דיווח על פעילות הפרויקט “חינוך מדעי וטכנולוגי לקראת שנות האלפיים” פרופ’ גד עילם, הפקולטה לפיסיקה, הטכניון את מטרת המחקר, הייתי מגדיר בקיצור כגיבוש מדיניות החינוך המדעי בישראל. המחקר נערך ע”י צוות של הטכניון בשיתוף פעולה עם אנשים ממוסדות אחרים, כאשר לחברי הצוות יש מעורבות בעשייה היום יומית במערכת החינוך בישראל. כלומר, הצוות כולל אנשים מהדיסציפלינות המדעיות, כימיה, פיסיקה, מתמטיקה ומהמחלקה להוראת המדעים. משרד החינוך לא תמיד יכול להקדיש זמן ומשאבים לראייה כוללת של החינוך המדעי בישראל, ואם משווים את ההשקעה במו”פ של חינוך מדעי בישראל לעומת שאר העולם, אפשר לראות שיש לנו עוד הרבה ללמוד ממדינות אחרות, בהן משקיעים בד”כ סדר גודל של 2%. מטרת הדו”ח שלנו היא להיות אמין, מבוסס ויישומי. בשלב השני של התכנית אנחנו מתכננים גם לכתוב תכניות לימודים שיהיו רלוונטיות למסקנות ויתכן שאפילו נאמץ מספר בתי-ספר. המתודולוגיה מבוססת על סדנאות כמו זו שנערכת כאן, או כמו סדנא מאוד מוצלחת שהייתה בנושא החינוך המדעי, ואחרת על החינוך למתמטיקה. בקרוב תתקיים סדנא נוספת, על חינוך למצוינות. המתודולוגיה מבוססת בחלקה על שיתוף פעולה עם אנשי שטח, כגון מורים, מפמ”רים ועוד. בין היתר אנחנו לומדים מה קורה במדינות אחרות, כמו למשל דו”ח מעולה שיצא בארה”ב תחת הכותרת “Science for All” Americans, אותו אני ממליץ לכולם לקרוא. בשנת 1982 פורסם דו”ח וועדת דבורצקי שמטרתו הייתה דומה למטרה שלנו. הדו”ח הכה גלים חזקים בתקשורת ובעקבותיו חלו שיפורים רבים במערכת. לדוגמא, שיפור חשוב שחל במערכת כתוצאה מדו”ח דבורצקי (אך לא רק כתוצאה ממנו), היה הגידול הרב במספר התלמידים הלומדים במגמות מדעיות או במסלולים מדעיים, או לוקחים מספר גבוה של יחידות מדעיות. יחד עם זאת, לא תמיד אפשר להסתכל על הסטטיסטיקה ולומר, בואו נטפח לעצמנו על הכתף בגאווה, כי יש 8,600 תלמידים שלומדים 2 יחידות פיסיקה ומעלה, מהם למעלה מ- 7,000 ב- 3 ו- 5 יחידות. זאת מכיוון שאם קוראים את הדו”ח של המפקח שנמצא איתנו כאן לגבי בחינות הבגרות של השנה האחרונה, אז רואים, שדווקא לגבי אותן שאלות שדרשו הבנה מעבר להצבה בנוסחאות יש עוד הרבה מה ללמוד ומה לעשות. כלומר, הסטטיסטיקה בפני עצמה רחוקה מללמד אותנו מה באמת קורה בשטח.
/ דוחות ומחקרים /
