העבודה סוקרת, עבור המשרד להגנת הסביבה, את הרגולציה בעולם ומתודולוגיות להערכת פליטות מתאן ממגזר הגז הטבעי. בנוסף, בעבודה מוצגת חוות דעת אשר עוסקת ברלוונטיות של מתודולוגיות אלו ויישומן על מנת לבצע הערכה של פליטות מתאן ממתקני הגז הטבעי בישראל.
מתאן ((CH4 נפלט לאטמוספירה ממגוון מקורות טבעיים ואנתרופוגניים, על פי מודלים אקלימיים, במונחים של GWP (Global Warming Potential) מתאן משפיע פי 25 יותר מפחמן דו חמצני (CO2) על ההתחממות הגלובלית, כאשר מתייחסים לתחזית ל- 100 שנים. מכיוון שהשהות של מתאן באטמוספירה קצרה יותר מהשהות של CO2 , הפחתה של פליטות מתאן ממקורות אנתרופוגניים תהיה יעילה במטרה לצמצם את ההתחממות הגלובלית בעתיד הקרוב.
הפקת נפט וגז בתוך הים הינה תעשייה שהולכת וגדלה בשנים האחרונות. בתהליך הפקת גז בלב הים קיים קושי בהפקה ובהובלה של הגז אל החוף, וכתוצאה מכך גז עלול להשתחרר או נדרש להיות מובער לאורך התהליך. פליטות המתאן ממתקני הקידוח בים מהוות 25% מהפליטות בסקטור הייצור, ו- 9% מכלל פליטות מתאן בתעשיית הנפט והגז. מתאן נפלט מדליפות לא מוקדיות מציוד מערכות הגז, משחרור מבוקר, משריפת הגז באופן מכוון, ממתקני העיבוד, מצינורות הולכה והפצה של הגז ומתקני אחסון הגז.
