היתרון התחרותי של התעשייה כיום תלוי במידה רבה במערכות ייצור מתקדמות ואוטומציה. לכן, חשוב להבין את המצב הנוכחי ואת הבעיות בחדירת האוטומציה לתעשייה הישראלית כדי להמליץ על דרכים ואמצעים להקל על תהליך זה.
אוטומציה בתעשייה יכולה להיחשב בשני שלבים: אוטומציה בתוך מפעל אחד ואוטומציה בין אתרים ומפעלים רבים. בתוך מפעל אחד, אוטומציה מחברת תהליכי תכנון וייצור מבוססי מחשב בין אנשים ומכונות במחלקות שונות. בין מפעלים, אוטומציה מחברת בין מעצבים, ספקים, נקודת הייצור הסופית ולקוח הקצה.
בעולם הרחב, אוטומציה מובילה לתגובה מהירה יותר להזמנה ספציפית של לקוח, לאיכות גבוהה ולייצור להזמנות ספציפיות ולא למלאי. רכיבים ותתי מכלולים מיוצרים בדרך כלל במדינות רבות ונשלחים ברחבי העולם במהירות ובדייקנות. זה מושג על ידי אוטומציה של המפעלים, רמה גבוהה של אוטומציה בין מפעלים ומשרדים טכניים, ועל ידי תנועה מהירה ואמינה של מידע וסחורות בעולם.
מידה זו של אוטומציה עדיין אינה נפוצה, אך הופכת לנפוצה יותר והיא בבירור הכיוון העיקרי של הפיתוח.
מוצרי היצוא של המפעלים בארץ הם גם מוצרי קצה וגם רכיבים להמשך ייצור בחו”ל. יש כמה מפעלים אוטומטיים היטב בישראל, ובכך מוכיחים שאפשר לעשות אוטומציה. עם זאת, גם עבור אותם מפעלים אוטומטיים מעטים המשתמשים בתקשורת מבוססת מחשב, המידע מטופל בדרך כלל ביעילות רק בתוך המפעל; תקשורת מחשבים ללקוחות ולספקים, מגמה ברורה בחו”ל, נדירה בישראל. בכלל, מצב האוטומציה בישראל עומד מאחורי החדישות בעולם.
רגולציית היתר החונקת וגוזלת הזמן על ידי הממשלה ומגזר השירותים מנוגדים לדרישות להצלחה בעולם התעשייתי המודרני. בעולם המודרני הזה, סחורות ומידע חייבים לנוע במהירות ובאמינות, ועבודת הייצור חייבת להסתיים מהר מאוד, עם ניהול איכות כולל, ולהיות אמין בזמן. אם כל מרכיבי מבנה הביורוקרטיות והשירות אינם מהירים ואמינים, התקנת אוטומציה בתוך התעשייה שקולה להתקנת מערכות “למהר עכשיו ולחכות אחר כך”, ולא יקבלו מוצרים איכותיים לשוק במהירות הדרושה.
זהו דו”ח ביניים של מחקר מתמשך העוסק בסקר השוואתי של אוטומציה בתעשייה הישראלית.
הדו”ח דן במגמות העולמיות, נותן תוצאות של סקר מצומצם של תעשיית המתכת הישראלית, וגם כמה המלצות כיצד לשפר את המצב הקיים.
