בתקשורת
972.4.829.2329+
נאמן בתקשורת
על רקע הבעיות באינטל העולמית, בישראל חוגגים את ההשקעה: “בוננזה לא נורמלית”
להקמת המפעל החדש של אינטל בקריית גת תהיה השפעה חיובית על ההייטק המקומי ועל הגדלת גיוון המשרות בו.
עם זאת, ההסתמכות של ההייטק והכלכלה הישראלית על אינטל רק גדלה, כשהחברה נמצאת היום בתקופה קריטית, ונערכת לשנים של החרפת התחרות בענף ושינויים טכנולוגיים עמוקים שעלולים לאיים על מעמדה. בישראל ובהייטק המקומי צריכים לקוות שאינטל תצא מהאתגרים האלה מחוזקת.
על פי נתונים שפרסמה אתמול אינטל, החברה מעסיקה 11,700 עובדים בישראל. לפי דו”ח של שמואל נאמן היא אחראית באופן עקיף להעסקתם של 52 אלף איש בישראל.
להמציא את המיחזור מחדש
מצב הטיפול בפסולת הפלסטיק בישראל עגום מאוד: הזיהום מתגבר, המחקר בנושא תקוע, מדיניות הטיפול במשבר עמומה ומפעל המיחזור האחרון סוגר את שעריו – אולי התקווה תגיע דווקא מאיטליה, שם פיתחו מדענים מתקן חדשני שמבטיח למחזר את כל סוגי הפלסטיק.
נכנסים לשדה הקרב
על רקע הנסיקה בסקרים של בני גנץ: האם הרקורד הצבאי מוכיח את עצמו במבחן הפוליטי?
ד”ר ראובן גל, עמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן למחקרי מדיניות לאומית בטכניון מונה שלושה דברים הנדרשים כדי להיכנס לפוליטיקה, לתפקיד מנהיגותי: קודם כל כישורי מנהיגות ויכולת להוביל ולהשפיע – דבר שקיים בהגדרה של אנשי צבא בכירים; דבר שני, צריך תפיסת עולם ברורה. ההיסטוריה מלמדת אותנו שבקרב אנשי צבא היו גם וגם. הדבר השלישי הוא מחויבות ואפילו נכונות להקרבה. אנשי צבא כמובן הוכיחו נכונות להקרבה, אבל סוג המחויבות הזה שונה מהמחויבות שאיתה נכנסים לתחום הפוליטי.
איך לביית את נמר היצירתיות מבלי לחסל אותו?
הבעיה ביצירתיות קשורה ליכולת לבצע אותה באפקטיביות, סבור פרופ’ שלמה מיטל, חוקר בתחום הה״-טק והחדשנות. ספרו החדש “Dismantle” מציע לבנות מכונת רעיונות אישית שאף פעם לא תיסגר. “זה הרבה יותר מעניין ומהנה, מלעשות אותו דבר ושוב ושוב”, הוא אומר בראיון בו הוא מסביר כיצד לארגן את היצירתיות מבלי לפגוע בה.
“המוח האנושי הוא יצירתי מטבעו וכשרון מעולם לא נכחד, אולם הוא מחליד ולכן יש לפעול להוריד את החלודה ולחדש את מכונת הרעיונות. זו הליבה של ספרי” אומר פרופ’ מיטל
נתניהו השריש תחושה שהכל גזרת גורל, מהקונפליקט עם הפלשתינאים ועד יוקר המחיה – זה לא נכון!
פרופ’ מנואל טרכטנברג מאמין שעוד אפשר לפתור את הבעיות הגדולות שלנו, ושניצני המחאה החדשה מפספסים את העיקר.
“מה שקרה הוא שהשתרש אצלנו ‘סינדרום עזה'”, אומר מנואל טרכטנברג – פרופסור לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, חוקר בכיר במוסד שמואל נאמן בטכניון, עד לפני שנה חבר כנסת (מטעם המחנה הציוני) וקודם לכן ראש “הוועדה לשינוי כלכלי־חברתי” שקמה בעקבות מחאת 2011.
