מאמץ עקבי של מומחים מהשורה הראשונה, מהתעשייה, מהכלכלה ומהאקדמיה נכשל במשך למעלה מעשור בקידום של החיזוי בתחום האנרגיה בישראל והצבת תכנית ראויה. הדו”ח שלהלן מבוסס בחלקו על שתי עבודות קודמות: האחת שהסתיימה ודווחה ב- 1999 על ידי צוות של 25 מומחים, במסגרת פרויקט בר-קיימא שארגן המשרד לאיכות הסביבה. העבודה השנייה נעשתה בעקבות החלטה של וועדת שרים להקים וועדה לבחינה של אנרגיות חליפיות מה- 6.8.98. הדו”ח הוגש באוגוסט 1999. להלן הבעיות העיקריות שיש צורך לעסוק בהן: 1. השימוש בדלק גורם למיני זיהומים הפוגעים במצב איכות הסביבה המקומית והעולמית, תוך פגיעה בקיום מינים, בריאות, באדם ומביא אף לנזקי רכוש. מספר הנפטרים בישראל מוערך באלפים לשנה, כתוצאה מזיהום ביצור אנרגיה וצריכת דלק. ישנה עלייה בעשרות אחוזים במחלות דרכי הנשימה (www.iued.org.il) . 2. לאור הנ”ל, יש להיערך לקריאה העולמית הדורשת להפחית רמת הפליטה של גזי החממה לרמה שלפני 1990. 3. ייבוא דלק לישראל (ל- 97% מכל השימוש באנרגיה) מהווה נטל כבד ביותר על מאזן התשלומים, וצפוי שהוא ילך ויגדל. 4. לניודים במחירי הדלק יש השפעה קשה מאוד על המשק, מבחינה חישובית וכן בתצפיות הנזק שהיה סביב 6% מכל התוצר הלאומי-גולמי. 5. אי אפשר להתעלם מהעובדה שמאגרי הדלק הם סופיים. נפט וגז עשויים להיגמר תוך מספר עשרות שנים, אולם, הרבה לפני כן מחירם יאמיר. 6. לתלות בייבוא דלק ישנן משמעויות מדיניות וכלכליות מרחיקות לכת. לחלוקה מאוד לא אחידה של מקורות אנרגיה פוסיליים ישנה משמעות חברתית קשה – שכן היא קשורה במדינות מוסלמיות קיצוניות הדוגלות בטרור. 7. ישנה חשיבות ממדרגה ראשונה גם בבטיחות האספקה של אנרגיה בישראל עצמה, בין אם בגלל תלות ביבוא, ובין אם בגלל פגיעות אפשריות במתקנים בארץ. ישנה פגיעה הולכת וגוברת בתפקוד מערכות החשמל במדינות המפותחות, זאת בגין התיישנות המערכת, בגלל רזרבה לא מספיקה של כושר ייצור ועלות אבטחה על ידי מערכת הולכה רזרבית ומערכות שליטה. 8. הנזקים העקיפים משימוש בדלק (התחממות גלובלית, מחלות, תמותה עודפת, פגיעה ביבולים חקלאיים ועוד), הנקראים “עלויות חברתיות”, נמדדים בלא פחות מאשר הכפלת ההוצאה ליצור קוט”ש חשמל. התשובות האפשריות הן: 1. שימוש יעיל באנרגיה וחסכון. 2. פיתוח מקורות מים מקומיים של אנרגיה, ועד כמה שאפשר, נקייה ומתחדשת. 3. הפחתת הזיהום בכלל, וגזי החממה בפרט, וזיהום שבא לא רק מייצר אנרגיה. 4. בנייה מחדש ועידוד של מחקר ופיתוח בתחום התשתית, ובעיקר מים ואנרגיה כאשר ההיקף הדרוש צריך להיות בערך 3% מההוצאה הכוללת של התחום. 5. הפסקה מיידית של סבסוד חשמל. 6. חישוב “ירוק” הלוקח בחשבון את העלויות החברתיות.