המנצחים והמפסידים של מגפת הקורונה בישראל ובצרפת: הערכת השפעות ארוכות הטווח של המשבר על הרווחה והמיטביות של האוכלוסייה
מגפת הקורנה מהווה אירוע מכונן אשר פגע קשות במרקם החברתי-כלכלי של חברות ומדינות רבות. הדרך להחלמה ממגפה זו עשויה להיות תהליך הדרגתי ואיטי שישפיע באופן לא שוויוני על קבוצות שונות בחברה. המטרה של מחקר מוצע זה הוא לזהות, לחקור, למדל ולחזות את הגורמים הקשורים לרווחה הנפשית או המיטביות (well-being) האובייקטיבית והסובייקטיבית של האוכלוסייה הישראלית והצרפתית בשלבים של שלהי המגיפה ובשלב היציאה הראשוני או התאוששות ממנה. הניתוח המוצע מתייחס הן לגורמים חומריים (מצב סוציו-אקונומי, הכנסה וכו’) ולמצב בריאות הנפש (תחושות של רווחה סובייקטיבית, רמת דיכאון, מתחים במשפחה) והן לגורמים חברתיים מבניים שונים (חוסן, לכידות חברתית, הון חברתי, מידת אמון ברשויות וכו’). דגש מיוחד מושם על הזרזים והסוכנים שהשפיעו באופן דיפרנציאלי על הרווחה הנפשית של קבוצות חלשות בחברה בעיצומה של המגפה ובנוסף על הגורמים הצפויים להוביל להתאוששות דיפרנציאלית של קבוצות אלו בשלבי היציאה ממנה. ההשוואה בין ישראל לצרפת מעניינת במיוחד בבחינת “המנצחים” וה”מפסידים” הפוטנציאליים. שאלה פתוחה מתייחסת הן למאפיינים של שתי החברות וליכולתם להתמודד עם המגפה: צרפת עם מערכת הביטחון הסוציאלי המוצקה שלה ותגובתה האיטית בחיסון האוכלוסייה מחד גיסא, או ישראל עם מערכת רווחה פחות נדיבה אך עם תגובתיות מהירה בחיסון האוכלוסייה מאידך גיסא. הפרויקט המוצע ישתמש במגוון רחב של כלים איכותיים וכמותיים לאיסוף וניתוח נתוני המחקר. הנתונים הצרפתיים יתבססו על סקר האורך ELIPSS המורכב מנתוני פאנל מבוססי הסתברות. נתונים דומים ייאספו עבור ישראל באמצעות סקר מקוון מיוחד. בנוסף לנתוני הסקר, ייאספו נתוני עקבות דיגיטליים באמצעים לא פולשניים ממקורות אנושיים ופלטפורמות מקוונות (ביקורים בדפי אינטרנט, ניתוח רשתות חברתיות וכו’). אחת התרומות החדשניות של המחקר מהבחינה המתודולוגית היא עריכת טריאנגולציה והצלבה בין נתוני הדיווח העצמי (סקרים) לבין נתוני העקבות הדיגיטליים. על מנת לבחון את הקשר בין גורמים כלכליים, התנהגותיים וחברתיים המשפיעים על הרווחה ויכולות ההתמודדות וההסתגלות של האוכלוסייה הישראלית והצרפתית עם המגפה, ייושמו מודלים עם משתנים מתווכים וממתנים. הפרויקט הדו-לאומי המוצע יצייד את בעלי העניין בשתי המדינות במידע מבוסס שיוכל לסייע להם בגיבוש הנחיות לסיוע לאוכלוסיות חלשות בעת משבר ולהאיץ את התאוששותן.
איפיון תכנית אב לאזור התעשייה מישור רותם
אזור התעשייה מישור רותם שנמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית תמר, הוא הגדול בשטחו במדינת ישראל, מאכלס היום מספר מפעלים גדולים ומטמנת הפסולת הגדולה במדינת ישראל. מישור רותם הוא המקור העיקרי בישראל לכריית חול עבור תעשיית הבניה והסלילה לכעשרים השנים הקרובות.
השתתפות המיעוט הערבי בתרומה למוצרים ציבוריים
השתלבותו של המיעוט הערבי בישראל בחברה ובכלכלה הוא נושא שלא ניתן להפריז בחשיבותו. נקודת המבט של מחקר זה היא כיצד מתמודדים בני המיעוט הערבי עם ה social dilemma של תרומה לפעולה המשותפת (collective action) שתוצריה הם מוצרים ציבוריים.
נשים ביזמות טכנולוגית ומדעית
במסגרת מחקר זה זוהו מכשולים המונעים מנשים להיות מעורבות ביזמות (entrepreneurship) במחקר ובטכנולוגיה ווהוצעו דרכים להגדיל את השתתפותן של נשים בפעילות יזמית בטכניון ומעבר לו.
