כלכלת הביטחון הלאומי (ENS)
תכנית ה-ENS (Economics of National Security), הוקמה בסוף שנת 2003. זוהי תכנית מחקר בין-מוסדית היוזמת, מעודדת ותומכת במחקרים אקדמיים של קשרי הגומלין בין כלכלה לביטחון. מטרות התכנית הן לפתח מחקר איכותי על השפעות המצב הביטחוני על התפתחות הכלכלית בישראל, הערכת היקף המשאבים המוקצים לביטחון בישראל ומידת היעילות בניצולם.
מרכז צבי גריליכס למחקר נתונים
מרכז הנתונים על שם צבי גריליקס ז”ל הוקם בשנת 2000 במטרה לעודד את המחקר האמפירי הכלכלי בישראל בנושאים הקשורים לכלכלת מחקר ופיתוח ,סקטור ההיי-טק ,חדשנות ,הון אנושי ופריון
השקעות בהשכלה גבוהה ובמחקר מדעי וטכנולוגי: ישראל במבט משווה בינלאומי
חלקו הראשון של המחקר הוא תיאורי ברובו, ומתמקד במסלולי הפיתוח של ישראל והמדינות המפותחות. הוא בודק את ההשתנות במאפייני ההשכלה הגבוהה והצמיחה הכלכלית במדינות ה-OECD לאורך ארבע תקופות זמן. דגש מיוחד מושם על בחינת מיקומה היחסי של ישראל בתוך מדינות ה-OECD, והשוואת מעמדה למדינות קטנות אחרות כדוגמת אירלנד ופינלנד, הדומות יותר במאפייניהן לישראל. חלקו השני של המחקר הוא אמפירי בעיקרו ואומד באמצעות שני מודלים (מודל דו שלבי ומודל רגרסיה מרובה), את הקשר בין ההשקעה בהשכלה גבוהה לבין ביצועי המשקים במדינות המפותחות.
אוניברסיטאות העתיד, המחקר והמדע של ישראל
במסגרת פעילות זו, קיים המוסד, בדצמבר 2004, כנס מדעי בינלאומי תחת הכותרת: “מעבר למערכת השכלה גבוהה המונית – השוואות בינלאומיות”, בשיתוף עם ‘קרן חינוך ארה”ב – ישראל’, שמנהלת את תכנית ‘פולברייט’ האמריקאית לחילופי מרצים וסטודנטים וקרן ISEF.
ישראלים בברלין-קהילה בהתהוות
בשנים האחרונות ניכרת תנועת הגירה גדולה לאירופה, בעיקר לשתי ערים, לונדון וברלין.
חוק אריזות בישראל: פוטנציאל ואפשרויות יישום
האריזות מהוות, בהערכה גסה כ- 10% – 15% ממשקל האשפה וכשליש מנפחה. מבחינה כלכלית, עלות הטיפול בפסולת אריזות מגיעה לסך של כ- 100 – 150 מיליון דולר בשנה, וזאת, מבלי לקחת בחשבון את ההשפעות החיצוניות של ייצור האריזה, האיסוף, השינוע והטיפול בפסולת.
סקר לבחינת הקשיים בהעברת טכנולוגיות ננו מהאקדמיה לתעשייה
פורום תל”ם (הפורום לתשתיות לאומיות למחקר ופיתוח) תוך הסתייעות בוועדה הלאומית לננו-טכנולוגיה (INNI-Israel National Nanotechnology Initiative) פעל בשמונה השנים האחרונות להקמת שישה מרכזי מחקר בתחום הננו-טכנולוגיה שמומנו בשיטת Matching. עד כה הושקעו בתחום הננו כ-400 מליון דולר ע”י ממשלת ישראל וגופים אחרים. מרכזי המחקר שהוקמו קלטו עשרות חוקרים מהארץ ומחו”ל וביצעו אלפי מחקרים המתבססים על ננו-טכנולוגיה, שהשפעתם טרם באה לידי מימוש הפוטנציאל המירבי.
התעשייה הכימית של ישראל
הפרויקט מנתח את ענפי הכימיה והפרמצבטיקה שמיוצרים ומפותחים בישראל, בהווה ובעתיד, מציג אלטרנטיבות, וענפים חדשים בתחום, מעלה השוואות עם שווקים גלובליים ומציע כלי מדיניות למקבלי ההחלטות בממשלה ליישום. שותפים בו, מלבד מוסד שמואל נאמן, הממשלה – משרד האוצר, והתאחדות התעשיינים.
הכנת ילדים לנתוח
מטרת התכנית להתערבות מניעתית עבור ילדים המועמדים לנתוח, אשר בתוספת שינויי מדיניות במחלקות כירורגיה ילדים, חדר נתוח וחדר התעוררות, להגביר את השליטה של הילדים במישור הרגשי, השכלי וההתנהגותי, כדי לסייע להם להשלים את המשימות הפסיכולוגיות ההתפתחותיות ולקדם את בריאות הנפש שלהם.
הכלכלה של ההשכלה הגבוהה (EHE)
מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מצויה במשבר עמוק, מה שמצריך חשיבה מחדש בנוגע להנחות יסוד עליהן היא הייתה מושתתת זה יובל שנים. למרבה הצער אין בארץ מומחיות של ממש בתחום כלכלת ההשכלה הגבוהה, ועל כן הדיון הציבורי בשאלה: “איך לעצב מחדש את המערכת?” לוקה בחסר. מוסד שמואל נאמן יזם את תכנית ה- EHE על מנת לנסות ולמלא ולו במעט את הצורך במחקר בתחום חיוני זה.