מצבה המיוחד של מדינת ישראל מציב בפניה אתגרים לא פשוטים המחייבים הערכת מצב קפדנית לגבי היכולות והצרכים בראייה רב שנתית.
מטרת הדיון בשולחן העגול הוגדרה: בחינה משותפת האם ניתן להציע לממשלת ישראל קווי מדיניות מומלצת בנדון.
לצורך מיקוד הדיון הצבנו בפני המשתתפים את השאלות הבאות:
- האם הדה-גלובליזציה היא תופעה זמנית, או מהווה התאמה אזורית / גושית של הגלובליזציהשהכרנו?
- נוכח ההשלכות הנובעות ממצבה הגיא ו-פוליטי של ישראל כ”מדינת אי”, מה החסמים ומה האסטרטגיה הנדרשת לחיזוק החוסן התעשייתי, הכלכלי – חברתי? (מה חיוני לקיום? מה חיוני להתפתחות וצמיחה?
- מה ההזדמנויות שנוצרו ומה הצעדים והאסטרטגיה הנדרשים לשמירת וחיזוק מעמדה של ישראל בקרב מדינות העולם?
הדיון התקיים במוסד שמואל נאמן ב 10 ביולי
סיכום, ד”ר גלעד (גילי) פורטונה וד”ר איתן אדרס
השינויים הגלובליים הביאו אותנו להסתכל מחדש על הצורך במדיניות תעשייתית לאומית חדשה, כפי שנעשה בשנים האחרונות בהרבה מדינות, במעורבות המדינה. היא שהניעה אותנו לזמן את ההתייעצויות היום עם המומחים על מהות השינוי ועל דרכי ההתמודדות. אנו מזהים צורך לחזק עוגנים חיוניים ורואים במפגש בכיר זה כפתיחה וכהתנעה לסדרת מפגשים, בהמשך.
מהדיון עלו התובנות הבאות:
- הגלובליזציה אינה נעלמת אלא עוברת “עיצוב” מחדש
- למוסד נאמן, יחד עם משתתפי השולחן העגול, יש היכולת להוביל מהלך משמעותי בעיצוב הצעה למדיניות תעשייתית – משקית רב שנתית, תוך הישענות על האקדמיה, ארגוני חברה אזרחית (כגון
- התאחדות התעשיינים), גורמי מקצוע שונים, גורמי שלטון מקומי ותוך פיתוח שיח קונסטרוקטיבי עם משרדי הממשלה .
