ועדת המשנה ממליצה שחינוך גבוה יותר בישראל יורחב ויתבסס על שלושה סוגי מוסדות: אוניברסיטאות מחקר, מכללות אקדמיות (המקבילות למכללות בארה”ב שנמשכות ארבע שנים] ומכללות קהילתיות (שיוקמו).
על אוניברסיטאות המחקר להדגיש לימודים לתואר [M.A. ו-M.Sc. עם תיזה ו-Ph.D.] ולארגן מחדש את תוכנית הלימודים שלא לתואר לקראת תוכניות כבוד המובילות ישירות ללימודי Ph.D..
על המכללות האקדמיות להתמחות בעיקר במגוון לימודים שלא לתואר, הן אקדמיים כללים והן מקצועיים, ולכלול מספר קטן של תוכניות נבחרות לתואר M.A..
על המכללות הקהילתיות להציע תוכנית לימודים דו-שנתית עם אפשרות להמשך הלימודים באוניברסיטאות ובמכללות אקדמיות ולהעביר את הקרדיטים לסידרה של קורסים בסיסיים. על ההרשמה למכללות הקהילתיות להיות ליברלית כדי לתת הזדמנות שנייה לאוכלוסייה רחבה של סטודנטים פוטנציאליים. על מדיניות ההרשמה למכללות אקדמיות ולאוניברסיטאות להשאר סלקטיבית ועל הדרישות לכלול תעודת בגרות מלאה, בחינות חיצוניות בנושאים בסיסיים מסוימים [“מצרף”] ובחינה פסיכומטרית. מדיניות זו לא תבטיח רמה אקדמית גבוהה בשני המוסדות הראשונים של חינוך גבוה יותר, אבל גם יעודדו פיתוח של סטנדרטים גבוהים של הוראה במערכת בתי הספר התיכוניים.
ועדת המשנה ממליצה כי בעת ההרחבה של מערכת החינוך הגבוה יותר, יינקטו אמצעים כדי להעלות את הסטנדרטים האקדמיים בכל המוסדות.
