בתקשורת
972.4.829.2329+
נאמן בתקשורת
חברי סנט הטכניון אישרו את ההצהרה לייצוג הולם בסגל האקדמי של הטכניון
ההצהרה היא פרי המלצה של ועדה שהקים נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בתחילת 2020 כדי לבדוק דרכים להגדלת ייצוג הנשים בסגל האקדמי הבכיר בטכניון, בוועדות, בתפקידים המשפיעים ובהנהלה.
פרופ’ עירד יבנה, מנכ”ל מוסד שמואל נאמן, ופרופ’ אורית חזן, עמיתת מחקר בכירה במוסד, לקחו חלק ביוזמה כחברי הוועדה.
זה המפתח לאופן שבו מוסד הטכנולוגיה המוביל בישראל מצליח להניע כל כך הרבה חדשנות
מאמר זה מציג את ספרם החדש של פרופ’ שלמה מי-טל ורפי נווה על שאלת הצלחת הטכניון:
“Aspiration, Inspiration, Perspiration: How Technion Faculty and Graduates Fuse Creativity and Technology to Change the World.”
יחד הם בילו חלק ניכר משנת הקורונה בעריכת ראיונות באמצעות זום עם יותר ממאה בוגרי טכניון בולטים ושאלו אותם על מסעות חייהם, חידושים ואיך כל זה קרה.
מחקר: המדינה עם הפוטנציאל הגדול ביותר לעלייה לישראל היא ברזיל
דפנה גץ, איליה זטקובצקי, איילת רווה
מתוך מאמר בעיתון הארץ, המתבסס על מחקר של איליה זטקובצקי, איילת רווה וד”ר דפנה גץ:
השילוב שבין תכונות האוכלוסייה היהודית לבין פשיעה ומשבר כלכלי בברזיל הופכים אותה למקור פוטנציאלי לעלייה.
קישור אל המאמר המלא בעיתון הארץ.
זה בצלחת של כולנו – כל האמת על בזבוז המזון בישראל, הדרכים והשיטות לצמצם את הנזק
מחקר ראשון מסוגו בישראל שנעשה בשיתוף עם פרופ’ אופירה אילון, מאגד בתוכו את כל המידע הקיים בנושא בזבוז המזון בישראל.
לצד הנתונים הקשים של בזבוז המזון, מציע המחקר מודלים אפשריים לצמצום התופעה בקרב כל אחד מהגורמים לה, החל מהמגדלים והיצרנים ועד למשק הבית.
מצפון תיפתח הטובה
תמר דיין, אביגדור זוננשיין, גלעד פורטונה
מאמר זה מביא סקירה על חבל הצפון ומציין בין השאר את אחד המסמכים החשובים והיסודיים ביותר שנכתבו בשנים האחרונות בסוגיית הפיתוח הכלכלי של הגליל הוא “שדרוג המערכת הכלכלית של צפון המדינה” שנכתב כפרי יוזמה משותפת של משרד הכלכלה ומוסד שמואל נאמן בטכניון.
תוכנית זו הוגשה על ידי מוסד שמואל נאמן למשרד הכלכלה במרץ 2015 והיוותה בסיס לתוכנית הצפון שהוגשה ואושרה בממשלה ע”י משרד הכלכלה והאוצר ב 2016.
כמו כן מציין ומצטט את הרצאת ד”ר גלעד פורטונה בכנסת בדצמבר 2019 שם הוצגה ע”י מוסד נאמן התקדמות מימוש התוכנית במסגרת הכנס של “הפריפריה במרכז” ע”י מרכז המחקר של הכנסת.
ישראל באיחור של שנים אחרי העולם בהפקת אנרגיה ממימן נקי
ישראל נמצאת באיחור של 7 עד 10 שנים אחרי העולם בתחום הפקת אנרגיה ממימן נקי — כך עולה מדו”ח חדש של פורום האנרגיה של מוסד שמואל נאמן.
כותבי הדו”ח, פרופ’ גרשון גרוסמן העומד בראש פורום האנרגיה של מוסד שמואל נאמן ונעמה שפירא, מציינים כי השימוש במימן יכול לסייע בהתמודדות עם אתגרי אנרגיה קריטיים, אך נדרשים כמה צעדים משמעותיים לצורך קידום הנושא בישראל.
מעורבות הציבור ותמיכה פוליטית חיוניים להצלחה במאבק של כל מדינה במשבר האקלים.
אלו עקרונות מנחים חקיקת אקלים בישראל?
מה הם מרכיבי המפתח לחקיקה יעילה?
מה ניתן ללמוד ממדינות שכבר השלימו חקיקת אקלים?
דיון בסוגיות אלו התקיים במסגרת סדנת מומחים בינלאומית.
במסגרת מיזם משותף של מוסד שמואל נאמן עם המשרד להגנת סביבה, הבוחן את הנושאים, הוצגו בסדנה עקרונות חשובים כגון מינוי ועדה מייעצת, שקיפות ואחריות בחוק המתגבש, לצד הצורך בקביעת יעדים ברורים ומדידים.
המרוץ לצמרת: שכונת מגדלי הפאר בתל-אביב
רחל אלתרמן
כתבה זו שודרה בשעת צפיית שיא בערוץ 12, ומתמקדת, לכאורה, בשכונת המאייון העליון “פארק צמרת” בתל אביב.
אולם סביב שכונה זו נרקמת ביקורת מורכבת – חלקה סמוייה – אודות המדיניות בישראל המעודדת, בפועל, מצב בו במשך השנים, הרוב הגדול של תושבי ישראל בערים – לא רק העשירים – יאלצו לגור במיגדלים.
מספרים לתושבי ישראל שאין ברירה אחרת משום שאנו מדינה צפופה עם אוכלוסייה הולכת וגדלה.
פרופסור רחל אלתרמן – החוקרת מיגדלים בראייה בין לאומית – שוללת טיעון זה, ומסבירה שמיגדלים אינם למעשה ניצול הקרקע המירבי. היא מצביעה על כשלים נוספים הנלווים למיגדלים, שיביאו במשך זמן להתדרדרות ברמת התחזוקה. עורכי הכתבה ממחישים את טיעוניה בהמשך הכתבה.
להדביק את הפסולת: שקיות הפלסטיק יהפכו לדבק?
פיתוח חדש מאפשר להפוך שקיות פלסטיק מפסולת מזהמת לדבק – האם מדובר ברעיון שיצליח להפחית את הנזק הסביבתי המתמשך של הפלסטיק החד-פעמי?
פרופ’ אופירה אילון מסבירה האם אכן הרעיון מבטיח כפי שזה נשמע.
המהפכה החשמלית הגיעה. אז למה נדמה שגם בעוד עשור ננשום כאן עשן אגזוזים?
עידן ליבס
דווקא מדינה מכורה למכוניות כמו ישראל הייתה אמורה לזנק על הרכבים החשמליים. כמו שזה נראה כרגע, זה יהיה פספוס מפואר.
עידן ליבס, חוקר מדיניות אנרגיה ותחבורה חכמה במוסד שמואל נאמן, מסביר שיהיה קשה להתקדם כל עוד המדינה מכורה למיסים מרכבים שנוסעים על דלק, מיסים שמגיעים לעשירית מהכנסותיה.