מחקרים בדבר תרומתם של חממות טכנולוגיות לצמיחה כלכלית החלו לתפוס תאוצה במעקב ותיעוד התופעה כבר בשנות השמונים של המאה הקודמת. במאמר זה אנו מכירים באתגר של הערכת הביצועים של החממות אך אנו מסיטים את הדיון מתפוקות לתהליכים פנימיים בתוך החממות, בעיקר, הקשרים שבאמצעותם בעלי העניין בחממה מחליפים ידע. הספרות מציעה כי מיזמים קטנים חדשים נוטים להיכשל מכיוון שהם חסרי ניסיון ניהולי ויכולות גיוס מימון חיצוני בשלב המוקדם שבו הם נמצאים. החממות אמורות היו להתגבר על אתגרים אלו על ידי מתן שירותי ניהול ובקרה של מנהלים מנוסים ושיפור הגישה למקורות מימון. אך מחקרים אמפיריים אודות יכולתם של החממות להשיג את יעודים לעיתים קרובות הינם סותרים, דבר שגורם לפוליטיקאים רבים לתהות לגבי יעילותם של החממות. במאמר זה אני מביאים עדות מחממות טכנולוגיות מישראל ומאוסטרליה. ממצאינו מראים כי שיתופי פעולה בין חברות חממה, חברות בוגרות חממה ומנהלי החממה מגדילים את הידע הטכנולוגי והעסקי של חברת החממה, בשתי המדינות הנבחנות; שיתוף פעולה בין חברות חממה ובין הנהלת החממה מעלה אף הוא את הידע אודות מקורות המימון עבור חברת החממה ובכך עוזרים לה להגדיל את סיכוייה בגיוסי ההון; עוד מצאנו כי תפקידן של האוניברסיטאות כמקור לרעיונות עבור החממה הינו צנוע אך תפקידן משמעותי בתהליכי המחקר והפיתוח.
למאמר המלא:
http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0166497215000139
