מ”ישראל 2020″ ל”ישראל 2050″
תכנית “ישראל 2020”, היא פרויקט התכנון הכולל והגדול ביותר שבוצע בישראל, בהשתתפות למעלה מ-250 מבכירי הקהילה המקצועית והאקדמית, ובשיתוף 13 משרדי ממשלה ורשויות ממלכתיות. הפרויקט בוצע במשך כשבע שנים, וההשקעה הכוללת בו הייתה של למעלה ממאה שנות עבודת אדם.
נשים במקצועות המחשב
בשנת 2006 התמקד המחקר בחקר מגדר ושונות (diversity) במשתתפי האולימפיאדה הארצית למדעי המחשב. בכל שנה מתקיימות אולימפיאדות מדעיות, בין-לאומיות וארציות, המהוות הזדמנות לפיתוח ולהפגנת כישורים שכליים ומדעיים. ככאלה, אולימפיאדות אלה מהוות מוקד משיכה לתלמידים מחוננים ומוכשרים במיוחד. ההשתתפות בתחרויות כאלה מפתחת את הכישרון ומגדילה את הסיכויים לקריירה מקצועית מוצלחת בתחום בעתיד. מסתבר, שבתחרויות מסוג זה קיים פער מגדרי משמעותי. באופן טבעי נשאלת השאלה מה משקפת עובדה זו. בהתאם לכך, מטרתו של המחקר הוא לבחון את האופן בו שונות באה לידי ביטוי באולימפיאדה הארצית הישראלית למדעי המחשב.
החוסן החברתי (SNS)
מטרת הפורום הייתה להקים תשתית למחקר בתחומי הביטחון הלאומי תוך הסתייעות ושילוב של הפוטנציאל הקיים במוסדות המחקר בארץ, מתוך מטרה לבסס את הידע בתחום על מחקר מעמיק ושיטתי. הפורום אמור היה לעסוק בנושאים כגון: מהי התשתית החברתית-אנושית של הביטחון הלאומי, או מהם ה”משאבים” הפסיכולוגיים והחברתיים הדרושים לקיום רמה נאותה של ביטחון לאומי? וכן בהגדרה או הגדרות של המושג “חוסן חברתי ואפיונו” מבחינת המשתנים והתהליכים המבטאים את מידת החוסן החברתי.
סדרי עדיפות לאומית בנושאי איכות סביבה
אחד מתפקידיו של מוסד שמואל נאמן הוא לגשר בין האקדמיה, התעשייה ומקבלי ההחלטות וזאת באמצעות הנגשת מידע ישים, עדכני וידע מבוסס מחקר, לרשות מוסדות המדינה. מסמכי סדרי העדיפות הלאומית שגובשו במוסד שמואל נאמן עוסקים במגוון נושאים שחשוב להעלותם לסדר היום הציבורי.
חקלאות וסביבה
דו”ח, שהוגש לקרן ספיר של מפעל הפיס, עסק בשמירה על המרחב הכפרי ובכלי מדיניות ליישום “חקלאות בת קיימא” באזורים חקלאיים נבחרים. העבודה התבססה על בחינה של אזורים חקלאיים בעלי מאפיינים שונים, והסקת מסקנות לאור הנעשה בהם. נבחנו ארבעה אזורים חקלאיים: העמקים (עמק יזרעאל ומגידו), המועצה האזורית דרום השרון, עמק חפר וחבל עדולם, שבמועצה האזורית מטה יהודה. בכל אזור נלמדו מאפיינים ומגמות בחקלאות, צרכים וכיווני התפתחות, ומידת הישימות של כלים שונים לעידוד החקלאות.
כלכלת הביטחון הלאומי (ENS)
תכנית ה-ENS (Economics of National Security), הוקמה בסוף שנת 2003. זוהי תכנית מחקר בין-מוסדית היוזמת, מעודדת ותומכת במחקרים אקדמיים של קשרי הגומלין בין כלכלה לביטחון. מטרות התכנית הן לפתח מחקר איכותי על השפעות המצב הביטחוני על התפתחות הכלכלית בישראל, הערכת היקף המשאבים המוקצים לביטחון בישראל ומידת היעילות בניצולם.
מרכז צבי גריליכס למחקר נתונים
מרכז הנתונים על שם צבי גריליקס ז”ל הוקם בשנת 2000 במטרה לעודד את המחקר האמפירי הכלכלי בישראל בנושאים הקשורים לכלכלת מחקר ופיתוח ,סקטור ההיי-טק ,חדשנות ,הון אנושי ופריון
המקורות האקדמיים של תעשיית ההיי-טק הישראלית
ראיונות מוקלטים של הפרופסורים יעקוב זיו, משה זכאי, ישראל בר דויד, מיכאל רבין, ומשה ארנס
מיפוי והערכה ביבליומטרית של קבוצות מחקר מובילות בתחום מדעי החיים
עבודה זו עוסקת במיפוי החוקרים הבולטים בשבעת המוסדות האקדמיים בישראל (האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מכון ויצמן והטכניון – מכון טכנולוגי לישראל) בתחומים הבאים של מדעי החיים: גנומיקה, פרוטאומיקה, ביואינפורמטיקה, גנומיקה כימית ורפואה מותאמת אישית.
העברת טכנולוגיה ומסחורה
כיצד להעביר ידע טכנולוגי מהאקדמיה להצלחה מסחרית היא שאלה מטרידה שמעסיקה חוקרים ויזמים רבים באקדמיה. מוסד שמואל נאמן מתמודד עם הסוגיה במסגרת מעורבותו בטכניון.