רוב הניידות מתרחשת בראשית הקריירה התעסוקתית של הפרט. ניידות זו נחוצה לשם לימוד תנאי השוק ומציאת משרה בעלת התאמה מרבית בין כישורי הפרט לבין שכרו. אנו רואים את האינתיפאדה השנייה, שגרמה למיתון העמוק בשנים 2001-2003 והתכווצות הביקוש לעובדים בכל ענפי המשק למעט בענף האבטחה והשמירה, כזעזוע אקסוגני לשוק העבודה. זעזוע זה הפך את ענף האבטחה והשמירה, שעד לפני כן סיפק תעסוקה זמנית לאוכלוסיות בטרם צאתן לקריירה מקצועית, למקור תעסוקה מתמשכת בשעות ארוכות, בה בעת שלא חל שינוי במאפייניהם הדמוגרפים של המועסקים בענף בין שתי התקופות. השערת המחקר היא שהיצמדות ממושכת לענף זה מכורח חולשת שוק העבודה מנעה מקוהורטה של צעירים שנכנסו לענף במהלך האינתיפאדה ניידות תעסוקתית “בריאה”. בכך הוסטה הקריירה של קוהורטה זו למסלול שטוח יותר של עליית שכר, לעומת המתרחש בקרב קוהורטה של צעירים שהצטרפה לענף האבטחה והשמירה לפני האינתיפאדה ונטשה אותו בבוא הזמן לטובת משרות בענפי המשק האחרים.
ארבעה ממצאים עיקריים עולים מהמחקר. ראשית, כניסה לענף האבטחה והשמירה בתקופת האינתיפאדה הגדילה את הסתברות התעסוקה בענף זה לאורך זמן, יותר בהשוואה לקוהורטה שנקלטה לעבוד בו קודם לכן. שנית, הקוהורטה שנכנסה לענף במהלך האינתיפאדה מתאפיינת בניידות תעסוקתית נמוכה יותר בהשוואה לנכנסים לענף טרם לכן. שלישית, הקוהורטה שנכנסה לענף במהלך האינתיפאדה פחות צמודה בסופו של דבר לשוק העבודה בהשוואה לנכנסים טרם לכן. רביעית, קיים פער מובהק באופק ההשתכרות בין הנקלטים בענף האבטחה במהלך האינתיפאדה למול אלה העושים כן לפניה, לטובת האחרונים. מכלול ממצאים אלה מוכיח על דוגמה של ענף אחד, כי היצמדות למעביד לפרקי זמן ממושכים המפחיתים ניידות תעסוקתית בראשית הקריירה, בשנות ה-20 לחיי האדם, פוגעת בתוואי ההשתכרות ומחלישה את היצמדותו לשוק העבודה.