תחום החינוך בישראל בכלל, והחינוך הציבורי בפרט, נקלע לטלטלות רבות בשנים האחרונות בעקבות הקיטוב ההולך וגדל בחברה הישראלית, מגפת הקורונה ואתגרים בטחוניים ולאומיים. בתקופה סוערת זו, האתגרים העומדים בפני מקבלי החלטות בתחום החינוך עצומים: החל בחוסר במורים, הכשרת מורים שלעתים איננה מספקת, עבור לפערים בהישגי תלמידים שהם מהגדולים בעולם, וכלה בחסר משמעותי בנתונים למקבלי החלטות.
הקיטוב עימו מתמודדת מדינת ישראל יונק רבות מהפיצול בין מערכות החינוך השונות המשרתות את ציבור ילדי ישראל. מערכות אלו שונות מאוד במהותן וכוללות את החינוך הממלכתי, הממלכתי דתי, הממלכתי המשרת את החברה הערבית, והזרם העצמאי והמוכש”ר המשרת את החברה החרדית. בנוסף, קיימים זרמים ותת זרמים נוספים כגון החינוך הדמוקרטי, החינוך הכנסייתי ועוד.
על מנת להבין לעומק את האתגרים ולאתר ההזדמנויות לתיקון ושיפור, יזמנו כינוס שולחן עגול הכולל מומחים מתחומים שונים הכוללים מחקר אקדמי, מחקר יישומי, מקבלי החלטות במערכת החינוך ונציגי חברות ומגזרים שונים.
מטרת הדיון סביב השולחן העגול היא לסייע לתחום החינוך לגבש את המיקוד המחקרי והיישומי. השיח יתמקד בנושאים מרכזיים כמו מיפוי צרכים בתחום המדיניות החינוכית במדינת ישראל, הגדרת ה”חינוך הציבורי”, שימוש בנתונים לצורך קבלת החלטות מדיניות מבוססות ופיתוח תכנית ליבה משותפת לכלל המגזרים במדינה.
/ חינוך /