Informing
Policy
for Progress

נובמבר 28, 2023

הפורום להשכלה גבוהה: מפגש מס' 60: האקדמיה הישראלית למול המגמות האנטישמיות בעולם

רקע: 

מאז החלה המלחמה בעזה ובעקבות טבח השבת השחורה אנחנו עדים להתגברות תגובות שטנה במעשים ובמלל נגד מדינת ישראל בקמפוסים האמריקאים ובארגונים אקדמיים שונים ברחבי העולם. אלו מגיעים עד כדי הכחשה של מעשי הזוועה של חמס או לחילופין הצדקתם כתוצאה ישירה מהכיבוש הישראלי המדכא לאורך השנים.

במקרים רבים ההתייחסות לטבח המזוויע בשבת השחורה הינה בלשון נקיה/מכובסת של תקינות פוליטית תוך ניסיון להציג סימטריה אל מול תגובת ישראל למתקפת החמאס ומה שקורה עכשיו בעזה.

אנו עדים, בין היתר, להפגנות סטודנטים בהשתתפות חלק מאנשי הסגל, בהן יש התבטאויות אנטי ישראליות ואנטישמיות חריפות המתייחסות להקמת מדינת ישראל כאקט קולוניאליסטי וקוראות לחיסולה; הצהרות של פרופסורים, ארגונים אקדמיים והנהלות מוסדות הנכנעים ללחץ מתוך הקהילה שלהם, גם בשל תלותם הגוברת במימון מקטאר וממקורות דומים; הטרדות והפחדה של סטודנטים ישראליים ויהודים עד כדי ניסיונות שלא לאפשר להם להשתתף בשיעורים; הצטרפות לתנועת ה- BDS בקריאה לחרם נגד מדינת ישראל וניתוק היחסים עם האקדמיה הישראלית.

עיקר הפעילות האנטי ישראלית המגיעה לכדי אנטישמיות גלויה, בוטה, אלימה ומסוכנת באה מתוך, ונתמכת על ידי חוגי השמאל הרדיקלי הנטועים חזק באוניברסיטאות ובמכללות, שם נבנית התשתית האידאולוגית/תיאורטית להשקפת עולמם והדרך שבה הם רואים את הסכסוך הישראלי פלסטינאי, תשתית שיש לה ממשק עם הקצנה של גישת התקינות הפוליטית. גופים פלסטינים בקמפוסים מחובקים על ידם ונתמכים בהם. גם להתנהלות ממשלות ישראל ויחסן לשטחים הכבושים ולמציאת פתרון לסכסוך יש השפעה על כך.

כמובן שפעילות זאת מתממשקת עם פעילות תנועת ה-BDS הנטועה חזק באקדמיה האמריקאית וכבר שנים רבות קוראת להחרמת מדינת ישראל בכלל והאקדמיה הישראלית בפרט כלחץ לסיום הכיבוש.

במפגש נרצה להתמודד עם הנושאים והשאלות הבאות:

  • ניתוח המצב העכשווי בקמפוסים האמריקאים בהתייחס למגמות האנטי ישראליות והאנטישמיות.
  • מדוע דווקא במוסדות האקדמיים אנחנו עדים להתפרצות חזקה של מגמות אלו.
  • בפרט: היכן מוקדי הכוח של השמאל הרדיקלי (לא במפתיע במדעי החברה והרוח), מה היקפם ומה מידת השפעתם בקמפוס כולו.
  • האם הדגש הוא על האנטי-ישראליות או שיש מגמות אנטישמיות כשלעצמן.
  • מקומו של השמאל הרדיקלי והתשתית האידאולוגית/תיאורטית שהוא מספק למגמות אלו.
  • ההקצנה שחלה בגישת התקינות הפוליטית בקמפוסים באמריקה וההשלכות שלה.
  • הממשק עם תנועת ה- BDS והחרמות על מדינת ישראל בכלל והאקדמיה בישראל בפרט כאמצעי לחץ על מדינת ישראל ומדיניותה ביחס לשטחים הכבושים.
  • התמודדות המדינה והתמודדות המוסדות בחו"ל מול מגמות אלו – לרבות בכלים משפטיים (למשל, שלילת ויזה)
  • השפעת המימון המתקבל באוניברסיטאות ממדינות המפרץ
  • מהן הסכנות הישירות לאקדמיה בישראל במצב הנוכחי
  • היכן ואיך יכולה האקדמיה בישראל לסייע במאבק זה

 

 

סדר יום

האקדמיה הישראלית למול המגמות האנטי-ישראליות והאנטישמיות באקדמיה בעולם בכלל ובארה"ב בפרט, בעקבות מתקפת החמאס ב-7.10.23

יום שלישי, ה-28 בנובמבר 2023 | 21:00-19:00 | בזום

יו"ר ומנחת הכנס: פרופ' רבקה כרמי, יו"ר ScienceAbroad

תוכנית המפגש והדוברים.ות (בסדר א-ב):

תמונת מצב – שיקוף המצב בקמפוסים בארה"ב – סטודנטים.ות, סגל והנהלות

פרופ' גיל זוסמן, המחלקה להנדסת חשמל והמחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת קולומביה
פרופ' רצף לוי, בית הספר לניהול על שם סלואן, אוניברסיטת MIT

