הצלחה בריאותית, כישלון כלכלי: פרופ’ מנואל טרכטנברג מסמן את “פרדוקס הקורונה”

מנואל טרכטנברג

הפוטנציאל לתסיסה חברתית גדול אבל ניהול המדיניות הכלכלית עמד בסימן כשל מתמשך.

פרופ’ מנואל טרכטנברג (חוקר בכיר במוסד שמואל נאמן בטכניון) חרד לנתוני המאקרו, מריח מחאה חברתית נוספת ולמרות הכול חושב שעמדנו בכבוד בניהול הצד הבריאותי של המגפה.

אנחנו נתאושש

שלמה מי-טל

פרופסור שלמה מיטל עורך ראיון עם הקולגה ד”ר ראובן גל על השאלה- כיצד אנחנו הישראלים נתאושש מהמשבר?

תעלומת להציל חיים, להציל משרות

שלמה מי-טל

מאמר מאת פרופסור שלמה מי טל בנוגע לטיפול הכלכלי בישראל במשבר הקורונה.   להציל חיים,  להציל תעסוקה – סקירת תכנית החירום הכלכלית.

וגר בומר עם מילניאל: האם המגפה תקדם סולידריות בין-דורית?

אופירה אילון

“אין ספק שמגפת הקורונה היא קריאת השכמה”, אומרת פרופ’ אופירה אילון, ראש תחום איכות סביבה במוסד שמואל נאמן בטכניון והחוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה,

“אבל חשוב להגיד שבעוד שמדובר במשבר המאיים על כל המדינות באותה צורה, משבר האקלים יפגע במדינות שונות באופנים שונים – באחת שיטפון ובשנייה בצורת ובאחרת שריפות וגלי קור. אז יהיה קשה ללמוד מהקורונה איך לפעול במשותף כעולם גלובלי אחד, אבל אנחנו כן יכולים ללמוד ממנה איך להכין את מערכת הבריאות לאסונות, ואיך להיות קהילתיים, כי היכולת של השלטון המרכזי לסייע היא מוגבלת ורשת הביטחון האמיתית היא הקהילה”.

כמה זמן אפשר להחזיק ילדים בסגר במגדל צריך לתכנן מחדש

רחל אלתרמן

בכירי עולם התכנון חושבים מה א פשר ללמוד מהתפרצות הקורונה ואיך יראה המרחב העירוני בעתיד

פרופ’ רחל אלתרמן חוקרת בכירה במוסד שמואל נאמן למחקרי מדיניות בטכניון, סבורה שמשבר הקורונה אך ממחיש עד כמה בעייתיתי בניית מגדלים: ” מגדלים הם מלכודת. לא ניתן להכנס למעלית כי הנגיף נישאר זמן מה באויר ועל מישטחים, טרם ידוע אם מדבק. אי אפשר ליישם במעלית ריחוק, אי אפשר להכניס בה אלונקה. גם אם רוצים לרד במאות המדרגות, יש בעיה כי הן חלל סגור. הלובי הוא חלל סגור.

חשמל סטטי

אופירה אילון, עידן ליבס

בעשור האחרון נחשב סגמנט המכוניות החשמליות וההיברידיות לברווזון המכוער של ענף הרכב.

לפי מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, עד שנת 2025 מספר הכלים הללו בישראל צפוי להגיע לכ190 אלף ולהוות כ23% ממכירות כלי רכב פרטיים בישראל.

האתגר שלא לומר הבעיה: לשם הגעה ליעד הזה יידרשו כאן כ150 אלף עמדות טעינה פרטיות וכ13 אלף עמדות טעינה ציבוריות.

שיקום נחלים: למרות השקעה של מיליארדים, אף נחל לא שוקם במלואו

דו”ח אקדמי שפרסם מוסד שמואל נאמן עוסק בפעילות מנהלות שיקום הנחלים ומצביע על שיפור בהתייחסות לנחלים לאורך השנים, אך גם על חוסר עקביות ושורה ארוכה של חסמים.

דו”ח מקיף על הערכת פעילות המינהלות לשיקום נחלים בישראל פורסם לאחרונה מטעם מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. הדו”ח, שאת הכנתו הובילה פרופ’ אופירה אילון, יחד עם ד”ר תמר טרופ, ד”ר ציםי עשת ונעמה שפירא בוחן את ההישגים והאתגרים של מינהלות שיקום הנחלים מראשית הקמתן בשנת 1993 ועד היום, בהיבטים של רגולציה, ניהול, ביצוע, כלכלה ותחזוקה.

