הציר העיקרי שעליו נסב הדיון בחזון משק האנרגיה לשנת 2028 היה תמהיל מקורות האנרגיה לשנים הבאות. התמהיל המומלץ לייצור חשמל, כפי שמוסכם על רוב המשתתפים, הוא 50% גז טבעי, 30% אנרגיות מתחדשות ו-20% הנוספים – מפחם, פצלי שמן ואולי אנרגיה גרעינית. אולם, הדרך הנכונה להסקת מסקנות ביחס לתמהיל האופטימאלי דורשת בניית מודל אנליטי והרצתו על פי תסריטים שונים של הנחות ופרמטרים, ובאלה צריך להתמקד הדיון בין המומחים.
הגז הטבעי, שהוא המקור הראשון במעלה, הוא בעל יתרונות רבים אך השימוש בו כרוך בבעיות וסיכונים שיש להיערך אליהם. חלק ניכר מן הדיון עסק בהסבת ייצור החשמל לגז באחוז גבוה, וביצוא של גז לעומת שמירתו למען ביטחון באספקה. האם השיקול הכלכלי גובר על השיקול הביטחוני, ומהו מחירו של הביטחון? נושא אחר הוא התעשייה בישראל – הגברת אספקת הגז לתעשייה הקיימת ואף הקמת תעשייה כימית המבוססת על גז.
לאנרגיות מתחדשות יש יתרון מבחינה סביבתית ומבחינת ביטחון אספקה, אך יש להן חסרונות לא מבוטלים בכל הקשור לעלות הפקה, עתירות קרקע, זמינות הפקה ובעיות חיבור לרשת.
מקור בעל פוטנציאל ניכר הוא ההתייעלות האנרגטית, שיש להקדיש לה תשומת לב ומאמץ נאות.
