העיסוק בחוסן והמוכנות לחירום ניצבו בשנים האחרונות במקום מרכזי בשיח הציבורי, הפוליטי והאקדמי. עיסוק זה אינו ייחודי לישראל, אולם בעולם העיסוק בחוסן הוא בהקשר של אסונות טבע, בעוד שבישראל, העיסוק הוא בעיקר בהקשר של סוגיות בטחוניות, בקרב
המיעוט הערבי בישראל שיח זה נמצא עדיין בחיתוליו וספרות המחקר בו עדיין נדירה.
מאז שנת 1948 חוותה החברה הערבית בישראל שינויים רבים בכל תחומי החיים: חברה, כלכלה, חינוך, מעמד האישה, מבנה המשפחה, שינויים סוציו-תרבותיים ועוד. אין כמעט
תחום שלא התחולל בו שינוי. התכנית המוצעת עוסקת בשינוי בתחום נוסף תחום החוסן.
מטרת העל של התכנית היא חיזוק החוסן בחברה הערבית בראייה בין-מגזרית. ממטרה זו נגזרו כמה מטרות אופרטיביות, ובהן: העמדת סוגיות החוסן בחירום על מפת השיח בחברה הערבית; מיפוי צרכים מיוחדים לחברה הערבית להגברת החוסן בהיערכות לחירום; יצירת דינמיקות ייחודיות בתקשורת עם אנשי מפתח בחברה האזרחית ובארגונים יחד עם ראשי השלטון המקומי בחברה הערבית ופקידות ממשלתית המובילה תוכניות ממשלתיות הפועלות בחברה הערבית; מיפוי ממשקים ייחודיים בין-מגזריים, שיכולים לתרום לחיזוק החוסן
החברתי והמוכנות לחירום; הקמת ועדה מייעצת בין-מגזרית ובניית תוכנית עבודה מותא־
מת תרבותית לחיזוק החוסן בחברה הערבית.
המחקר השתמש במתודולוגיה האיכותנית: נערכו מספר שולחנות עגולים לסיעור מוחות בצפון, במרכז, בדרום ושני שולחנות עגולים עם נציגי משרדי הממשלה בירושלים, וכן שולחן עבודה עם ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות שהתכנס בשפרעם. המתודולוגיה כללה בין השאר הקמה של ועדת היגוי המשותפת לרח”ל, המשרד לשוויון חברתי מוסד
שמואל נאמן ובהשתתפות פקע”ר.
בין המשתתפים שהוזמנו היו נציגים של השלטון המקומי הערבי, נציגי ממשלה, נציגי חברה אזרחית ערבית וערבית-יהודית, נציגי התאחדות הסטודנטים הארצית ואגודת הסטודנטים הערבים, נציגי אקדמיה ערבים, נציגי ועדי הורים בבתי ספר ערביים, נציגי
אנשי עסקים, נציגי ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות ועוד.
המחקר מצא סוכני שינוי משמעותיים וגם את הפלטפורמות המרכזיות בחברה הערבית שניתן לבנות איתם שותפות ולהוביל פיילוט כדי לחזק את החוסן בחברה הערבית. בין אלו ניתן למנות: הורים צעירים, נשים, עמותות חברה אזרחית, חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, שלטון
מקומי ואנשי דת.
המחקר מציע תוכנית פעולה יישומית לחיזוק החוסן בחברה הערבית. התוכנית נבנתה לאחר עבודת תשתית מקיפה, שכללה גם מיפוי עמותות פעילות בחברה הערבית וסקירה ראשונית של תוכניות ממשלה שפועלות בחברה הערבית ויכולות לשמש פלטפורמה
לחיזוק חוסן חברתי.
התוכנית היא תוצר של דו-שיח משתף ומשתתף עם נציגים אותנטיים של החברה הערבית ושיתוף פעולה עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, תוך הקשבה לשטח והיכרות מעמיקה
עם מאפייניה וייחודה של החברה הערבית.
* לדוח המונגש יש לקרוא את הקובץ: ‘חוסן חברתי בחברה הערבית_מונגש’
