מדד המגדר: רק אחת מכל שישה מנכ”לים היא אשה

דפנה גץ, אורלי נתן

הפערים המגדריים מצטמצמים לאט, כך עולה ממדד המגדר של שוות, המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר בירושלים.

המדד מתפרסם זו הפעם השביעית במטרה להוות כלי לעיצוב וקידום מדיניות, ומציג תמונה מפורטת של מצב האי־שוויון בתחומי חיים שונים – עבודה, השכלה, עוני, עוצמה פוליטית וכלכלית ועוד.

המדד החדש ישמש כמאגר המידע המקיף הראשון של מרכז ידע נשים ומגדר החדש “יודעת” שהוקם לאחרונה ביוזמת משרד המדע והטכנולוגיה, בשיתוף מכון ון ליר, מוסד שמואל נאמן בטכניון והסדנה לידע ציבורי.

בינה מלאכותית ומדיניות – תמונת מצב בפתח 2020

במקביל להתרחשות הבינלאומית בתחום, גם בישראל החל מופיע בשנים האחרונות מחקר בנוגע להשפעות הבינה המלאכותית על תחומי חיים שונים וכן מחקר מונחה מדיניות. ניכר כי המחקר בישראל הוא צר יחסית ומפגר ביחס להובלה הישראלית בתחום הבינה המלאכותית, כפי שמתבטא למשל בכמות החברות והסטארט־אפים שעוסקים בנושא. [6] בין ראשוני מחקרי המדיניות ניתן לציין מחקר מטעם מרכז המחקר של הכנסת שנכתב בשנת 2018 לבקשת יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה דאז, ח”כ אורי מקלב. המסמך הקצר מתאר את התחום ומבקש להצביע על תחומים בהם נחוצה מדיניות בנושא (גולדשמידט, 2018). מחקר נוסף שפורסם בתחום, על ידי מוסד שמואל נאמן למחקרי מדיניות לאומית, בעקבות הזמנה של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (המלמו”פ), בוחן את הפעילות בישראל בתחומי הבינה המלאכותית, מדעי הנתונים והרובוטיקה חכמה. המחקר סוקר שורה ארוכה של תחומי השפעה וכן את מצב המחקר והפעילות הענפה בארץ בתחומים אלו (גץ, ואחרים, 2018).

המדינה תממן הכשרת מומחי בינה מלאכותית

אלה ברזני, דפנה גץ, אושרת כץ-שחם, ערן לק, סימה ציפרפל, אבידע שהם, רינת קליין, רועי צזנה, שלמה רוזנברג

נסיון חדש להתמודד עם המחסור בעובדי טכנולוגיה 5,800 עובדים המחסור בעובדים בתחום מדעי הנתונים לפי מכון נאמן 1,800 עובדים מומחים המחסור בעובדים מומחים במדעי נתונים לפי רשות החדשנות 200 עובדים מומחים תוספת המומחים שהרשות מקווה לנפק בשלוש שנים מנכ”ל רשות החדשנות אהרון אהרון שינויי הטכנולוגיה מהירים יותר

החרדים ישתלבו בחברה רק אם תיפסק הכפייה החילונית

ראובן גל

המפתח להסבר התנודות בחברה החרדית הוא בהבנה שאצל החרדים, עיקרון המקל והגזר עובד בעיקר בצד של הגזר. הפעלה של מקל – גזירות כלכליות, איום בסנקציות על אי־גיוס, כפייה של לימודים מעורבים באוניברסיטאות – עושה את ההיפך .

הכותב,  ד”ר ראובן גל, הוא עמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן בטכניון, לשעבר פסיכולוג ראשי בצה”ל, סגן ראש המל”ל וראש מנהלת השירות האזרחי־לאומי

האם מדינות יתקשו לממן שירותי בריאות בשל משבר האקלים

אופירה אילון

ביום שני 2.12.19  נפתחה במדריד פסגת האקלים השנתית של האו”ם, ואליה נהרו משלחות גדולות מרחבי העולם. זהו כנס האקלים החשוב בשנה, והוא מאחד לדיונים בני שבועיים דמויות מכל רצף העשייה הסביבתית. במסגרת הכנס, מציגים מומחים דו”חות ונציגי המדינות מדברים על השגת יעדי הסכם פריז ורבדים שונים של המשבר הסביבתי והצורך לייצר פתרונות מדינתיים, כלכליים וחברתיים, תוך שיתוף פעולה עולמי. פרופ’ אופירה אילון, אשר השתתפה בוועידה, סיכמה את רשמיה מהדיונים בהם השתתפה

חופשה לידה לגברים? “לשנות את הנורמה בה הם נתקלים בהרמת גבה”

מנואל טרכטנברג, רון לייזר

ניצול חופשות הלידה בישראל הוא מהנמוכים ב-oecd ורק 1% מהגברים מממשים את זכאותם. לפי ההצעה של פרופ’ מנואל טרכטנברג, במקום להאריך את חופשת הלידה של הנשים, הגברים יחויבו בחופשה של שבועיים לפחות, ומספר השבועות בתשלום עבור שני ההורים יסתכם ב-24 במקום 15 כיום.