הקשר הצרפתי
ציפי בוכניק, דפנה גץ, איליה זטקובצקי
כיצד מוסדות ההשכלה באירופה צריכים להתמודד עם ההגירה המוסלמית?
מה הדרך הנכונה לקדם נשים בתחומי המדעים? כיצד נאבקים בחרם נגד ישראל, ולמה יהודים זוכים בכל כך הרבה פרסי נובל? הנשים שעומדות בראש האקדמיות הלאומיות למדעים בצרפת ובישראל, הפיזיקאית פרופ׳ קתרין ברשיניאק משם והמשפטנית פרופ׳ נילי כהן מכאן, נפגשו השבוע לשיחה לרגל “עונת צרפת-ישראל”, ובין המחמאות ההדדיות והעבודה המשותפת הצליחו גם להתווכח.
פרס מפעל הפיס לאומניות ולמדעים ע”ש לנדאו
פרופ’ אופירה אילון זכתה בפרס מפעל הפיס לאומניות ולמדעים ע”ש לנדאו, פרס זה נחשב לאחד הפרסים היוקרתיים בתחום התרבות האומנות המדע והמחקר.
מעבר לפרס הכספי הגבוה, הוא מהווה הערכה, הכרה והוקרה למדענים ואנשי התרבות על תרומתם ולהשפעתם על המחקר וחיי התרבות.
בין נימוקי השופטים על זכייתה של פרופ’ אילון נכתב שהיא תרמה “תרומות משמעותיות על פני סקלת נושאים רחבה לנושאים שקשורים בארץ ולנושאים שקשורים בבעיות כלל עולמיות”
חיתולים רב־פעמיים לא בהכרח מועילים לסביבה. ויתור על ילד נוסף – כן
נדמה שעד לא מזמן, חיתול הבד היה סמל מיתולוגי לסביבתנות סגפנית, שמוטב להעריץ אותו ממרחק בטוח.
אבל באחרונה משהו זז. הרב־פעמיים הפכו מלא־אופציה לאופציה, ובחוגים מסוימים — לאובססיה. הטרנד תופח. באחרונה סיימה כפר סבא לחלק יותר מאלף חיתולי בד לתושבים במסגרת המיזם המרשים “עיר אפס פסולת”. פרופ’ אופירה אילון, שככל הידוע לא מקבלת משכורת מאף יצרן חיתולים, סבורה שלא צריך להתאבד על חיתולי הבד. “זה עשוי להיות סוג של ניקוי מצפון”, היא אומרת ומסבירה שיש מחקרים רבים על “environmental moral licensing”, כלומר מעשים סביבתיים בודדים, שבעיני העושה מכשירים את נזקיו בתחומים אחרים.
שבבים נגד פקקים
מנואל טרכטנברג
מסלול אוטובוס גמיש וגביית תשלום לפי מסלול הנסיעה, שעה, ומספר נוסעים ברכב: הפתרונות החדשניים לבעיית הפקקים.
האם טכנולוגיות חדשות יכולות להקל על הבעיה שעולה למשק 40 מיליארד ש”ח בשנה ולכולנו בבזבוז שעות חיים? על הפרק: ניהול חכם של התחבורה ופלטפורמות לנסיעות משותפות. פרופסור מנואל טרכטנברג וחבר הכנסת לשעבר, נשא בפני ועדת מדע של כנסת עם הרצאה מקיפה על תכנית שפיתח במסגרת מוסד “שמואל נאמן” בטכניון ביחד שוקי כהן, אלון פרדו וניר שרב. התכנית ממוקדת בפתרונות לטווח הקצר-בינוני, כאשר בטווח הארוך דרושה גם השקעה בתשתיות להסעה המונית.
במקום לחשוש מאינטליגנציה מלאכותית, בואו נגרום לזה לעבוד בשבילינו
מחשבים כיום חכמים יותר מבני אדם בתחומים שונים. עם זאת, אין זה אומר שאנחנו צריכים לפחד מאינטליגנציה מלאכותית ולהתחרות נגדה. במקום זאת, אנחנו צריכים לשתף פעולה כדי לבצע התקדמות נוספת בעתיד.