בתקשורת
972.4.829.2329+
נאמן בתקשורת
ביולוגי, מתכלה, או שזה בכלל לא משנה?
לאור תשומת הלב העולמית בנושא הפלסטיק בסביבה, עולה הדיון בתחליפי הפלסטיק. “האינטואיציה לגבי התנהגות החומרים בסביבה משתנה אינה רלוונטית. הרכב החומרים צריך להיות מאוד מוגדר וידוע, כל חומר מתנהג באופן שונה”, אומרת פרופ’ אופירה אילון, ראש תחום סביבה ואנרגיה במוסד שמואל נאמן והחוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה.
לא גומרים מהצלחת: כך הפך בזבוז המזון העולמי לפצצה מתקתקת
לפסולת מזון יש השפעה גדולה על איכות הסביבה, בעיקר בגלל פליטות גזי חממה. פרופ’ אופירה אילון מאוניברסיטת חיפה ומוסד שמואל נאמן, חוקרת בכירה בתחומי סביבה, קיימות וכלכלה, מצאה במחקריה כי קיימת אי-ודאות גדולה בנוגע להיקף בזבוז המזון בקרב משקי-הבית בשל שיטות המדידה השונות,
וניסתה יחד עם אפרת אלימלך, במסגרת עבודת הדוקטורט שלה, לבצע סקר פסולת בקרב 200 משפחות משכבות סוציו-אקונומית 7-8 בחיפה. התוצאות פורסמו בשלושה מאמרים אקדמיים
החזרת מוחות מחו”ל –לא על הכסף לבדו
מנואל טרכטנברג
כמה תוכניות שיושמו בשנים האחרונות ניסו להחזיר את המוחות הבורחים לישראל.
מלבד הקלות המיסוי שמקבלים תושבים חוזרים, היו גם ניסיונות לשנות את התקצוב של האוניברסיטאות כדי שניתן יהיה להעסיק בהן חוקרים צעירים.
“יש נתון אחד משמעותי מאוד: הסגל הבכיר באוניברסיטאות”, אומר פרופ’ מנואל טרכטנברג מאוניברסיטת תל אביב וממוסד שמואל נאמן בטכניון, ששימש כיו”ר הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה עד 2014.
“בשנים 2000־2009 חלה ירידה משמעותית במספר חברי הסגל הבכיר, ומאז 2010 המגמה הפוכה והתחילה שוב עלייה במספרם”.
הקריירה חשובה, הילדים יותר
מנואל טרכטנברג
שיעור התעסוקה של נשים בישראל הוא מהגבוהים בעולם המערבי וכמוהו גם שיעור הילודה. שני אלה מחזקים את הצורך בהיערכות אחרת.
פרופ’ מנואל טרכטנברג פרסם לאחרונה מסמך מדיניות עבור מוסד שמואל נאמן בטכניון ובו הוא מציע רפורמה כוללת בטיפול בגיל הרך. בין היתר, הוא מציע להכניס לתקופת “ההורות הראשונה”, כהגדרתו, יותר גמישות.
עדיף שבחצי השנה הראשונה ההורים יהיו אלה שיטפלו בילד, אך לצד זאת הוא מציע להקים קמפוסים לגיל הרך עם שירותי תמיכה, הדרכה וליווי מקצועי.
קרן צוקרמן תורמת למהפכת הבינה המלאכותית
אלה ברזני, דפנה גץ, אושרת כץ-שחם, ערן לק, סימה ציפרפל, אבידע שהם, רינת קליין, רועי צזנה, שלמה רוזנברג
שיעור החוקרים הגדול ביותר (28 אחוז) מבין 270 החוקרים בתחומי AI, מדעי נתונים ורובוטיקה חכמה העובדים ברחבי האוניברסיטאות והמכללות בישראל נמצא בטכניון, כך עולה מדו”ח שנערך לאחרונה על ידי מכון שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית לבקשת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח של משרד המדע הישראלי.
בדו”ח נמצא כי תחומי העניין המובילים של החוקרים הישראלים הם למידת מכונות, AI, מערכות אוטונומיות ורובוטיקה חכמה. תחומים נוספים הם אינטראקציית אדם-מחשב, עיבוד שפות טבעיות, ראיית מחשב, כריית נתונים, מערכות / מחשוב מבוזרים, נתוני עתק, מערכות מרובות סוכנים, רשתות עצביות ולמידת חיזוקים.
שלם כפי שתזרוק: האם המודל יעבוד בארץ?
אם ואכן מדובר בכלי כה יעיל להפחתת כמות הפסולת המיוצרת ולעידוד מיחזור, מדוע הוא אינו מיושם בישראל? “מדובר במנגנון כלכלי שעובד עם רציונל מאחוריו, קיים קשר ישיר בין הכמות שזורקים לתשלום שמשלמים, אך המנגנון לא חף מפגמים”, אומרת פרופ’ אופירה אילון, ראש תחום איכות סביבה במוסד שמואל נאמן בטכניון ומהחוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה. “כך, למשל, בשיטה זו המיחזור לא עולה כסף לתושב, ולכן יתכן מצב שבו אנשים שמים בפחי המיחזור מוצרים שאינם נועדו למיחזור, על מנת לשלם פחות, מה שפוגע ביעילות השיטה”, מוסיפה אילון.
נתניהו לא יתחבר לזה אבל הגיע הזמן להעלות מסים.
מנואל טרכטנברג
הממשלה צריכה להכיר בכך שמיצינו את ההתקבצות של ההוצאה הציבורית על שירותים החברתיים, ולגבש מדיניות חדשה שתחתור מחד להגדלת תקציב הבריאות, התחבורה, החינוך והדיור בכ-25 מיליארד שקל בשנה, ומאידך תדאג להעמקת גביית המסים כך שישמר יחס חוב־תוצר של 60%”
כך כותב פרופ’ מנואל טרכטנברג, היו”ר לשעבר של המועצה הלאומית לכלכלה, במסמך מדיניות חדש שהכין מטעם מוסד שמואל נאמן בטכניון.
הצדעה חרדית לשירות הלאומי -מאמר בעיתון ‘הפלס’, 28.6.2019
כותב המאמר מצטט את דבריו של ד”ר ראובן גל, מי ששימש בעבר כראש מנהלת השירות האזרחי-לאומי, וכיום עמית בכיר במוסד שמואל נאמן בטכניון, שמסביר כי השירות האזרחי והלאומי מהווים מנופים להשתלבות האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה הישראלי.
המכללות, המחקרים והחברה הערבית: הוויכוחים מאחורי שיעור התעסוקה בהייטק
בנימין בנטל, דן פלד
מחקר מעורר מחלוקת נוסף פורסם לפני כשנתיים על ידי מכון שמואל נאמן. לפי המחקר הזה, בכלל אין מחסור במהנדסים בישראל. הטיעון שלהם הפריך את הטענות הרווחות בתעשייה על מחסור חמור בעובדים, שהוביל גם לעלייה חדה בשכר המתכנתים.
לפי החוקרים דן פלד ובנימין בנטל, אין פער בין מספר המהנדסים שמוכשר בכל שנה לבין הצורך בשוק.
טובעים באשפה -כתבה בעיתון “נשים”
צריכה לא מאוזנת של מוצרים שונים מאוכל עד בגוד מעמיסה על הסביבה גם מבחינת נצול משאבי הטבע והסביבה וגם מבחינת כמויות הפסולת המיוצרות. כשמחליטים לרכוש מוצר, צריך לזכור שזול הוא בעצם יקר- מבחינה סביבתית.