סקירת משק האנרגיה הגלובלי, הישראלי והמקומי – מגמות, אתגרים והזדמנויות עבור איגוד ערים שרון-כרמל
הדרך שבה מייצרים, מספקים, ומשתמשים במקורות אנרגיה לייצור חשמל, להניע תחבורה ולהפקת חום הינה בעלת השפעות נרחבות על הכלכלה, החברה והסביבה, ברמה הגלובלית, הלאומית וגם ברמה המקומית. יעדים לאומיים להפקת חשמל ודלקים משתנים עקב תמורות עולמיות ומקומיות במשק האנרגיה ומשפיעים על ייצור ואספקת האנרגיה ברמה המקומית, וכן על ההשפעות הסביבתיות שלה.
מוסד שמואל נאמן בטכניון נדרש לסוגיית עתיד משק האנרגיה בישראל בכלל ובאיגוד ערים שרון-כרמל בפרט, על מנת לבחון את האתגרים וההזדמנויות בנושא. מסמך זה סוקר מגמות בטווח הקצר (עד 2030), בטווח הארוך (עד 2050) ובטווח הבינוני (עד 2040), ברמת וודאות משתנה. ככל שהטווח רחוק יותר, רמת אי הוודאות עולה.
התחזית לשנת 2050 מראה מגמה עולמית של תזוזה (Transition) מאספקה של אנרגיה לאספקת חשמל, כך שאחוז הפקת החשמל והמימן ביחד בתמהיל האנרגיה צפוי להיות פי שלושה מערכו כיום ויהפוך ל-30% מהתמהיל ב-2030 ו-50% מתמהיל מקורות האנרגיה ב-2050.
על מנת לעמוד בתחזיות ל-2050, ברמה הלאומית והמקומית, נדרשים –
- שיפור משמעותי בקצב הקמת מתקני האנרגיה המתחדשת ועמידה ביעדים לטווח הקצר (2030).
- חדשנות והמצאת תחליפים הולמים למחצבים כגון נחושת, קובלט ומנגן, כחלק מפיתוח טכנולוגי עתידי. זאת, כחלופה למחסור הצפוי עקב הדרישה הגוברת לכריית מחצבים עבור תשתיות האנרגיה, סולארי ואגירה בפרט.
- פיתוח מקורות אנרגיה נוספים, כדוגמת מימן ואגירת חשמל, לאספקת אנרגיה שעתית ותקופתית. מימן משמש גם כמנוע לאגירה ושינוע של אנרגיה עבור תעשייה שצורכת חום.
- דלק סילוני לתעופה יהווה אתגר וגורם מרכזי בהתפתחות טכנולוגיות חלופיות בעתיד ובמעבר לאנרגיה דלת-פחמן. דלק סילוני ניתן לייצר מנפט או מקונדנסט שנפלט בתהליך הפקת גז מחצבי, כפי שנעשה כיום, או לחילופין בתהליך גזיפיקציה או הידרוליזה של חומר גלם חלופי, שאינו ממקור מחצבי ומופק בתהליך דל-פחמן.
עיריות ורשויות מקומיות ואזוריות ברחבי העולם הינן שחקניות מפתח בהתמודדות עם משבר האקלים, ובמקרים רבים אף מובילות את הפעילות להפחתת פליטות גזי החממה ולמעבר לאנרגיות מתחדשות. בארץ, מגמה זו נמצאת בראשיתה. האצת המעבר למשק מבוסס אנרגיות מתחדשות מחייב לראות ברשויות המקומיות שותף מרכזי לתהליך ולהעניק לשלטון המקומי ידע, סמכויות, תקנים ותקציבים לקידום ייצור אנרגיה מתחדשת ואגירה בשטחן.
האתגרים המרכזיים של איגוד ערים שרון–כרמל בתחום האנרגיה נוגעים ל –
- המשך השימוש בפחם בתחנת הכוח אורות רבין (יחידות 1-4 היו אמורות לסיים פעילותן ביוני 2022)
- הגברת הייצור, הייצוא והשימוש המקומי בגז מחצבי, בעיקר ממאגר לוויתן, שיזרז גם את סיום השימוש בפחם
- סוגיות הכוללות אחסון דלקים ותזקיקים במרחב האיגוד, ככל שתתקדם התוכנית לפינוי מתחם בתי הזיקוק בחיפה
ההזדמנויות למרחב שרון-כרמל במשק האנרגיה המשתנה כוללות המלצות לטווח הקצר והארוך בתחומי האכיפה, שיתופי הפעולה, העידוד והרגולציה.
| תחום | טווח קצר: הפחתת פליטות | טווח ארוך: פיתוח בר–קיימא |
| הפקת חשמל | לאכוף הפקת חשמל יעילה ונקייה, גם מדלק מחצבי וגם ממקור מתחדש כמו בהפקת חשמל מפסולת שלא ניתן למחזר. וכן לפעול לאצירת פחמן ופליטות | לעודד, להקים ולאפשר מתקני אנרגיה מתחדשת ופתרונות אגירה ומימן, ולהקים “ארגז חול” אזורי לחדשנות באנרגיה |
| התייעלות אנרגטית | לאכוף התייעלות אנרגטית שתפחית שימוש בדלק מחצבי והמרות אנרגיה בתעשייה, במבנים ובתחבורה | לעודד בנייה ירוקה משרשרת אספקה שתמזער שימוש באנרגיה תפעולית (למשל בידוד שימזער חימום וקירור) |
| אנרגיה בתעשייה | לחוקק חוקים עירוניים לאכיפת תעשייה בת קיימא ודלת-פליטות, מעבר לאנרגיה נקיה והחלת הטיפול בעלות–חיצונית על הייצרן | לעודד הקמת תעשייה בת קיימא, אצירת פחמן במפעלים עתירי פליטות ושימוש בו להפקת אנרגיה |
| תחבורה | לאכוף כניסת כלי רכב דלי–פליטות וללא חומרים מסוכנים בתחום השיפוט ועידוד תחבורה ציבורית דלת-פליטות, הקמת מתקני טעינה לרכב חשמלי ומימן למשאיות | עידוד יוזמות להפקת דלק ירוק עבור התחבורה היבשתית, הימית והאווירית עקב הצפי לשדה תעופה גדול יותר בחיפה, התפתחות הנמל הימי, וכדומה |