בוגרי מסלול רופא-חוקר באוניברסיטאות בישראל
רופאים-חוקרים הינם נדבך חשוב בתחום המחקר ביו-רפואי בכלל ובביצוע מחקר “תרגומי”, שמטרתו קידום מחקר בסיסי אל עבר פתרונות רפואיים, בפרט. מדינות מתקדמות בעולם משקיעות משאבים רבים בפיתוח הון אנושי זה תוך הבנת תרומתו המשמעותית לפיתוח מערכת הבריאות, כמו גם קידום התעשייה והאקדמיה.
חוקרים בכירים, ישראלים או זרים, שנקלטו באוניברסיטאות בישראל
עבודת מחקר זו התבצעה לבקשת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועוסקת בחוקרים בכירים, ישראלים או זרים, שהיו חברי סגל בכירים באוניברסיטאות בחו”ל ובחרו לקבל תפקיד של סגל בכיר בדרג אקדמי של פרופסור חבר או פרופסור מן המניין באוניברסיטאות בישראל. המחקר נערך מתוך הבנה כי לחוקרים הבכירים הבאים לעבוד בישראל מאוניברסיטאות מובילות בחו”ל עשויה להיות תרומה רבת ערך לקידום המחקר בארץ. המחקר נותן תמונת מצב עדכנית אודות חוקרים אלו בישראל, המוטיבציה להגעתם, תהליך הקליטה במוסדות המחקר בארץ והאפשרויות לעידוד התופעה.
חוסן וחברה
הציבור בישראל, שהתנסה באיומים מהסוג הביטחוני, מכיר את מושג ההגנה הרב שכבתית שכוללת את כיפת ברזל, שרביט קסמים וחץ. מאמר זה מציע ליישם מודל שכבות להגנה מהמגפה. מודל כזה מאפשר לשמר את המרכיב הייחודי של קבוצות שונות בחברה הישראלית, ומצד שני לאפשר להשתלט על המגיפה הבריאותית, הכלכלית והחברתית.
בחינה והערכת תועלות נלוות של יערות קק”ל: בריאות גופנית ונפשית, שירותי תרבות והיבטים כלכליים
המחקר נערך בשיתוף עם מכון שמיר למחקר ועוסק באופנים בהם יערות קק”ל תורמים לבריאות הנפשית והפיזית של המבקרים בהם, ומספקים שירותי מערכת בהיבט התרבותי והפסיכולוגי. המחקר מתמקד בתרומה הנוכחית כיום, ובדרכים אפשריות להעלות אותה. על רקע החשיבות של קידום בריאות פיזית ונפשית ושירותי תרבות, המחקר בוחן האם יש הבדלים בשימושי היערות בין החברה היהודית והערבית ולהעלות המלצות בראייה בין תרבותית. המטרה היישומית של המחקר הינה לספק המלצות לניהול ממשק הקהל למען רווחת המבקרים ביערות ודרכים בהן קק”ל יכולה להגביר את המודעות של הציבור ושל בעלי מקצוע בתחומי הבריאות התרבות והספורט ביחס לפוטנציאל התרומה של היערות.
בניית חוסן אישי באמצעות קשר עם הטבע בימי ההתמודדות עם נגיף הקורונה
המחקר נערך בשיתוף עם מכון שמיר למחקר. המציאות בימי ההתמודדות עם מגיפת הקורונה הציבה אתגרים רבים ולא מוכרים עבור ציבור התושבים וכן עבור מקבלי ההחלטות. מחקרים מצביעים על כי לחצי חיים בתחומים שונים כלכליים, בריאותיים וחברתיים עלולים להשפיע על רגשות ותחושות לחץ וחרדה, ובהמשך לכך גם לפגוע בבריאות הנפשית/ מטרת המחקר הייתה לבחון כיצד מפגש עם הטבע במסגרת תנאי הסגר הראשון יכול היה לסייע כאמצעי לקידום חוסן אישי, באמצעות קידום רגשות חיוביים והפחתת לחץ ורגשות שליליים.
‘המחנה המשותף’: מתווה מוסכם לפרדיגמות לאומיות ארוכות-טווח
תהליך חשיבה אסטרטגי, רב תחומי, למדינת ישראל בעשורים הקרובים. נבחנו ומוצעים ‘רעיון מסדר’ (חזון) ומספר פרדיגמות אשר ביחד יכולים לשמש כ’מחנה משותף’ למגוון הקולות ו’השבטים’ המצויים כיום בחברה הישראלית. המחקר הראשוני נשען על ראיונות עם 32 אנשים ונשים מובילות ומובילים, בעלי רקע מגוון של תחומי עיסוק, גיל ואידיאולוגיה.