מוסד נאמן זכה במכרז של המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח – הוועדה הלאומית לתשתיות מחקר (ות”מ) באמצעות משרד המדע והטכנולוגיה, לביצוע מחקר למיפוי תשתיות מחקר לאומיות.
מטרת המחקר למפות את תשתיות המחקר הלאומיות הקיימות ולהגדיר צרכים של חוקרים ישראלים בשדרוג והקמה של תשתיות מחקר חדשות.
המחקר נערך במהלך שנת 2010 והתמקד בציוד ובמתקנים המצויים בתשתית המחקר. מרכז בו מוצב ציוד מחקר מדעי/טכנולוגי, המועמד להיות מוכר כתשתית מחקר לאומית, צריך לענות על הקריטריונים הבאים:
- התשתית משרתת יותר ממוסד אחד ויותר מקבוצת מחקר אחת.
- התשתית פתוחה לכל החוקרים בתחום בארץ (חוקרים ממוסדות מחקר אקדמיים, בתי חולים, חברות תעשייתיות וכיו”ב) גם אם הדבר כרוך בתשלום.
- בתשתית מוצב ציוד מחקר מדעי/טכנולוגי אשר עלותו 10 מליון ₪ (כ-2.5 מיליון דולר) ומעלה.
- התשתית עומדת ברמה טכנולוגית-מחקרית מובילה ביחס לקיים בעולם המדעי.
מחקר המיפוי אמור לבנות את בסיס הידע והנתונים שיאפשר למדינת ישראל לבנות מפת דרכים לתכנון, שדרוג והקמה של תשתיות מחקר לאומיות. העבודה כללה שלושה נושאים עיקריים:
- מיפוי תשתיות המחקר הקיימות בישראל
- הערכת צרכים עתידיים לתשתיות מחקר
- השוואת ישראל למדינות דומות בהקשר לתשתיות מחקר
במסגרת המחקר, נסרקו תשתיות מחקר בהן מתבצעת פעילות מו”פ בכל קשת התחומים המדעיים והטכנולוגיים: ביולוגיה ומדעי הרפואה, חומרים, מדעים מדויקים, איכות הסביבה, אנרגיה, מדעי הרוח ומדעי החברה. תשתיות המחקר שנסרקו נמצאות במוסדות אקדמיים, מכוני מחקר, חברות תעשייתיות, בתי חולים ומוסדות וארגונים ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים. לא נכללו במיפוי גופים ומוסדות בהם קיים ציוד ייחודי המשמש לביצוע מו”פ בטחוני, אלא אם הן משמשות גם את המו”פ האזרחי.
ממצאי המחקר סוכמו לדו”ח, העוסק במיפוי תשתיות המחקר הגדולות הקיימות בישראל, הכולל שני פרקים: הפרק הראשון עוסק במיפוי תשתיות המחקר הקיימות בישראל וכולל את המתודולוגיה למיפוי ואת סיכום הנתונים העיקריים אודות 88 תשתיות המחקר שמופו. נמצא ש- 53% מהתשתיות נמצאות באוניברסיטאות ובמוסדות להשכלה גבוהה, 36% במוסדות ממשלתיים ציבוריים ו-11% בתעשייה. נמצאו 28 תשתיות שעונות באופן מלא על ארבעת הקריטריונים של תשתית מחקר לאומית. הפרק השני של הדו”ח עוסק בתשתיות מחקר בינלאומיות שהמדינה ממנת את השימוש בהן לחוקרים מישראל. מופו 9 תשתיות מחקר בינלאומיות, שישראל מממנת את השותפות בהן, מתקציבים ציבוריים/ממשלתיים, ובכך מאפשרת לחוקרים מישראל להשתמש בהן לצורך מחקרם.
דו”ח נוסף (שהועבר למשרד המדע) כולל שלושה פרקים: הפרק הראשון עוסק בצרכים העתידיים להקמת תשתיות מחקר חדשות ולשדרוגים משמעותיים בתשתיות מחקר קיימות. הפרק השני כולל השוואה בין ישראל למספר מדינות, הדומות לה מבחינת הגודל ומבחינת הרמה הטכנולוגית. ארבע המדינות שנבחרו להשוואה הן: פינלנד, ניו זילנד, הולנד ואירלנד. ההשוואה נערכה על בסיס מידע שפורט במסמכי מפות הדרכים, שהכינו מדינות אלו, לתשתיות המחקר שלהן. פרק שלישי כולל סיכום לגבי מערך המידע הממוחשב, שהוקם לצורך ריכוז ועיבוד של הנתונים שנאספו באמצעות שאלוני המחקר השונים, במהלך עבודה זו.
כל אחד משני הדוחות כולל דיון בממצאים העיקריים של העבודה והצעות להמשך קידום הנושא, במטרה ליצור מפת דרכים לפיתוח תשתיות המחקר הלאומיות בישראל ולגיבוש מדיניות, שתגדיר תקציבים ועדיפויות במסגרת מדיניות לאומית לתשתיות מחקר גדולות לישראל.
