“צלחת המזון הישראלית ב־2050” דוח ביניים במסגרת פרויקט ביטחון מזון ישראל 2050
דו”ח ביניים זה הוא חלק מתהליך עיצוב המדיניות הלאומית של ישראל לביטחון מזון ב־2050. הדו”ח מתמקד בתזונה המומלצת לשנת 2050 בישראל והשלכותיה, תוך הגדרת הרכב, המבנה והתכולה של הצלחת הים־תיכונית המתאימה לתרבות, לטעמים ולאורח החיים הישראלי ולתנאי האקלים והחקלאות בישראל, תוך שמירה על תזונה מקיימת ובריאה.
פרויקט חרמות ברזל – תקציר מנהלים
תקציר מנהלים (one -pager) המתאר את עיקרי הפעילות של יוזמת חרמות ברזל. מוסד שמואל נאמן הקים תשתית לאיסוף נתונים על אירועי חרם והשפעותיהם על האקדמיה הישראלית. המידע שייאסף יישמר בסודיות מלאה תחת תקני בטחון מידע מחמירים. קבלת דיווחים מהנוגעים בדבר – חברי סגל אקדמי ומינהלי באוניברסיטאות ובמכללות, סטודנטים ומשתלמים בתארים שונים ואחרים, חיונית להבנת היקף […]
רוח צפונית: פטריוטיות מקומית ומשבר מדינתי
דו”ח זה מציג את ממצאי הסקר שנערך בקרב תושבי הצפון אשר פונו מבתיהם בעקבות אירועי ה 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיה. פינוי תושבי הצפון הוא מאורע יחיד וחד פעמי בהיסטוריה של החברה הישראלית. מאות אלפי אנשים נעקרו מבתיהם והם מתגוררים במלונות ומוקדי פינוי אחרים. הסקר נערך באמצעות מערכת הסקרים של קבוצת שמואל נאמן בהובלתו של גולן תמיר.
פורום אנרגיה 55: אנרגיה במערכות קירור ומיזוג אוויר
מערכות מיזוג אוויר לשימוש בבניינים מתחלקות לשני סוגים עיקריים: מערכות יחידתיות (unitary systems) ומערכות מרכזיות. לסוג הראשון שייכים מזגני חלון, מזגנים מפוצלים ומיני- מרכזיים. אלה מערכות סטנדרטיות המהוות חלק הארי בהתקנות בבתי מגורים ולא מעט גם בבניינים ציבוריים, מסחריים ותעשייתיים. תפוקת הקירור שלהן נעה בד”כ בטווח 15-2 קילוואט, וניתן להתקינן בבניינים קיימים ללא צורך בתכנון […]
המשק הישראלי ואתגרי התמודדות עם הדה־גלובליזציה של שרשראות האספקה והערך
מצבה המיוחד של מדינת ישראל מציב בפניה אתגרים לא פשוטים המחייבים הערכת מצב קפדנית לגבי היכולות והצרכים בראייה רב שנתית.
מטרת הדיון בשולחן העגול הוגדרה: בחינה משותפת האם ניתן להציע לממשלת ישראל קווי מדיניות מומלצת בנדון.
הדיון התקיים במוסד שמואל נאמן ב 10 ביולי 2024
גיוס החרדים בישראל – פרספקטיבה רחבה
נושא גיוס החרדים, כולל הסבבים החוזרים על עצמם לגבי חוק הגיוס, הינו בעל משמעות כבדה ומורכבת: יש לו היבטים חברתיים, ביטחוניים, פוליטיים, משפטיים וגם ערכיים. בצד העיסוק הפוליטי בנושא במסגרת הממשלה והכנסת, סוער לא פחות הדיון הציבורי המתמקד בשאלה המוסרית-ערכית של השוויון בנטל. רוב העיסוק, בשני הערוצים, הוא ברמת הפרטים, ודומה שמרוב עצים איבדנו את […]
מחשבה חדשה על שדרוג התעשייה הישראלית היצרנית בטכנולוגיות 4
הדוח מציג הצעה להטמעה מהירה של תעשייה 4.0 בישראל, תוכנית שמטרתה להוציא את חברות התעשייה הקטנה והבינונית הוותיקה הישראלית מהקיפאון הטכנולוגי הנוכחי ולהציב אותה בחזית החדשנות העולמית.
התוכנית מבוססת על הקמה של מפעלים מרכזיים, מצוידים בטכנולוגיות מתקדמות, שיספקו שירותי ייצור יעילים וחכמים לחברות אחרות .
קווים מנחים ליצירת רציפות חינוכית בעת חירום מתמשך במסגרת: פורום “חינוך בחירום”
דו”ח זה מציג קווים מנחים ליישום ע”י מערכת החינוך במצב חירום מתמשך בו חלק מהאוכלוסייה מפונה. מטרת הניתוח וההמלצות המוצגים בדו”ח היא לאפשר לכל תלמידי ישראל, ובפרט לתלמידים המפונים, רציפות לימודית. הדו”ח נכתב במהלך כשלושה חודשים (בין 12.11.2023 ל- 28.1.2024) לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב- 7 לאוקטובר, 2023, מלחמה שעימתה את מערכת החינוך עם אתגרים מורכבים עימם לא התמודדה בעבר, ועלולה להתמודד בעתיד עם אירועי חירום מתמשך נוספים כגון, רעידת אדמה שתתרחש בישראל.
חברות הזנק בחירום – תובנות
שנת 2023 התאפיינה במשבר בהיקף ההשקעות בהייטק הישראלי כתוצאה מההפיכה המשפטית, משבר השקעות עולמי, ובהמשך כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל. גם בארה”ב ובאירופה ההשקעות בהייטק ירדו בשנה זו אולם בשיעורים נמוכים בהרבה מישראל, כך, שבתחילת 2024 ענף ההייטק ובמיוחד חברות ההזנק נמצאות במצב של אי וודאות. הירידה בהשקעות פוגעת משמעותית ביזמות הישראלית וביכולת להקים חברות הזנק […]
שמירה על הדמוקרטיה כתשתית חיונית בזמן חירום
דמוקרטיה היא תשתית חיונית בזמן שגרה, אך גם, ואולי ביתר חשיבות, בזמן חירום. המסמך עוסק ביחסים המורכבים בין מצבי חירום, דמוקרטיה וזכויות הפרט. הכותבים מכירים בכך שבעתות משבר, כגון אסונות טבע או מלחמות, חריגות מכללי הדמוקרטיה הפורמלית (הליכי קבלת החלטות) והמהותית (מרחב חירויות הפרט) עשויות להיות מוצדקות כדי לאפשר פעולה נמרצת להתגברות על האסון ולחזרה […]