“עשור הנפט” (1982-1973) עורר ציפיות אדירות בחברות הערביות במזרח התיכון. היו אלה ציפיות לתמורות עמוקות ומהירות במגוון רחב של תחומים – פוליטיים, כלכליים, חברתיים ותרבותיים. בשנות ה- 80 הסתמנה תחילתה של אכזבה מכך שמרבית הציפיות לא התממשו. התפתחות זו, שהייתה משותפת לציבורים רחבים במדינות ערב, מצאה את ביטויה גם בעבודות של חוקרים ערביים. עם זאת, אחד התחומים הבודדים שלגביו קיימת הסכמה רחבה כי ביחס אליו חלה תמורה מקיפה הוא מערכות החינוך והמגזר של ההשכלה הגבוהה במיוחד. לתמורות שעברו על מערכות ההשכלה הגבוהה במדינות ערב בדור האחרון פנים רבות. חלו במערכות אלה שינויים בולטים בממדיהן (תמורה כמותית), תמורות בתכניות הלימוד ובהישגים המחקריים של חברי הסגל האקדמי (תמורות בעלות משמעות איכותית). שינויים אלה, הכמותיים והאיכותיים, ראויים כל אחד לבדיקה ולבחינה נפרדת. שיטות וכלי הבדיקה, שלא לציין את קטגוריות המידע, הם שונים ונפרדים במידה רבה. עבודה זו מתמקדת בבחינת התמורה הכמותית בלבד. על יסוד בדיקה זו ובעקבותיה ניתן להמשיך בלימוד השינויים האיכותיים. ארבעה מכלולים של שאלות עומדים ביסוד מחקר כמותי זה: 1. מה היו התמורות שחלו במספר הסטודנטים הרשומים במוסדות להשכלה גבוהה במדינות ערב, ובהמשך לכך מה השינויים שחלו בגודל הסגל האקדמי. בהקשר זה התבקשה השאלה אילו אוניברסיטאות חדשות נוסדו במדינות ערב. 2. האם במקביל לשינוי במספר הסטודנטים הרשומים חל גם שינוי בהתפלגות אוכלוסיית הסטודנטים על פי קריטריונים דמוגרפיים ועל פי תחומי לימוד. באופן ספציפי יותר, המחקר ביקש לבדוק האם חל שינוי בפרופורציה של נשים בציבור הסטודנטים הלומדים וכן לעמוד על תמורות שחלו בפרופורציה של סטודנטים שלמדו מדעים מדויקים (כולל מדעי החיים) והנדסה בכלל ציבור הסטודנטים. 3. מה התמורות שחלו בסך כל מספר הסטודנטים המסיימים בהצלחה את לימודיהם (“מקבלי תארים”). בהמשך לכך, מה התפלגות הסטודנטים המסיימים לפי תחומי לימודיהם. באופן יותר ספציפי, המחקר ביקש לבדוק את שיעור ההשתנות במספר המסיימים בתחום המדעים המדויקים וההנדסה. 4. לבסוף, האם השינויים שחלו במספר הסטודנטים הרשומים הביאו גם לשינוי בפרופורציות של סטודנטים בקבוצות הגילים הרלוונטיות וכן בפרופורציות של סטודנטים באוכלוסייה כולה בעל אחת מהמדינות הכלולות במחקר.
/ דוחות ומחקרים /
