Informing
Policy
for Progress

מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל: סוגיות, מאפיינים והיבטים ייחודיים

מטרת העבודה לבחון היבטים שונים הנוגעים להערכות מצוינות האוניברסיטאות בישראל. גישות וסוגיות להערכות המצוינות הם נושאים אוניברסאליים ועוסקים בהם במדינות רבות. הערכות נכונות תורמות לקידום המצוינות, בעוד שהערכות לא ראויות עלולות לגרום לתהליכים שליליים ואף לנזקים משמעותיים. בנוסף לנושאים אוניברסאליים אלה, העבודה עוסקת גם בהיבטים ייחודיים לישראל הבאים לידי ביטוי בתוצאות הערכות המצוינות. את הגישות והשיטות הקיימות ניתן לסווג באופן כללי כלהלן:

  • שיטות כמותיות להערכת המחקר המבוססות בעיקר על מדדי פרסומים וציטוטים.
  • הערכות איכותיות – הערכות עמיתים, פאנלים, ועדות הערכה, סקרים, משאלים וכדומה.
  • גישות משולבות המשלבות שיטות מדידה כמותיות והערכות איכותיות.

לכל אחת מהשיטות יתרונות וחסרונות, כולן זוכות לביקורות הן מגורמים מקצועיים והן ממושאי ההערכה. לשיטות הכמותיות יש פגמים וחסרונות משמעותיים, העלולים לגרום לתוצאות מוטעות, מוטות ואף מטעות. האמור הוא בפגמים מתודולוגיים שונים, מדדים בעלי שימוש מוגבל, נתונים לא מעובדים המכילים שגיאות וטעויות, שוני בין התחומים המוערכים, מדידות ושימושים לא ראויים ועוד.

במטרה לבחון סוגיות אלה, מוצגים בעבודה דירוגי המדינות הראשונות בעולם בתחומים שונים, סיכום השוואתי על מקומה של ישראל בעולם, ומבט השוואתי על האוניברסיטאות בישראל לפי אינדיקטורים, מדדים ומאגרי מידע שונים. מוצגות מגבלות המדדים וכמו כן הטיות של התוצאות בהשפעת הנחות שונות. המסקנה הברורה היא כי יש להתייחס בזהירות הראויה לתוצאות כמותיות בכלל, ולמשמעותן בפרט.

כן מוצגות תוצאות הערכות איכות הלימודים בתחומים שונים בישראל, כפי שהן משתקפת בדוחות ועדות הערכה בינלאומיות שפעלו בשנים האחרונות ביזמת המועצה להשכלה גבוהה. ניתנת סקירה תמציתית על “השפעת” האוניברסיטאות, מעבר להישגים האקדמיים במחקר ובהוראה, הבאה לביטוי בתרומה לתעשייה ולטכנולוגיה. מוצגות יוזמות חדשניות להערכת תוצאות למידה על ידי יצירת מדדים ברי-תוקף.

בעבודה מוצגת סקירה על דירוגי אוניברסיטאות, בהיבטים של הוראה ומחקר. לדירוגים יש השפעה שלילית על התנהלות המוסדות, נהוג להעניק להם משמעות גדולה מאשר הנתונים מאפשרים. מוצגים תיקונים ושיפורים מתבקשים וכן תוצאות דירוגי האוניברסיטאות בישראל על פי הדירוגים הבינלאומיים המוכרים.

נדונות הערכות הישגי מחקר לצורך תקצוב ומימון, שהינו נושא שנוי במחלוקת. לצורך מימון סלקטיבי נדרשת מערכת הערכה ראויה שהפעלתה כרוכה בעלויות גבוהות, בעיקר עקב שונות המוסדות. מוצגות בעבודה כמה מסקנות הנובעות מלימוד עיקרי הניסיון הישראלי, הניסיון הבריטי, הניסיון האוסטרלי ואחרים.

 

פרקי העבודה עוסקים בנושאים הבאים: 

  • התפתחות האוניברסיטאות עד קום המדינה. מתוארת ההתפתחות בתקופה שלפני קום המדינה. מוצגים ציוני דרך עיקריים, ונדונות סוגיות הנוגעות לכך.
  • התפתחות ההשכלה הגבוהה מאז קום המדינה. מתוארת ההתפתחות –  למערכת הכוללת גם מכללות, מוצגים נתונים על הגידול במספרי המוסדות והסטודנטים.
  • המוסדות להשכלה גבוהה. מתוארים מאפיינים, מטרות ותפקידי האוניברסיטאות,  המכללות והמוסדות הפרטיים. נדונות סוגיות ממשל, ניהול, עצמאות ואחריותיות.
  • מערכת ההשכלה הגבוהה. מוצגות סוגיות הנוגעות למבנה המערכת, נגישות, איכות אקדמית ומשאבים מוגבלים. נדונים היבטים גלובאליים, וכן הניסיון בישראל.
  • רגולציה של ההשכלה הגבוהה. מתוארות סוגיות הנוגעות לגופי הרגולציה – המועצה להשכלה גבוהה (המל”ג) והוועדה לתכנון ולתקצוב (הות”ת).
  • תקצוב ומשאבים לאומיים. מתוארות השוואות בינלאומיות, מקורות הכנסה של המוסדות להשכלה גבוהה, ונתונים הנוגעים לתקצוב הממשלתי של המוסדות.
  • מעמדן האקדמי ותרומתן הלאומית של האוניברסיטאות. מוצג מעמדן המחקרי של האוניברסיטאות על פי מדדים כמותיים ודירוגים בינלאומיים, ותרומתן הלאומית.

A