המלצות טרכטנברג, גרסה 2.0: די לריסון, דרוש שינוי כיוון

מנואל טרכטנברג

פרופ’ מנואל טרכטנברג, יו”ר הוועדה שסיימה את המחאה החברתית לפני 8 שנים, מוטרד. פחות מהגירעון, יותר מהדרך. לממשלה הבאה הוא ממליץ לזנוח את כלל ההוצאה התקציבית לטובת תוכנית רב שנתית, להעלות את המע”מ ובעיקר לפעול להשבת אמון הציבור בממשל

“ישראל ניצבת בשלהי תקופה שבה התקבעה מדיניות תקציבית, שהפכה זה מכבר למיושנת ודוגמטית. אם לא תשונה על ידי הממשלה הבאה , נגיע למשבר”. כך, במילים די בוטות בהתחשב באופיו הרגוע, מזהיר פרופ’ מנואל טרכטנברג מפני סערה מתרגשת.

הממשלה מנהלת רומן עם התעשיינים – ומשאירה מאחור את הצרכנים

ציפי בוכניק, דפנה גץ, איליה זטקובצקי

כלכלנים רבים כבר קראו לממשלה לתקן את החוק לעידוד השקעות הון, המעודד בעיקר את התעשייה והיצוא. בבנק ישראל מציעים עתה רפורמה שתחליף את ההטבות ליצוא בתמיכה מאוזנת יותר בענפי המשק.

המוסדות האקדמיים נגד גישת הלמ”ס: “מסחור ידע לא נמדד בהכנסות”

ארנון בנטור, משה סידי

 ה”מטרה השלישית” של האקדמיה – העברת הידע האקדמי לתעשייה ולחברה.

אמנם קיימים מקרים מוצלחים וידועים כמו זה של חברת מובילאיי, שפעילותה התפתחה מטכנולוגיית עיבוד תמונה שפיתח פרופ’ אמנון שעשוע, ממייסדי החברה, במחקריו האקדמיים. דוגמה נוספת היא קופקסון, תרופה לטרשת נפוצה שפותחה במכון וייצמן, אשר אחראית לחלק מהותי מהכנסותיה של חברת טבע. למרות זאת, דוח של מכון שמואל נאמן שהתפרסם   ב”גלובס” הציע שינוי כיוון במדיניות המגדירה את מטרותיהן של מחלקות המסחור – ממטרות כספיות למטרות של הפצת ידע לחברה ולתעשייה

ראיון רדיו עם נועם זלינגר על סימביוזה תעשייתית

אופירה אילון, גלעד פורטונה

נועם זלינגר, מחברת S4 המובילה את התוכנית הצפונית לסימביוזה תעשייתית התארח בתוכנית רדיו.

התוכנית לסימביוזה תעשייתית היא תוכנית בשיתוף משרד הכלכלה, שבונה שיתופי פעולה בין מפעלים, עסקים, אזורי תעשייה, חקלאות וארגונים- כאשר פסולת של עסק אחד הופכת לחומר גלם זול ורווחי עבור עסק אחר.

ד”ר גלעד פורטונה ופרופ’ אופירה אילון משמשים כיועצים מקצועיים לפרויקט.

לינק להאזנה : לחצו כאן להאזנה

ביולוגי, מתכלה, או שזה בכלל לא משנה?

אופירה אילון

לאור תשומת הלב העולמית בנושא הפלסטיק בסביבה, עולה הדיון בתחליפי הפלסטיק. “האינטואיציה לגבי התנהגות החומרים בסביבה משתנה אינה רלוונטית. הרכב החומרים צריך להיות מאוד מוגדר וידוע, כל חומר מתנהג באופן שונה”, אומרת פרופ’ אופירה אילון, ראש תחום סביבה ואנרגיה במוסד שמואל נאמן והחוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה.

