מחקר זה בחן עמדות, תפיסות וחוויות של סטודנטים יהודים וערבים הלומדים במוסדות אקדמיים רב-תרבותיים בישראל, תוך התמקדות בהשלכות של חוויות אלו על האקלים האקדמי ועל קידום ערכים אוניברסליים. הנתונים נאספו מ-1,200 סטודנטים (604 יהודים ו-596 ערבים) באוניברסיטאות ובמכללות בשנת הלימודים תשפ”ד (2023–2024), באמצעות סקר מקוון וסקר פנים אל פנים בהתאמה.
התמות המרכזיות של המחקר: תפיסות האקלים האקדמי בקמפוס; תפיסות של ניכור, זרות, הפרדה וריחוק במוסד האקדמי; עמדות כלפי קידום הערכים האוניברסליים במוסד האקדמי; תפיסות הרב-תרבותיות במוסדות האקדמיים; חוויה של גזענות ושל אפליה במוסד האקדמי ותפיסות ההכלה והשילוב במוסדות האקדמיים ובחברה הרחבה.
ממצאים מרכזיים
- אקלים אקדמי
- סטודנטים ערבים הדגישו את חשיבות המגוון התרבותי ואת ייצוג בני לאומם במוסדות יותר מסטודנטים יהודים.
- תחושת הביטחון והנוחות לבטא תרבות אותנטית בקמפוס הייתה נמוכה יותר בקרב ערבים.
- תפיסות השוויון והכללת מיעוטים היו חזקות יותר בקרב סטודנטים יהודים.
- יחסי יהודים-ערבים
- שביעות הרצון מיחסי יהודים-ערבים הייתה נמוכה יותר בקרב ערבים, אך הם דיווחו על תחושת קרבה רבה יותר לבני הלאום השני בתוך המוסדות לעומת מחוץ להם.
- גורמים לבחירת מוסד
- גורמים כמו קרבה גיאוגרפית ומספר סטודנטים מאותו לאום היו חשובים יותר לערבים ולסטודנטים דתיים.
- המגדר השפיע גם הוא: נשים ייחסו חשיבות רבה יותר לקרבה גיאוגרפית ולייצוג לאומי, בעוד גברים התייחסו יותר לגיוון התרבותי.
- רב-תרבותיות ומעורבות מוסדית
- סטודנטים ערבים הביעו רצון להגברת הייצוג הערבי בסגל האקדמי והמנהלי, וכן בשילוט בערבית בקמפוס.
- ערבים הפיקו תועלת רבה יותר מהלימודים במוסדות רב-תרבותיים בתחומים כמו שיפור הבנת התרבות והתקשורת הבין-לאומית.
- חוויות של גזענות ואפליה
- סטודנטים ערבים נחשפו לאמירות גזעניות ולהתנהגות מפלה, בעיקר מצד סגל אקדמי ומנהלי, בשיעורים גבוהים יותר מסטודנטים יהודים.
- עמדות כלפי שילוב ערבים בחברה
- סטודנטים יהודים תמכו בשיעורים גבוהים יותר בשילוב ערבים במרחב היהודי (בתי ספר, שכונות) ובממשלה.
משתנים משפיעים
- דתיות: סטודנטים דתיים ייחסו פחות חשיבות לשוויון ולהכלה ודיווחו על תחושות ניכור גבוהות יותר.
- מגדר: נצפו הבדלים מגדריים בתפיסת הנוחות לבטא עמדות פוליטיות ובתפיסות השוויון.
- סוג המוסד: סטודנטים במכללות הדגישו יותר את קרבת המוסד ליישוב מגוריהם והתנגדו פחות להפרדה חברתית.
מסקנות
המחקר מצביע על פערים משמעותיים בתפיסות ובחוויות של סטודנטים יהודים וערבים, המודגשים על ידי משתנים כמו דתיות, מגדר וסוג המוסד האקדמי. ממצאים אלו מדגישים את הצורך במדיניות מוסדית שמקדמת הכלה, שוויון והתמודדות עם אפליה במוסדות אקדמיים רב-תרבותיים.
מתוך ממצאי הסקר נגזרו מספר של המלצות עבור המוסדות האקדמיים, המועצה להשכלה גבוהה (מל”ג) והוועדה לתכנון ולתקצוב (ות”ת). הן כוללות: יצירה של אווירה לימודית טובה ומזמינה יותר עבור סטודנטים דתיים משתי האוכלוסיות, לרבות הקצאת משאבים לשם פיתוח הקורסים אשר נועדו להגברת הסובלנות כלפי האחר, שיפור של האווירה האקדמית וכן הבטחון האישי עבור כלל הסטודנטים בקמפוסים, פתיחות רבה יותר להפגנה של תרבות ושל חופש הביטוי, התחשבות רבה יותר במועדים ובחגים מצד הנהלת המוסדות, לרבות אלה הרלוונטיים לאוכלוסייה הערבית, וכן אכיפה חיצונית רבה יותר בנושא זה, שיפור של התנהלות בעיתות של מתח לאומי, מתן סיוע ותמיכה רבים יותר לסטודנטים הערבים שמתחילים את לימודיהם האקדמיים והשקעה רבה יותר בפיתוח ובשיפור היכולות של סטודנטים להתנהל בסביבה רב-תרבותית. הומלץ גם לערוך סקר זה או סקר דומה לאורך זמן.
