שולחן עגול – קידום החינוך בישראל באמצעות מחקרי מדיניות
על מנת להבין לעומק את האתגרים ולאתר ההזדמנויות לתיקון ושיפור, יזמנו כינוס שולחן עגול הכולל מומחים מתחומים שונים הכוללים מחקר אקדמי, מחקר יישומי, מקבלי החלטות במערכת החינוך ונציגי חברות ומגזרים שונים.
מטרת הדיון סביב השולחן העגול היא לסייע לתחום החינוך לגבש את המיקוד המחקרי והיישומי. השיח יתמקד בנושאים מרכזיים כמו מיפוי צרכים בתחום המדיניות החינוכית במדינת ישראל, הגדרת ה”חינוך הציבורי”, שימוש בנתונים לצורך קבלת החלטות מדיניות מבוססות ופיתוח תכנית ליבה משותפת לכלל המגזרים במדינה.
תוכניות הוראה לתזונה בריאה במערכת החינוך: דוגמאות, מאפיינים ותובנות מישראל ומהעולם
פרויקט זה עוסק בדוגמאות ומאפיינים של תוכניות שונות שיושמו בקרב מדינות מפותחות בנושא הוראה של תזונה בריאה במערכת החינוך, וכן תובנות העולות מתוך ניסיון רב שנים שנצבר בנושא זה מתוך מחקרי הערכה לתוכניות אלו.
תוכניות חינוך לתזונה בריאה, כמו גם בתי ספר מקדמי בריאות הינם חלק מהמאמצים בהווה ובעבר לקיים חינוך לתזונה בריאה בבתי ספר בישראל. הפרויקט עשוי להוסיף ידע ותובנות שיסיעו בהמשך פיתוח תוכניות לתזונה בריאה במערכת החינוך הישראלית
הערכת “אוריינות בריאות דיגיטלית / מקוונת” בקרב בוגרי בתי הספר לרפואה בישראל
מחקר זה נועד לחקור את רמות “אוריינות בריאותית דיגיטלית / מקוונת” של בוגרי בתי הספר לרפואה בישראל, תוך התמקדות ספציפית בבחינת הכללת אוריינות בריאות דיגיטלית בלימודי הרפואה. על ידי הערכת ההתאמה בין אוריינות בריאות דיגיטלית של הבוגרים, תכניות הלימוד של בתי הספר לרפואה לבין הצרכים של סביבת העבודה הדינמית, מחקר זה נועד לספק המלצות מדיניות לשיפור החינוך לאוריינות בריאות דיגיטלית בבתי ספר לרפואה.
חרמות ברזל
מוסד שמואל נאמן הקים תשתית לאיסוף נתונים על אירועי חרם והשפעותיהם על האקדמיה הישראלית.
נתקלת באירוע של חרם אקדמי שהתרחש בכנס / בקמפוס / בעת הגשת מאמר / זירה אחרת ??
מוזמן/ת לדווח בקישור הבא: https://surveys.sni.technion.ac.il/survey/index.php/893414
ביטחון מזון: מדיניות לאומית לישראל 2050
מזון ומים הם משאבים לאומיים חיוניים, אשר ממלאים תפקידים מכריעים הן בהישרדות מיידית והן בביטחון תזונתי במובנו הרחב. המונח מתייחס למצב שבו לאנשים, למשקי בית ולקהילות יש את האמצעים הפיזיים, החברתיים והכלכליים לגשת למזון מספיק, בטוח ומזין, אשר עונה על דרישות התזונה והעדפות המזון שלהם, ומאפשר אורח חיים פעיל ובריא. מדינת ישראל עומדת בפני אתגרים […]
טבע ובריאות
מחקרי מוסד שמואל נאמן בתחום זה בוחנים את התרומה של הטבע לבריאות הנפשית והפיזית של תושבי ישראל. המחקרים בוחנים את ההשפעה המיטיבה של חשיפה אל הטבע על האדם, ובתוך כך שהייה בטבע שמחוץ לעיר, ביקור באתרי טבע עירוני כגון פארקים וגינות עירוניות, ואף צפייה בטבע דרך חלונות או באמצעות תמונות. המחקרים בוחנים את התועלות שמפיקות מהטבע אוכלוסיות שונות, כגון מגזרים, מגדרים וגילאים שונים, ומספקים המלצות לאמצעים בהם ניתן לנקוט בכדי להגדיל את החוסן של אוכלוסיות אלה, באמצעות חשיפה אל הטבע והגברת המודעות לתרומתו בקרב מקבלי החלטות, גופים ביצועיים, בעלי מקצוע בתחומי הבריאות, התרבות והספורט, ובקרב כלל האוכלוסייה.
הביתה:כיצד טכנולוגיות חדשות יכולות לעזור לנו לעצב מדיניות שיבה
בימים אלה עשרות אלפי אנשים בישראל פינו באופן רשמי או לא רשמי את בתיהם. הפינוי מעלה אתגרים רבים הכרוכים מהניתוק של אנשים וקהילות מבתיהם. עניינו של פרויקט זה בסוגיית החזרה הביתה.
האריסות הקרקעית של הקיבוצים והמושבים: אסונם של יישובי העוטף כקריאה לבחינה מחדשת של הקונספציה הארכאית של בעלות קרקע לאומית ביישובים השיתופיים
אירועי השבת השחורה הזכירו לציבור הרחב מיקצת מתרומתם הרבה של היישובים השיתופיים לאורך ההיסטוריה והגיאוגרפיה של המדינה. האסון הבליט את אחד מנכסי הקהילתיות – החוסן החברתי של קהילות אלה. כחוקרת בין לאומית, אעיד שקהילות אלה הן ייחודיות בעולם ומושא לקינאה. אולם עד לשבת זו, ומזה שניים-שלושה עשורים, דמותם של היישובים השיתופיים – ובעיקר הקיבוצים – הוכתמה בכינויים כגון “פריבילגים”, “אדוני הארץ”, ואף גרוע מזה1. כלפי היישובים השיתופיים, הומצאה הפיסה של ” צדק חלוקתי” – שפירושה הפוך ממה שאדם מן החוץ היה מניח: במקום שהציבור הרחב יהיה חב לתרומתם החריגה בכול אמת מידה של פחות מ 2% מאוכלוסייה ישראל, הרי שהתפיסה המעוותת הפכה את הקערה: לפיה, דווקא הקיבוצים (והמושבים) הם לכאורה אלה שחבים חוב לציבור. והם שילמו, ומשלמים.
שינויי אקלים – הפחתה
שינויי האקלים זוכים לתשומת לב עולמית בגלל ההשלכות הסביבתיות, הכלכליות והחברתיות שיש להם על העולם המפותח והמתפתח. מחקרי מוסד שמואל נאמן בתחום זה כוללים התייחסות להפחתת פליטות גזי חממה (מיטיגציה) ותכליתם תיאור וניתוח הפליטות ומתן בסיס מדעי לגיבוש מדיניות לאומית בתחומים השונים, בהם – הפקת אנרגיה, תחבורה, תעשייה, בנייה, חקלאות, מים ועוד.
הטיפול בפסולת
פרסומי מוסד שמואל נאמן בוחנים את הפוטנציאל להפחתת הפסולת במקור, לצמצום הטמנת פסולת ולפיתוח תהליכים אשר הופכים את המטרד למשאב, הן במגזר הביתי והן בסקטור התעשייה והחקלאות, ואת אמצעי המדיניות והכלים המעשיים שיש לגבש ברמה הלאומית וברמת השלטון המקומי והיזמות הטכנולוגית לקידום הנושא.