רוח צפונית: פטריוטיות מקומית ומשבר מדינתי
דו”ח זה מציג את ממצאי הסקר שנערך בקרב תושבי הצפון אשר פונו מבתיהם בעקבות אירועי ה 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיה. פינוי תושבי הצפון הוא מאורע יחיד וחד פעמי בהיסטוריה של החברה הישראלית. מאות אלפי אנשים נעקרו מבתיהם והם מתגוררים במלונות ומוקדי פינוי אחרים. הסקר נערך באמצעות מערכת הסקרים של קבוצת שמואל נאמן בהובלתו של גולן תמיר.
גיוס החרדים בישראל – פרספקטיבה רחבה
נושא גיוס החרדים, כולל הסבבים החוזרים על עצמם לגבי חוק הגיוס, הינו בעל משמעות כבדה ומורכבת: יש לו היבטים חברתיים, ביטחוניים, פוליטיים, משפטיים וגם ערכיים. בצד העיסוק הפוליטי בנושא במסגרת הממשלה והכנסת, סוער לא פחות הדיון הציבורי המתמקד בשאלה המוסרית-ערכית של השוויון בנטל. רוב העיסוק, בשני הערוצים, הוא ברמת הפרטים, ודומה שמרוב עצים איבדנו את […]
קווים מנחים ליצירת רציפות חינוכית בעת חירום מתמשך במסגרת: פורום “חינוך בחירום”
דו”ח זה מציג קווים מנחים ליישום ע”י מערכת החינוך במצב חירום מתמשך בו חלק מהאוכלוסייה מפונה. מטרת הניתוח וההמלצות המוצגים בדו”ח היא לאפשר לכל תלמידי ישראל, ובפרט לתלמידים המפונים, רציפות לימודית. הדו”ח נכתב במהלך כשלושה חודשים (בין 12.11.2023 ל- 28.1.2024) לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב- 7 לאוקטובר, 2023, מלחמה שעימתה את מערכת החינוך עם אתגרים מורכבים עימם לא התמודדה בעבר, ועלולה להתמודד בעתיד עם אירועי חירום מתמשך נוספים כגון, רעידת אדמה שתתרחש בישראל.
שמירה על הדמוקרטיה כתשתית חיונית בזמן חירום
דמוקרטיה היא תשתית חיונית בזמן שגרה, אך גם, ואולי ביתר חשיבות, בזמן חירום. המסמך עוסק ביחסים המורכבים בין מצבי חירום, דמוקרטיה וזכויות הפרט. הכותבים מכירים בכך שבעתות משבר, כגון אסונות טבע או מלחמות, חריגות מכללי הדמוקרטיה הפורמלית (הליכי קבלת החלטות) והמהותית (מרחב חירויות הפרט) עשויות להיות מוצדקות כדי לאפשר פעולה נמרצת להתגברות על האסון ולחזרה […]
יוזמות עבר לחיזוק הלכידות החברתית: לקחים מהעבר
ישראל נמצאת בעיצומו של משבר חברתי רב-ממדים שכולל יוזמות חקיקה, שינוי מדיניות ופולמוס ציבורי חריף. המשבר הזה הוליד מחאה מתמשכת וחשף חברה מקוטבת עם תפיסות מציאות שונות ושאיפות מנוגדות. מצב כזה מהווה אתגר, ולעיתים אף איום, על החוסן הלאומי של החברה כולה. מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית עוסק בנושא החוסן עוד מאז 2005 (ראו:פרויקט […]
פורום אנרגיה 54: אגירת אנרגיה חשמלית
רשת החשמל, מטבע הדברים, פועלת במצב לא מתמיד, עם תנודות גם בצריכה וגם בייצור. מכאן נובעות בעיות לא-פשוטות בניהול הרשת. קיימות מספר דרכים לטפל בבעיות אלה, שהמידית ביניהן היא מנגנון בקרה של חברת החשמל המכניס לפעולה או מנטרל תחנות כוח מסוגים שונים העומדות לרשות מנהל המערכת. השימוש במנגנון זה אינו חפשי מבעיות, ביניהן יציבות התדר. […]
תופעות “הפוסט-אמת”: הגדרות, השלכות ופתרונות חינוכיים
בשנת 2020, עם פרוץ מגפת הקורונה, עלה לכותרות המונח “אינפודמיה”. אינפודמיה היא מגפה של מידע, ברובו כוזב ומטעה אשר מתפשט בצורה נרחבת במרחב המקוון. האינפודמיה היא אחד המופעים של “פוסט-אמת”, מונח המתאר הפחתה או שלילה של תפקידן של עוּבדות בחיים הציבוריים. מופעים של פוסט-אמת, כמו חדשות כזב ותיאוריות קונספירציה, רווחים כיום במרחב המקוון. הם מקשים […]
מגיאו/ביו-פוליטיקה להסכמים בין ממשלות (G2G) ושותפות ציבורית-פרטית: התפקיד הייחודי של אקו סיסטם האימפקט הישראלי באתיופיה
מטרות המחקר ותרומתו יחסי ישראל-אתיופיה כוננו לראשונה בשנת 1956. ישראל התייחסה באופן מסורתי לאתיופיה כמדינה רבת חשיבות מבחינה פוליטית ובהיבט הגיאו-אסטרטגי. מערכת היחסים התאפיינה בדומיננטיות המדינה, ראשית, מבחינת ההתערבות הממשלתית בשני הצדדים, בעיקר בביטויה דרך גלי העלייה הגדולים מאתיופיה. שנית, מאז שנות ה-90 המוקדמות, תפקיד המדינה הוגדר הן ביחס לאינטרס האסטרטגי הגיאו-פוליטי באתיופיה ובמדינות המקיפות […]
המחנה המשותף: מתווה מוסכם לפרדיגמות לאומיות ארוכות-טווח
מוצג תהליך חשיבה אסטרטגי ראשוני, רב תחומי, למדינת ישראל בעשורים הקרובים. נבחנו ומוצעים ‘רעיון מסדר’ (חזון) ומספר פרדיגמות אשר ביחד יכולים לשמש כ’מחנה משותף’ למגוון הקולות ו’השבטים’ המצויים כיום בחברה הישראלית. המחקר נשען על ראיונות עם 40 אנשים ונשים מובילות ומובילים, בעלי רקע מגוון של תחומי עיסוק, גיל ואידיאולוגיה. מגילת העצמאות זוהתה, בהסכמה רחבה, כ‘רעיון […]
ההשפעה הכלכלית הגלובלית של מלחמת רוסיה-אוקראינה
הסקר נכתב 20 יום לאחר שרוסיה פלשה לאוקראינה וכולל התייחסות לסעיפים הבאים: סטגפלציה, קשיים בשרשרת האספקה, המצב של אוקראינה לאחר המלחמה, סין כמתווך, גיאופוליטיקה ומדיניות, וכן סיכום ומסקנות.