 בתכניתם של ינון מגל ובן כספית ב-103fm התראיינה רון לייזר, חוקרת כלכלה ומגדר במוסד שמואל נאמן. לייזר הסבירה מה המניעים שהביאו ליוזמה: “היום מחייבים נשים לצאת לחופשת לידה”. לדבריה המודל בישראל מפגר ביחס לעולם ופועל לא לטובת הילד, לא לטובת ההורים ולא לטובת המשק.

 “המחקר נעשה במסגרת מוסד שמואל נאמן. המודל של ישראל כיום הוא מפגר ביחס לעולם. הוא צר, לא גמיש ולא שם במרכז את טובת הילד, טובת הילדים או טובת המשק. ההרחבה של האפשרויות משמעותה שאם אמא תרצה להיות 15 שבועות בביתה היא יכולה לעשות זאת גם אחרי הרפורמה. השינוי המשמעותי הוא חיוב הגברים לקחת שבועיים של חופשה ויש לזה כמה סיבות. הרעיון הוא שחופשת הלידה לגבר תהיה בתחילת הרפורמה כדי לשנות נורמה של אבות ומעסיקים שרוצים לצאת לחופשת לידה ואז הם נתקלים בהרמת גבה”.

המלצות טרכטנברג, גרסה 2.0: די לריסון, דרוש שינוי כיוון

מנואל טרכטנברג

פרופ’ מנואל טרכטנברג, יו”ר הוועדה שסיימה את המחאה החברתית לפני 8 שנים, מוטרד. פחות מהגירעון, יותר מהדרך. לממשלה הבאה הוא ממליץ לזנוח את כלל ההוצאה התקציבית לטובת תוכנית רב שנתית, להעלות את המע”מ ובעיקר לפעול להשבת אמון הציבור בממשל

“ישראל ניצבת בשלהי תקופה שבה התקבעה מדיניות תקציבית, שהפכה זה מכבר למיושנת ודוגמטית. אם לא תשונה על ידי הממשלה הבאה , נגיע למשבר”. כך, במילים די בוטות בהתחשב באופיו הרגוע, מזהיר פרופ’ מנואל טרכטנברג מפני סערה מתרגשת.

הממשלה מנהלת רומן עם התעשיינים – ומשאירה מאחור את הצרכנים

ציפי בוכניק, דפנה גץ, איליה זטקובצקי

כלכלנים רבים כבר קראו לממשלה לתקן את החוק לעידוד השקעות הון, המעודד בעיקר את התעשייה והיצוא. בבנק ישראל מציעים עתה רפורמה שתחליף את ההטבות ליצוא בתמיכה מאוזנת יותר בענפי המשק.

המוסדות האקדמיים נגד גישת הלמ”ס: “מסחור ידע לא נמדד בהכנסות”

ארנון בנטור, משה סידי

 ה”מטרה השלישית” של האקדמיה – העברת הידע האקדמי לתעשייה ולחברה.

אמנם קיימים מקרים מוצלחים וידועים כמו זה של חברת מובילאיי, שפעילותה התפתחה מטכנולוגיית עיבוד תמונה שפיתח פרופ’ אמנון שעשוע, ממייסדי החברה, במחקריו האקדמיים. דוגמה נוספת היא קופקסון, תרופה לטרשת נפוצה שפותחה במכון וייצמן, אשר אחראית לחלק מהותי מהכנסותיה של חברת טבע. למרות זאת, דוח של מכון שמואל נאמן שהתפרסם   ב”גלובס” הציע שינוי כיוון במדיניות המגדירה את מטרותיהן של מחלקות המסחור – ממטרות כספיות למטרות של הפצת ידע לחברה ולתעשייה

ראיון רדיו עם נועם זלינגר על סימביוזה תעשייתית

אופירה אילון, גלעד פורטונה

נועם זלינגר, מחברת S4 המובילה את התוכנית הצפונית לסימביוזה תעשייתית התארח בתוכנית רדיו.

התוכנית לסימביוזה תעשייתית היא תוכנית בשיתוף משרד הכלכלה, שבונה שיתופי פעולה בין מפעלים, עסקים, אזורי תעשייה, חקלאות וארגונים- כאשר פסולת של עסק אחד הופכת לחומר גלם זול ורווחי עבור עסק אחר.

ד”ר גלעד פורטונה ופרופ’ אופירה אילון משמשים כיועצים מקצועיים לפרויקט.

לינק להאזנה : לחצו כאן להאזנה