במודל כללי עם אי-ודאות ודליפות של אינפורמציה בין פירמות, אנו בוחנים את הכדאיות של שיתוף פעולה בין חברות, בחלק או בכל שלושת השלבים של תכנית מחקר ופיתוח. 1)
חברות יכולות להסכים ביחד על רמת ההוצאה הכספית על מו”פ, 2) הן יכולות לארגן אמצעי מחקר משותפים, ו/או 3) הן יכולות להסכים לשיתוף מידע, כך שכל חברה מגלה את ממצאיה לחברה האחרת.
אנו משווים את רמות ההוצאות הכספיות על מו”פ, הרווחיות, והרווחה בין דרגות שונות של שיתוף הפעולה ועל פי המבנה התחרותי בענף, ומסביר את המשמעויות לענייני הגבלים עסקיים.
המודל שלנו שונה מהניתוחים הקודמים בשלוש דרכים חשובות. ראשית, רוב המחקרים מתייחסים רק למו”פ שמפחית עלויות הייצור, ולכן מחשיב רק מצבים שבהם סה”כ הרווחים יורדים כאשר יש עלייה בדליפות האינפורמציה. אנו מביאים בחשבון את האפשרות של מו”פ שמוביל לייצור של מוצרים חדשים, ומגדירים את המושגים של דליפות מקזזות (ירידה ברווח הכולל) ודליפות בונות (כאשר הרווח הכולל עולה כשדליפות האינפורמציה עולות). שנית, אנו מתייחסים למגוון רחב יותר של שיתופי פעולה אפשריים מאשר עושים רוב המחקרים הקודמים. לבסוף, אנו משתמשים בפונקציות הרבה יותר כלליות מאשר מקובל בספרות.
