ישראל מתייבשת

בנימין בנטל, דן פלד

כשמדברים על מחסור במהנדסים, חשוב להבין שהוא לא אחיד, הרי הרבה אנשים שמדווחים שקשה להם להשתלב בתחום ההייטק אחרי הלימודים. לא רק ערבים וחרדים ומבוגרים ובעלי מוגבלויות, אלא גם בוגרי אוניברסיטה צעירים ,מחקר נוסף, של הפרופסורים דן פלד ובנימין בנטל מאוניברסיטת חיפה ומוסד שמואל נאמן בטכניון, אומר כי המחסור מתמקד במהנדסים מסוימים מאוד, בעוד שבתחומים אחרים קיים עודף מהם. מה שחסר בענף זה עובדים מנוסים.

הזנחה של התעשייה המסורתית בישראל עלולה לפגוע במשק ובתעשיות ההייטק

גלעד פורטונה

מחקר של מוסד שמואל נאמן, הטכניון מוצא כי הזנחה של התעשייה המסורתית בישראל עלול לפגוע במשק הישראלי בכללו, וגם בתעשיות ההייטק. בראיון לעיתון דמרקר אומר ד”ר גלעד פורטונה, עמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן בטכניון: “אם לא נשקיע בעובדים בתעשיות הקלאסיות, אלא רק בהיי־טק, 95% מהמשק יישאר מאחור, עם כל הסיכונים הנובעים מכך”.

צאו מהפחד: החרדים מבינים שהם צריכים להשתנות. מאמר ב’הארץ’-דה-מרקר.

ראובן גל

שאלת השתלבותם של החרדים בחברה הישראלית אינה מרפה והדיון הסוער בסוגיה מחייב להעמיד דברים על דיוקם. אירועים כמו הרצאתו באחרונה של השופט בדימוס אהרן ברק בפני סטודנטים חרדים, שבו הופרדו גברים ונשים על ידי מחיצה, או החלטת נציבות שירות המדינה לפתוח קורס צוערים לגברים חרדים בלבד, יצרו לא מעט קריאות ביקורת ומחאה מצד חילונים שחוששים, אולי שלא בצדק, בהעמקת “החרדיות”. המאמר מנתח את הסיבות לחששות אלו ומצביע על תהליכי שינוי מהירים בחברה החרדית, אף מהירים יותר מקצב הגידול הדמוגרפי.

אסאם דאוד: לעזור למהגרים -בגוף ובנפש

שלמה מי-טל

הסטטיסטיקה מזוויעה ,לפי הסוכנות לפליטים של האו”ם יש כ 66 מיליון עקורים, מבקשי מקלט ופליטים בעולם, ובכל שנה המספר גדל. ישראל רצתה להשליך מבקשי מקלט (מסתננים בלתי חוקיים בשם בו קראו להם בממשלה) לאוגנדה. אך באוגנדה כבר יש מיליון פליטים החיים בעוני עצום. מהגרים בכל העולם מסכנים את חייהם כדי לברוח מהמדינה ממנה הגיעו ורובם חיים בעוני רב.  הפסיכיאטר הישראלי ד”ר אסאם דאוד פועל להציל מהגרים בחופי לוב – ומצילם בגוף ובנפש.

כל הלמידה משתנה, כלי המדידה משתנים, וכל מה שלומדים, ממש לנגד עינינו מתהפך

שיזף רפאלי

הצ’טבוטים והבינה המלאכותית כבר משנים את עולם הלמידה, החינוך וההוראה, אומר פרופ’ שיזף רפאלי, עמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן בטכניון וראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה. “היום הכללים נוצרים על ידי למידת מכונה, וזה כבר ללא מגע יד-אדם. “מי שרוצה מוזמן להיבהל ולכתוב ספרות מד”ב אפוקליפטית, ומי שרוצה להיות לודיטי מוזמן לעשות את זה”

לאור העובדה שכיתת הלימוד ושיטת הלימוד שאנחנו משתמשים בהן די מיושנות, איך אפשר יהיה להשתמש בצ’טבוטים לחינוך, ואיך הם ישנו את הכיתה, את המורים ואת היחס ביניהם לבין התלמידים?

ראיון בגל”צ: פייסבוק הכריזה אמש על אפשרות חדשה

שיזף רפאלי

מנכ’ל פייסבוק, מרק צוקרברג, הכריז אמש על אפשרות חדשה ברשת החברתית הגדולה בעולם – מחיקת הסטוריית הגלישה שלנו. מרק צוקרברג אומר, אתרים רבים צריכים מידע כגון עוגיות – קוקיז והסטוריית גלישה כדי לפעול, אבל צריכה להיות לכם האפשרות למחוק את הסטוריית הגלישה בכל זמן! אנחנו עובדים על גרסה דומה לכך בפייסבוק. זו הגדרה פשוטה למחיקת הסטוריית הגלישה, על מה לחצתם, האתרים בהם ביקרתם וכן הלאה. קרא לזה ניקוי הסטוריה בפשטות. אבל כמובן אל תמהרו עכשיו לנסות למחוק את ההסטוריה הפייסבוקית שלכם כי הכלי הזה יושק רק עוד כמה חודשים.

