שיקום נחלים: למרות השקעה של מיליארדים, אף נחל לא שוקם במלואו

דו”ח אקדמי שפרסם מוסד שמואל נאמן עוסק בפעילות מנהלות שיקום הנחלים ומצביע על שיפור בהתייחסות לנחלים לאורך השנים, אך גם על חוסר עקביות ושורה ארוכה של חסמים.

דו”ח מקיף על הערכת פעילות המינהלות לשיקום נחלים בישראל פורסם לאחרונה מטעם מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. הדו”ח, שאת הכנתו הובילה פרופ’ אופירה אילון, יחד עם ד”ר תמר טרופ, ד”ר ציםי עשת ונעמה שפירא בוחן את ההישגים והאתגרים של מינהלות שיקום הנחלים מראשית הקמתן בשנת 1993 ועד היום, בהיבטים של רגולציה, ניהול, ביצוע, כלכלה ותחזוקה.

לפי הדו”ח לאורך השנים חל אמנם שינוי חיובי בישראל בכל הנוגע לניהול נחלים, עם דגש על מעבר לניהול אזורי, באמצעות מינהלות שיקום נחלים שהתמקדו בניהול מי נגר, ניקוז וסחף תוך התחשבות בתפקידים הסביבתיים והניקוזיים של הנחלים. עם זאת, פיצול הסמכויות, תקציב לא קבוע, הבדלים בסדרי עדיפויות בין הגורמים שונים, ומערכת חוקית מורכבת – מקשים על הליכי התכנון והביצוע של שיקום הנחלים בישראל, כך שלמרות שהושקעו מיליארדי ₪ והושג שיפור, אין אפילו נחל אחד משוקם בישראל לכל אורכו.

הציבור שואל — אלה הנציגים שלנו?: הח”כ לשעבר רוצה לתקן את הכנסת

מנואל טרכטנברג

טרכטנברג, לשעבר חבר כנסת מטעם המחנה הציוני, פרש מהפוליטיקה ב–2017 כדי להתמסר לכתיבה על סוגיות כלכליות־חברתיות. ניכר כי הרפורמה, שעיצב כחלק מ”פרויקט 100 הימים” שנעשה במסגרת עבודתו במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, הושפעה מכהונתו בכנסת. הכותרת שנתן לרפורמה — “להחזיר עטרה ליושנה” — לקוחה אולי מעולם המושגים של מפלגת ש”ס, אבל טרכטנברג שואף לשנות באמצעותה את כללי המשחק של הכנסת דווקא לכיוון מודרני יותר.

שלושת הכשלים המרכזיים בעבודת הכנסת המוגדרים ברפורמה הם היעדר דיון אמיתי וענייני במליאת הכנסת, הסתפקות ברוב מינימלי תוך ויתור על השגת הסכמות רחבות, והאינפלציה של הצעות החוק הפרטיות שממנה סובלת הכנסת.

לאיזו מערכת חשמל נתעורר בעוד 10 שנים?

שלמה מי-טל

זירת החשמל החדשה בעולם ובישראל, תהיה שונה מאוד בעוד 5-10 שנים ולכן היא מחוייבת כבר היום להיערך בהתאם. רק מדיניות ברורה, עקבית ומושכלת, שתאפשר גמישות מחשבתית ותפעולית, תספק חשמל בעלות כלכלית נאותה- תוך התחשבות בהיבטים חברתיים וסביבתיים ראויים.

נוסעים על ריק

עידן ליבס

תעשיית הרכב העולמית מתקדמת בצעדים מזורזים לקראת השינוי הגדול בתולדותיה: זניחת מנועי הבעירה הפנימית ששימשו להנעת כלי רכב מאז המצאתם בסוף המאה ה19, ומעבר להנעת כלי רכב באמצעות מנועים חשמליים נקיים ויעילים.

עידן ליבס, חוקר בכיר במוסד שמואל נאמן בטכניון, אומר כי השוק הישראלי אינו גדול מספיק כדי לתפוס מקום בשיקוליהן של יצרניות הרכב לקראת המעבר לרכב חשמלי. “יש עודף ביקוש בעולם ואנחנו נמצאים בשאריות של הקצאות היצרנים”, אומר ליבס, שמסביר כי ישראל נמצאת בעדיפות נמוכה בעיקר מול השוק האירופי ומול סין, שהיא השוק הגדול בעולם לרכב חשמלי וגם יצרנית גדולה בתחום. במרכז שמואל נאמן מעריכים כי כיום נעים בכבישי הארץ כ־10,000 כלי רכב בעלי סוללה נטענת, מהם קרוב ל-1,000 מכוניות חשמליות והשאר היברידיות־נטענות (PHEV), המונעות על ידי מנוע בנזין לצד מנוע חשמלי בעל סוללה הנטענת משקע חשמלי. במרכז צופים כי בסוף 2020 מספר זה כמעט יוכפל – אולם

ביחס למספר הכולל של כלי רכב הנמכרים בישראל מדי שנה, אלה מספרים זניחים.

מדד המגדר: רק אחת מכל שישה מנכ”לים היא אשה

דפנה גץ, אורלי נתן

הפערים המגדריים מצטמצמים לאט, כך עולה ממדד המגדר של שוות, המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר בירושלים.

המדד מתפרסם זו הפעם השביעית במטרה להוות כלי לעיצוב וקידום מדיניות, ומציג תמונה מפורטת של מצב האי־שוויון בתחומי חיים שונים – עבודה, השכלה, עוני, עוצמה פוליטית וכלכלית ועוד.

