מדיניות לאומית לטיפול בפסולת האריזות בישראל
מטרת העבודה היתה בחינת חלופות חקיקה והמלצה על המתווה המועדף בישראל לטיפול בפסולת אריזות.
חדשנות בישראל 2010- יישום תכנית “ישראל 2028 “
כהמשך לחזון ואסטרטגיה ישראל 2028, אנו מקיימים השנה פרויקט המשך , במטרה למנף את המדע והטכנולוגיה עם תרבות החדשנות למדיניות לאומית לקידום של תעשייה תחרותית ברת קיימא . אנו מתרכזים בהעצמת התעשייה המסורתית מחד ובקידום מדיניות של תעשייה עתירת ידע המממשת את הכוונים הטכנולוגיים החדשים לתעשייה .
אימוץ תקשוב (ICT) בחקלאות, חינוך ופיתוח המרחב הכפרי
מחקר זה עוסק בטיפוח וייעול חדשנות בחקלאות, תוך שימוש בתקשוב כאמצעי לעיצוב חינוך חקלאי למגוון הגילאים ופיתוח המרחב הכפרי. לכל אל חשיבות אסטרטגית לישראל וההמלצות והמסקנות שנגזרו מהמחקר שולבו בדו”ח מוסד שמואל נאמן להעצמת התעשיות הקלאסיות שהוצגו במהלך 2012 למשרד החקלאות ולהתארגנויות האזוריות.
ישראל 2028 : חזון ואסטרטגיה למדינת ישראל
במסגרת המשך המאמץ ליישום הלכה למעשה של תכנית “ישראל 2028 – חזון ואסטרטגיה כלכלית חברתית בעולם גלובלי” יזם מוסד שמואל נאמן מספר פרויקטים המיועדים להכין יחד עם גורמי הממשלה תכנית יישום רב-שנתית.
מדיניות למינוף המחקר בתאי גזע באמצעות קניין רוחני
מטרת המחקר הינה יצירת תשתית לעיצובה של מדיניות מחקר, פיתוח והעברת ידע בתחום תאי הגזע. מדיניות זו נועדה לעודד חדשנות מחקרית לצד סיוע במינוף מעמדה של ישראל כמובילה בתחום זה בזירה העולמית.
ייעול השימוש באנרגיה במכון החליבה בקיבוץ עין חרוד איחוד
מטרת הפרויקט היא לבחון דרכים לחיסכון או הוזלת עלויות האנרגיה במכוני חליבה, ולהציע צעדי חיסכון הכוללים שיפורים אנרגטיים מבוססים על המשך צריכת חשמל ודלק בתוספת אפשרית של אנרגית שמש תוך עמידה בקריטריונים של כדאיות כלכלית.
דיור בר השגה: פיתוח ידע, רישות, וקידום מדיניות
מחירי הדיור האמירו מעבר להישג ידם של ישראלים רבים, במיוחד באזורי הביקוש. דיור הוא מוצר בסיסי, ומקום המגורים מכתיב רבות אודות חיינו – מקום הלימוד והמשחק של הילדים, הסכונים הסביבתיים אליהם אנו חשופים, ואף אפשרויות התעסוקה והתחבורה שלנו. האמרת מחירי הדיור מטיבה עם בעלי דירות, אך עשויה במקביל לדחוק אחרים לאזורים של ‘עוני מרוכז’, המאופיינים ברמת שירותים נמוכה, ואפשרות מוגבלת למוביליות חברתית.
שיתוף פעולה בינלאומי באנרגיה: ישראל – ניו ג’רסי
כחלק מפרויקט השיקום של איזור ה – Meadowlands המזוהם והמוזנח בניו ג’רסי, הוחלט כי יוקצו משאבים לשימוש באנרגיה סולארית באיזור. למדינת ישראל יש שם מצוין כמדינה בה הטכנולוגיה והקידמה מביאים להישגים.
אסטרטגיית פיתוח תשתיות לאומיות בישראל לשנת 2028
הכנת התכנית נמשכה למעלה משנתיים וכללה כ-60 מומחים מתחומי העסקים, הממשל והאקדמיה שפעלו במסגרת של תשעה צוותי עבודה. התכנית האסטרטגית הלאומית הזו משלבת בין גורמים כלכליים וחברתיים שנועדו לענות על הצהרת החזון הבאה: מדינת ישראל תהיה אחת מ-10-15 המדינות המפותחות בעולם, במונחים של ההכנסה לנפש. תתקיים בה כלכלה חופשית, מאוזנת והוגנת, הנשענת על יכולתה התרבותית, מדעית-טכנולוגית, עושר ההון האנושי, חדשנות ויזמות. המדינה תשיג כל זאת בשיתוף כל מגזריה. היא תשאף לעשות לטובת כל אזרחיה, למען איכות חייהם ולמען עתיד הדור הצעיר שלה. המדינה תשיג את כל אלה באמצעות שיתוף פעולה בין כל מגזריה, תוך שמירה על ערכיה וחיזוק דימויה של המדינה בעיני תושביה ובעיני שותפיה בעולם היהודי.
שיקום ים המלח: בחינת חלופות אפשריות לפתרון סוגיית שינויי המפלס
ים המלח, הים הנמוך ביותר בעולם והאגם המלוח ביותר בעולם, נתון כיום במצב של פגיעה סביבתית חמורה. שאיבות המים מהירדן, הכינרת והירמוך לישראל, ירדן וסוריה, וכן שאיבת מי ים המלח למפעלי התעשיות של ים המלח בישראל ובירדן, מצמצמות בהתמדה את אספקת המים לימה. למעשה, “נגמרו” הזרימות הטבעיות לימה. ברירת המחדל, דהיינו לא לעשות דבר ולהמשיך במסלול “עסקים כרגיל”, הינה החלופה היקרה ביותר- מבחינה כלכלית וסביבתית. הנזקים הסביבתיים, נזקים לתיירות ולכבישים מוערכים ב-90 מיליון דולר לשנה.