בשל המעורבות הרוסית לבחירות לנשיאות ארה’ב ב-2016, בה היא קנתה מודעות פוליטיות בפייסבוק, בין השאר. פייסבוק עכשיו תיתן לנו, הגולשים, כלים למען שקיפות בפרסום הודעות פוליטיות. נוכל לדעת מי פירסם את המודעה, כמה כסף הושקע במסע הפרסום ואלו פרסומות מוצגות לאנשים אחרים ברשת החברתית.

להאזנה לראיון לחץ כאן

באג 8200: האם המעבר של קריית המודיעין יציל את באר שבע?

ראובן גל

הדרישות שהציג השבוע משרד הביטחון כתנאי להעברת יחידת המודיעין לנגב מעלות שוב את שאלת התועלת בהעתקת מחנות צבאיים לדרום.

מחקר חדש של חוקרים ממוסד שמואל נאמן בטכניון, בשיתוף אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, שפורסם בחודשים האחרונים, גילה כי בין התחזיות האופטימיות לבין המציאות קיים פער מטריד: בעוד המדינה העריכה כי פוטנציאל המעבר לדרום עומד על כ-7,000-6,000 איש ובפועל יעמוד מספרם של  אנשי קבע שיעברו לנגב על בין 2,500 ל-3,600 —  הנה לדעת החוקרים הפרויקט עלול להסתכם בפועל במעבר של כמה מאות בודדות של משרתי קבע בלבד.

האם אפשר להאט את קצב הילודה תוך 30 שנה – ואיך משתלבים בתמונה איים מלאכותיים וחיים מתחת לקרקע?; אוכלוסיית ישראל צפויה להכפיל את עצמה עד 2048

כמה ישראלים היו בוחרים לחיות במדינה בה הצפיפות חודרת לכל תחומי החיים, שטחים פתוחים הם במחסור וחלקים גדולים של האוכלוסייה גרים במגדלים הסובלים מבעיות תחזוקה ולוקח שעות להגיע למקום עבודה? כמה ישראלים מוכנים לחיות במדינה בה התשתיות על סף קריסה ובניית בתי הספר מפגרים אחרי מספר הילדים? יש מקום כזה בעולם, או ליתר דיוק מקום כזה הולך ומתהווה. מדובר במדינת ישראל, 2048.

הדרך להתמודד עם הנושא היא מצד אחד לצמצם את הילודה ומצד שני להגדיל את השטח, המצומצם ממילא של מדינת ישראל, ע”י בנייה של איים מלאכותיים וניצול תת הקרקע.

למה מהפכת הרכב החשמלי תקועה בישראל?

אופירה אילון, עידן ליבס

יצרני רכב בעולם נערכים לייצור מיליוני מכוניות חשמליות בשנה, אבל בישראל הממשלה לא התאימה את השוק לשינוי ובכך תורמת להמשך זיהום האוויר. משרד האנרגיה: המשרד פעל לגיבוש תקנים לטעינת רכב חשמלי, ורשות החשמל משלימה בימים אלה את הסדרת הרגולציה.
על פי נתונים שריכזו ,אופירה אילון ועידן ליבס ממוסד שמואל נאמן, במחקרם נסיעה ברכב חשמלי זולה ועולה כשישית מזו של רכב המונע בבנזין או בדיזל. בראש ההמלצות שגובשו בתום הדיון של פורום האנרגיה בטכניון, הוצע לגבש תוכנית לאומית להטמעת תחבורה חשמלית ציבורית ופרטית בישראל. תחבורה ציבורית, בעיקר עירונית, צריכה להיות חשמלית, נקייה ויעילה. שילובה עם תחבורה בינעירונית כרכבות חשמליות, יכולה אף לייתר את הצורך בשני כלי רכב למשפחה. לפי ההמלצות, על התוכנית לכלול יעדים כמותיים, מדדים להצלחה ותקצוב מתאים.

הרגולטור צריך טיפול בחשמל

בחמש שנים שחלפו מאז קריסת בטר פלייס גילה עולם הרכב עניין מחודש בהנעת מכוניות בחשמל במקום בבנזין. מדינות רבות משקיעות בהקמת עמדות טעינה לציבור, בהטבות מס, בעזרה ברכישה ואפילו במענקים על בסיס חודשי ישירות לתלוש המשכורת של הנהג. ובישראל קיימת בעיה מהותית של היעדר תשתית טעינה ציבורית ומודעות נמוכה לרכב חשמלי. צוות הסביבה והאנרגיה במוסד נאמן העביר למרכז המידע של הכנסת נתונים מעודכנים בנושא.