התשתית האידיאולוגית והתיאורטית – אנטי-ישראליות ואנטישמיות, השמאל הרדיקלי, הקצנת התקינות הפוליטית, BDS

פרופ' מיכל פרנקל, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, האוניברסיטה העברית
פרופ' יעל שטרנהל, החוג להיסטוריה כללית והחוג לספרות אנגלית ולימודים אמריקניים, אוניברסיטת תל אביב

דיון: מה האקדמיה בישראל עושה ויכולה עוד לעשות אל מול המתחולל בקמפוסים בחו"ל
בהשתתפות כל הדוברים.ות ושאלות מהקהל
מגיבה: פרופ' מיכל נאמן, מכון ויצמן, מובילת יוזמת – Oct 7 Academic work group.

רקע: 

מאז החלה המלחמה בעזה ובעקבות טבח השבת השחורה אנחנו עדים להתגברות תגובות שטנה במעשים ובמלל נגד מדינת ישראל בקמפוסים האמריקאים ובארגונים אקדמיים שונים ברחבי העולם. אלו מגיעים עד כדי הכחשה של מעשי הזוועה של חמס או לחילופין הצדקתם כתוצאה ישירה מהכיבוש הישראלי המדכא לאורך השנים.

במקרים רבים ההתייחסות לטבח המזוויע בשבת השחורה הינה בלשון נקיה/מכובסת של תקינות פוליטית תוך ניסיון להציג סימטריה אל מול תגובת ישראל למתקפת החמאס ומה שקורה עכשיו בעזה.

אנו עדים, בין היתר, להפגנות סטודנטים בהשתתפות חלק מאנשי הסגל, בהן יש התבטאויות אנטי ישראליות ואנטישמיות חריפות המתייחסות להקמת מדינת ישראל כאקט קולוניאליסטי וקוראות לחיסולה; הצהרות של פרופסורים, ארגונים אקדמיים והנהלות מוסדות הנכנעים ללחץ מתוך הקהילה שלהם, גם בשל תלותם הגוברת במימון מקטאר וממקורות דומים; הטרדות והפחדה של סטודנטים ישראליים ויהודים עד כדי ניסיונות שלא לאפשר להם להשתתף בשיעורים; הצטרפות לתנועת ה- BDS בקריאה לחרם נגד מדינת ישראל וניתוק היחסים עם האקדמיה הישראלית.

עיקר הפעילות האנטי ישראלית המגיעה לכדי אנטישמיות גלויה, בוטה, אלימה ומסוכנת באה מתוך, ונתמכת על ידי חוגי השמאל הרדיקלי הנטועים חזק באוניברסיטאות ובמכללות, שם נבנית התשתית האידאולוגית/תיאורטית להשקפת עולמם והדרך שבה הם רואים את הסכסוך הישראלי פלסטינאי, תשתית שיש לה ממשק עם הקצנה של גישת התקינות הפוליטית. גופים פלסטינים בקמפוסים מחובקים על ידם ונתמכים בהם. גם להתנהלות ממשלות ישראל ויחסן לשטחים הכבושים ולמציאת פתרון לסכסוך יש השפעה על כך.

כמובן שפעילות זאת מתממשקת עם פעילות תנועת ה-BDS הנטועה חזק באקדמיה האמריקאית וכבר שנים רבות קוראת להחרמת מדינת ישראל בכלל והאקדמיה הישראלית בפרט כלחץ לסיום הכיבוש.

במפגש נרצה להתמודד עם הנושאים והשאלות הבאות:

  • ניתוח המצב העכשווי בקמפוסים האמריקאים בהתייחס למגמות האנטי ישראליות והאנטישמיות.
  • מדוע דווקא במוסדות האקדמיים אנחנו עדים להתפרצות חזקה של מגמות אלו.
  • בפרט: היכן מוקדי הכוח של השמאל הרדיקלי (לא במפתיע במדעי החברה והרוח), מה היקפם ומה מידת השפעתם בקמפוס כולו.
  • האם הדגש הוא על האנטי-ישראליות או שיש מגמות אנטישמיות כשלעצמן.
  • מקומו של השמאל הרדיקלי והתשתית האידאולוגית/תיאורטית שהוא מספק למגמות אלו.
  • ההקצנה שחלה בגישת התקינות הפוליטית בקמפוסים באמריקה וההשלכות שלה.
  • הממשק עם תנועת ה- BDS והחרמות על מדינת ישראל בכלל והאקדמיה בישראל בפרט כאמצעי לחץ על מדינת ישראל ומדיניותה ביחס לשטחים הכבושים.
  • התמודדות המדינה והתמודדות המוסדות בחו"ל מול מגמות אלו – לרבות בכלים משפטיים (למשל, שלילת ויזה)
  • השפעת המימון המתקבל באוניברסיטאות ממדינות המפרץ
  • מהן הסכנות הישירות לאקדמיה בישראל במצב הנוכחי
  • היכן ואיך יכולה האקדמיה בישראל לסייע במאבק זה