לפי הדו”ח לאורך השנים חל אמנם שינוי חיובי בישראל בכל הנוגע לניהול נחלים, עם דגש על מעבר לניהול אזורי, באמצעות מינהלות שיקום נחלים שהתמקדו בניהול מי נגר, ניקוז וסחף תוך התחשבות בתפקידים הסביבתיים והניקוזיים של הנחלים. עם זאת, פיצול הסמכויות, תקציב לא קבוע, הבדלים בסדרי עדיפויות בין הגורמים שונים, ומערכת חוקית מורכבת – מקשים על הליכי התכנון והביצוע של שיקום הנחלים בישראל, כך שלמרות שהושקעו מיליארדי ₪ והושג שיפור, אין אפילו נחל אחד משוקם בישראל לכל אורכו.

הציבור שואל — אלה הנציגים שלנו?: הח”כ לשעבר רוצה לתקן את הכנסת

מנואל טרכטנברג

טרכטנברג, לשעבר חבר כנסת מטעם המחנה הציוני, פרש מהפוליטיקה ב–2017 כדי להתמסר לכתיבה על סוגיות כלכליות־חברתיות. ניכר כי הרפורמה, שעיצב כחלק מ”פרויקט 100 הימים” שנעשה במסגרת עבודתו במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, הושפעה מכהונתו בכנסת. הכותרת שנתן לרפורמה — “להחזיר עטרה ליושנה” — לקוחה אולי מעולם המושגים של מפלגת ש”ס, אבל טרכטנברג שואף לשנות באמצעותה את כללי המשחק של הכנסת דווקא לכיוון מודרני יותר.

שלושת הכשלים המרכזיים בעבודת הכנסת המוגדרים ברפורמה הם היעדר דיון אמיתי וענייני במליאת הכנסת, הסתפקות ברוב מינימלי תוך ויתור על השגת הסכמות רחבות, והאינפלציה של הצעות החוק הפרטיות שממנה סובלת הכנסת.

לאיזו מערכת חשמל נתעורר בעוד 10 שנים?

שלמה מי-טל

זירת החשמל החדשה בעולם ובישראל, תהיה שונה מאוד בעוד 5-10 שנים ולכן היא מחוייבת כבר היום להיערך בהתאם. רק מדיניות ברורה, עקבית ומושכלת, שתאפשר גמישות מחשבתית ותפעולית, תספק חשמל בעלות כלכלית נאותה- תוך התחשבות בהיבטים חברתיים וסביבתיים ראויים.

נוסעים על ריק

עידן ליבס

תעשיית הרכב העולמית מתקדמת בצעדים מזורזים לקראת השינוי הגדול בתולדותיה: זניחת מנועי הבעירה הפנימית ששימשו להנעת כלי רכב מאז המצאתם בסוף המאה ה19, ומעבר להנעת כלי רכב באמצעות מנועים חשמליים נקיים ויעילים.

עידן ליבס, חוקר בכיר במוסד שמואל נאמן בטכניון, אומר כי השוק הישראלי אינו גדול מספיק כדי לתפוס מקום בשיקוליהן של יצרניות הרכב לקראת המעבר לרכב חשמלי. “יש עודף ביקוש בעולם ואנחנו נמצאים בשאריות של הקצאות היצרנים”, אומר ליבס, שמסביר כי ישראל נמצאת בעדיפות נמוכה בעיקר מול השוק האירופי ומול סין, שהיא השוק הגדול בעולם לרכב חשמלי וגם יצרנית גדולה בתחום. במרכז שמואל נאמן מעריכים כי כיום נעים בכבישי הארץ כ־10,000 כלי רכב בעלי סוללה נטענת, מהם קרוב ל-1,000 מכוניות חשמליות והשאר היברידיות־נטענות (PHEV), המונעות על ידי מנוע בנזין לצד מנוע חשמלי בעל סוללה הנטענת משקע חשמלי. במרכז צופים כי בסוף 2020 מספר זה כמעט יוכפל – אולם

ביחס למספר הכולל של כלי רכב הנמכרים בישראל מדי שנה, אלה מספרים זניחים.