המדד החדש ישמש כמאגר המידע המקיף הראשון של מרכז ידע נשים ומגדר החדש “יודעת” שהוקם לאחרונה ביוזמת משרד המדע והטכנולוגיה, בשיתוף מכון ון ליר, מוסד שמואל נאמן בטכניון והסדנה לידע ציבורי.

בינה מלאכותית ומדיניות – תמונת מצב בפתח 2020

במקביל להתרחשות הבינלאומית בתחום, גם בישראל החל מופיע בשנים האחרונות מחקר בנוגע להשפעות הבינה המלאכותית על תחומי חיים שונים וכן מחקר מונחה מדיניות. ניכר כי המחקר בישראל הוא צר יחסית ומפגר ביחס להובלה הישראלית בתחום הבינה המלאכותית, כפי שמתבטא למשל בכמות החברות והסטארט־אפים שעוסקים בנושא. [6] בין ראשוני מחקרי המדיניות ניתן לציין מחקר מטעם מרכז המחקר של הכנסת שנכתב בשנת 2018 לבקשת יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה דאז, ח”כ אורי מקלב. המסמך הקצר מתאר את התחום ומבקש להצביע על תחומים בהם נחוצה מדיניות בנושא (גולדשמידט, 2018). מחקר נוסף שפורסם בתחום, על ידי מוסד שמואל נאמן למחקרי מדיניות לאומית, בעקבות הזמנה של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (המלמו”פ), בוחן את הפעילות בישראל בתחומי הבינה המלאכותית, מדעי הנתונים והרובוטיקה חכמה. המחקר סוקר שורה ארוכה של תחומי השפעה וכן את מצב המחקר והפעילות הענפה בארץ בתחומים אלו (גץ, ואחרים, 2018).

המדינה תממן הכשרת מומחי בינה מלאכותית

אלה ברזני, דפנה גץ, אושרת כץ-שחם, ערן לק, סימה ציפרפל, אבידע שהם, רינת קליין, רועי צזנה, שלמה רוזנברג

נסיון חדש להתמודד עם המחסור בעובדי טכנולוגיה 5,800 עובדים המחסור בעובדים בתחום מדעי הנתונים לפי מכון נאמן 1,800 עובדים מומחים המחסור בעובדים מומחים במדעי נתונים לפי רשות החדשנות 200 עובדים מומחים תוספת המומחים שהרשות מקווה לנפק בשלוש שנים מנכ”ל רשות החדשנות אהרון אהרון שינויי הטכנולוגיה מהירים יותר

החרדים ישתלבו בחברה רק אם תיפסק הכפייה החילונית

ראובן גל

המפתח להסבר התנודות בחברה החרדית הוא בהבנה שאצל החרדים, עיקרון המקל והגזר עובד בעיקר בצד של הגזר. הפעלה של מקל – גזירות כלכליות, איום בסנקציות על אי־גיוס, כפייה של לימודים מעורבים באוניברסיטאות – עושה את ההיפך .

הכותב,  ד”ר ראובן גל, הוא עמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן בטכניון, לשעבר פסיכולוג ראשי בצה”ל, סגן ראש המל”ל וראש מנהלת השירות האזרחי־לאומי

האם מדינות יתקשו לממן שירותי בריאות בשל משבר האקלים

אופירה אילון

ביום שני 2.12.19  נפתחה במדריד פסגת האקלים השנתית של האו”ם, ואליה נהרו משלחות גדולות מרחבי העולם. זהו כנס האקלים החשוב בשנה, והוא מאחד לדיונים בני שבועיים דמויות מכל רצף העשייה הסביבתית. במסגרת הכנס, מציגים מומחים דו”חות ונציגי המדינות מדברים על השגת יעדי הסכם פריז ורבדים שונים של המשבר הסביבתי והצורך לייצר פתרונות מדינתיים, כלכליים וחברתיים, תוך שיתוף פעולה עולמי. פרופ’ אופירה אילון, אשר השתתפה בוועידה, סיכמה את רשמיה מהדיונים בהם השתתפה

חופשה לידה לגברים? “לשנות את הנורמה בה הם נתקלים בהרמת גבה”

מנואל טרכטנברג, רון לייזר

ניצול חופשות הלידה בישראל הוא מהנמוכים ב-oecd ורק 1% מהגברים מממשים את זכאותם. לפי ההצעה של פרופ’ מנואל טרכטנברג, במקום להאריך את חופשת הלידה של הנשים, הגברים יחויבו בחופשה של שבועיים לפחות, ומספר השבועות בתשלום עבור שני ההורים יסתכם ב-24 במקום 15 כיום.

 בתכניתם של ינון מגל ובן כספית ב-103fm התראיינה רון לייזר, חוקרת כלכלה ומגדר במוסד שמואל נאמן. לייזר הסבירה מה המניעים שהביאו ליוזמה: “היום מחייבים נשים לצאת לחופשת לידה”. לדבריה המודל בישראל מפגר ביחס לעולם ופועל לא לטובת הילד, לא לטובת ההורים ולא לטובת המשק.

 “המחקר נעשה במסגרת מוסד שמואל נאמן. המודל של ישראל כיום הוא מפגר ביחס לעולם. הוא צר, לא גמיש ולא שם במרכז את טובת הילד, טובת הילדים או טובת המשק. ההרחבה של האפשרויות משמעותה שאם אמא תרצה להיות 15 שבועות בביתה היא יכולה לעשות זאת גם אחרי הרפורמה. השינוי המשמעותי הוא חיוב הגברים לקחת שבועיים של חופשה ויש לזה כמה סיבות. הרעיון הוא שחופשת הלידה לגבר תהיה בתחילת הרפורמה כדי לשנות נורמה של אבות ומעסיקים שרוצים לצאת לחופשת לידה ואז הם נתקלים בהרמת גבה”.