לא גומרים מהצלחת: כך הפך בזבוז המזון העולמי לפצצה מתקתקת

אופירה אילון

לפסולת מזון יש השפעה גדולה על איכות הסביבה, בעיקר בגלל פליטות גזי חממה. פרופ’ אופירה אילון מאוניברסיטת חיפה ומוסד שמואל נאמן, חוקרת בכירה בתחומי סביבה, קיימות וכלכלה, מצאה במחקריה כי קיימת  אי-ודאות גדולה בנוגע להיקף בזבוז המזון בקרב משקי-הבית בשל שיטות המדידה השונות,

וניסתה יחד עם אפרת אלימלך, במסגרת עבודת הדוקטורט שלה, לבצע סקר פסולת בקרב 200 משפחות משכבות סוציו-אקונומית 7-8 בחיפה. התוצאות פורסמו בשלושה מאמרים אקדמיים

החזרת מוחות מחו”ל –לא על הכסף לבדו

מנואל טרכטנברג

כמה תוכניות שיושמו בשנים האחרונות ניסו להחזיר את המוחות הבורחים לישראל.

מלבד הקלות המיסוי שמקבלים תושבים חוזרים, היו גם ניסיונות לשנות את התקצוב של האוניברסיטאות כדי שניתן יהיה להעסיק בהן חוקרים צעירים.

“יש נתון אחד משמעותי מאוד: הסגל הבכיר באוניברסיטאות”, אומר פרופ’ מנואל טרכטנברג מאוניברסיטת תל אביב וממוסד שמואל נאמן בטכניון, ששימש כיו”ר הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה עד 2014.

“בשנים 2000־2009 חלה ירידה משמעותית במספר חברי הסגל הבכיר, ומאז 2010 המגמה הפוכה והתחילה שוב עלייה במספרם”.

הקריירה חשובה, הילדים יותר

מנואל טרכטנברג

שיעור התעסוקה של נשים בישראל הוא מהגבוהים בעולם המערבי וכמוהו גם שיעור הילודה. שני אלה מחזקים את הצורך בהיערכות אחרת.

פרופ’ מנואל טרכטנברג פרסם לאחרונה מסמך מדיניות עבור מוסד שמואל נאמן בטכניון ובו הוא מציע רפורמה כוללת בטיפול בגיל הרך. בין היתר, הוא מציע להכניס לתקופת “ההורות הראשונה”, כהגדרתו, יותר גמישות.

עדיף שבחצי השנה הראשונה ההורים יהיו אלה שיטפלו בילד, אך לצד זאת הוא מציע להקים קמפוסים לגיל הרך עם שירותי תמיכה, הדרכה וליווי מקצועי.

קרן צוקרמן תורמת למהפכת הבינה המלאכותית

אלה ברזני, דפנה גץ, אושרת כץ-שחם, ערן לק, סימה ציפרפל, אבידע שהם, רינת קליין, רועי צזנה, שלמה רוזנברג

שיעור החוקרים הגדול ביותר (28 אחוז) מבין 270 החוקרים בתחומי AI, מדעי נתונים ורובוטיקה חכמה העובדים ברחבי האוניברסיטאות והמכללות בישראל נמצא בטכניון, כך עולה מדו”ח שנערך לאחרונה על ידי מכון שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית לבקשת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח של משרד המדע הישראלי.

בדו”ח נמצא כי תחומי העניין המובילים של החוקרים הישראלים הם למידת מכונות, AI, מערכות אוטונומיות ורובוטיקה חכמה. תחומים נוספים הם  אינטראקציית אדם-מחשב, עיבוד שפות טבעיות, ראיית מחשב, כריית נתונים, מערכות / מחשוב מבוזרים, נתוני עתק, מערכות מרובות סוכנים, רשתות עצביות ולמידת חיזוקים.

שלם כפי שתזרוק: האם המודל יעבוד בארץ?

אופירה אילון

אם ואכן מדובר בכלי כה יעיל להפחתת כמות הפסולת המיוצרת ולעידוד מיחזור, מדוע הוא אינו מיושם בישראל? “מדובר במנגנון כלכלי שעובד עם רציונל מאחוריו, קיים קשר ישיר בין הכמות שזורקים לתשלום שמשלמים, אך המנגנון לא חף מפגמים”, אומרת פרופ’ אופירה אילון, ראש תחום איכות סביבה במוסד שמואל נאמן בטכניון ומהחוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה. “כך, למשל, בשיטה זו המיחזור לא עולה כסף לתושב, ולכן יתכן מצב שבו אנשים שמים בפחי המיחזור מוצרים שאינם נועדו למיחזור, על מנת לשלם פחות, מה שפוגע ביעילות השיטה”, מוסיפה אילון.