בתקשורת
972.4.829.2329+
נאמן בתקשורת
דו”ח מ-2022 הזהיר מפני המוכנות לחירום
“עצוב לגלות שמל”ל ביקשה עכשיו עצות לחיזוק החוסן הלאומי. זה לא דבר שנבנה מהיום למחר, אלא מחייב תכנון ארוך טווח”, אומר אל”מ (מיל.) ד”ר ראובן גל, ששימש כסגן ראש המל”ל באינתיפאדה השנייה, וכיום עמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון.
“ההיסטוריה מלמדת שברגעי משבר צריך מנהיג הזוכה לאמון רב, ויודע להעניק תחושת ביטחון. זה לא המצב כעת בישראל, ומל”ל לא יכולה לפתור זאת”.
משמעות המילה חוסן
ראיון עם אל”מ במיל’ ד”ר ראובן גל, לשעבר הפסיכולוג הראשי של צה”ל ומומחה לחוסן לאומי, עמית מחקר בכיר ב”שמואל נאמן”, הטכניון: משמעות המילה חוסן. האינתיפאדה השנייה עם אוטובוסים מתפוצצים ונהרגו מעל לאלף איש בעיקר בקרב אזרחים והיה צריך להמשיך לתפקד. צריך להאמין בצבא ובמשטרה.
הרגע שבו הרגשתי שאני לא יכולה לעבוד יותר
אופירה אילון, אורלי נתן, נעמה שפירא
כשמדברים על שינוי האקלים, מתמקדים בעיקר בנזקים המאקרו־כלכליים, אבל נוטים להתעלם מהנזקים ברמת הפרט. חוקרות אקלים וסביבה מזהירות כי ככל שהעולם ימשיך להתחמם – ייפגעו פריון העבודה ואיכות החיים
תושבי הערים חשופים במיוחד להשפעות שינוי האקלים בשל תופעה שנקראת “אי החום העירוני”
באחרונה נערך מחקר חדש במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, שבדק את ההשפעה שיש לשינוי האקלים על תל אביב ואת העלות הכלכלית של אי־היערכות לשינויים אלה. המחקר בוצע לבקשת העירייה ובמימונה, בהובלת החוקרות נעמה שפירא, אורלי נתן, דנה גבאי ופרופ’ אופירה אילון.
הרסתם לבד? מחדל המיחזור מטביע את ישראל בהרים של פלסטיק
לדברי פרופ׳ אילון ״הפחים הכתומים ברשויות המקומיות הם כרגע לא הפתרון, שיעור האיסוף בהם הוא נמוך. המשרד להגנת הסביבה נכשל. היעדים שהגדיר בתחום הפסולת לאורך השנים לא הושגו והיטל ההטמנה והפרדה של פסולת במקור לא תורמים לצמצום ההטמנה. חיוני לשקף לציבור שטיפול בפסולת, בין אם על ידי מחזור, הפקת אנרגיה או הטמנה, כרוך בעלויות כלכליות וסביבתיות גבוהות מאוד”.
אנחנו לעולם לא נהיה חוקרים טובים כמו שהיינו בשנים הראשונות לחיינו
מדוע ילדים הם החוקרים הכי מוצלחים? מהו תפקידו החשוב ביותר של בית הספר? מה כדאי ללמוד כדי להתקבל למוסדות היוקרתיים להשכלה גבוהה? וכיצד הצבא תורם להצלחה אקדמית?
כל התשובות מפי פרופ’ עירד יבנה
ירושלים מתמלאת במגדלים אבל האם זה באמת יעשה טוב לעיר?
רחל אלתרמן
פרופ’ רחל אלתרמן מסבירה ומתריעה כבר שנים מפני הצפת הערים הגדולות בישראל במגדלים
עלות אי ההיערכות לשינויי אקלים בעיר תל אביב-יפו / ראיון של פרופ’ אופירה אילון בתכנית כאן בסביבה
פרופ’ אופירה אילון תיארה מחקר שהוזמן ע”י עיריית תל אביב, העיר הראשונה בישראל שהכינה תכנית הערכות לשינוי אקלים, בו ביקשו לבדוק מה יקרה אם לא יערכו להתחממות ב-2050. נזקים של 2 עד 4 מיליארד ₪ (בהתאם לתרחישים) הנובעים מפגיעה בבריאות הציבור ותמותה, עלייה בצריכת האנרגיה ופגיעה בתעסוקה המקומית.
קישור לראיון המלא עם פרופ’ אילון ב’כאן’. הראיון מתחיל בדקה 03:00.
ראיון של פרופ’ אופירה אילון בתכנית 360 / גלי צה”ל
פרופ’ אופירה אילון מדברת על משק האנרגיה בישראל
אי היערכות להתמודדות עם החום הגובר תעלה לת”א 4 מיליארד שקל בשנה כבר באמצע המאה
אופירה אילון, אורלי נתן, נעמה שפירא
מחקר חדש מגלה שבלי היערכות ראויה, גלי החום הצפויים בבירת העסקים של ישראל (תל אביב יפו) יגרמו לנזקים כלכליים ולתמותה מוגברת. המחקר הוא גם נורת אזהרה למרבית ערי ישראל שמתעלמות מהנושא. לדברי אחת המחברות שלו, פרופ’ אופירה אילון, קרן הארנונה המתוכננת “עלולה להביא לכך שגם כסף שאמור היה לשמש להתמודדות עם משבר האקלים- ייעלם”
תקינה זה חשוב אך לא מספיק”: מה לעשות כדי לקדם את הבנייה הירוקה
תקן הבנייה ירוקה מציב דרישות מינימום של איכות, וככזה מהווה סמן וזרז לבנייה איכותית ומתקדמת יותר, אך על פי דו”ח חדש של פורום האנרגיה שעסק בנושא, בפועל, צבירת הניקוד בתקן מתבצעת בגין סעיפים קלים ליישום וכדאיים כלכלית. כמו כן, ההסתכלות של התקן הקיים היא יחסית מצומצמת. בעולם מיושמת גישה יותר הוליסטית, אשר כוללת התייחסות לתכנון מעגלי, וגם לקנה מידה של שכונה ולהיבטים של רווחה ובריאות. צריך להמשיך לדחוף את הנושא קדימה, כיוון שחלק גדול מהבנייה בארץ מבוצע באופן מאוד מיושן.