השקעות במו”פ אזרחי בישראל: נתונים כבסיס לדיון לשם גיבוש מדיניות לאומית
ישראל מבססת את קידומה ושגשוגה על הון אנושי (כוח אדם איכותי) וידע ייחודי. הדבר מוצא את ביטויו הבולט בפיתוח תעשייה המתבססת על ידע מתקדם שהובילה את ישראל בעשור האחרון לצמיחה כלכלית מרשימה בשיעור ממוצע של כ- 5%, כאשר כ- 30% מגידול זה מקורו בתעשייה עתירת ידע. למרות הנסיגה בחודשים האחרונים, התחזיות מדברות על המשך הצמיחה […]
מיקוד תעשיות לפיתוח אזורי בישראל ובגרמניה – מחקר השוואתי, סדרת מאמרים מדיניות מו”פ של D&R SNI
הצמיחה הכלכלית מונעת במידה רבה על ידי קידמה טכנולוגית וחדשנות. לפיכך, חיוני למדיניות ציבורית יעילה לזהות את קבוצת התעשיות החדשניות כך שקובעי המדיניות יוכלו למקד תוכניות תמריצים ממשלתיות כלפי קבוצת תעשיות ספציפית זו. במחקר הנוכחי הנחנו שחדשנות נפוצה יותר בקרב קבוצת התעשיות הצומחות ביותר. לפיכך, המטרה העיקרית של המחקר הנוכחי הייתה לפתח מתודולוגיה שבאמצעותה ניתן […]
מו”פ, סובסידיות ופריון, (STE-WP-7)
במאמר זה אנו מפתחים מודל של ניהול פרויקט מו”פ. אנו פותרים את הבעיות הדינאמיות של החברות ומשתמשים במדיניות מו”פ האופטימאלית כדי להעריך את התפקיד של סובסידיות המכוונות להמרצת פעילויות מו”פ. המסגרת התיאורטית הממחישה שהסימן והגודל של “תוספתיות” – השינוי בסכום מימון המו”פ של החברה הנגרם ע”י הסובסידיה – תלוי בפרמטרים ובהנחות המודל. לכן, זהו נושא […]
סדרי עדיפות לאומית בתחום איכות הסביבה בישראל – מסמך עמדה 2 (תקציר באנגלית)
במסמך העמדה 1999 נסקרו שטחים מרכזיים בתחום הסביבה והועלו המלצות מקצועיות לגבי סדרי העדיפות המתבקשים. המסמך זכה לתפוצה נרחבת יחסית לכל פרסום סביבתי אחר בישראל. כן הייתה השתתפות שיא בכנס שנערך להצגת המסמך לציבור. המסמך הועבר לאישים ולממסדים הקשורים בנושאי הסביבה וזכה אף שם להדים, כולל הצהרה של השרה לאיכות הסביבה דאז, הגב’ דליה איציק, […]
סדרי עדיפות לאומית בתחום איכות הסביבה בישראל – מסמך עמדה 2
במסמך העמדה 1999 נסקרו שטחים מרכזיים בתחום הסביבה והועלו המלצות מקצועיות לגבי סדרי העדיפות המתבקשים. המסמך זכה לתפוצה נרחבת יחסית לכל פרסום סביבתי אחר בישראל. כן הייתה השתתפות שיא בכנס שנערך להצגת המסמך לציבור. המסמך הועבר לאישים ולממסדים הקשורים בנושאי הסביבה וזכה אף שם להדים, כולל הצהרה של השרה לאיכות הסביבה דאז, הגב’ דליה איציק, […]
מקורות לגידול באורך החיים בארצות הברית, 1997 – 1960, מדע, טכנולוגיה והתכנית הכלכלית (STE-WP-3)
בין השנים 1960 ל-1997, תוחלת החיים של האמריקאים עלתה בכ-10% – מ-69.7 ל-76.5 שנים. הוערך כי הערך של הארכת החיים בתקופה זו כמעט שווה לרווחים בצריכה מוחשית. בעוד שתוחלת החיים נטתה לעלות, היו תנודות משמעותיות בקצב העלייה. במאמר זה אנו חוקרים האם פונקציית ייצור בריאות מצרפית יכולה לעזור להסביר את ההתנהגות השנתית של תוחלת החיים […]
ניהול פיתוח וחדשנות של מוצרים חדשים – כלים מיקרו כלכליים
ספר זה מכיל מחקר של יותר מעשור בחמישה עשר פרקים אשר מציעים מבחר של כלים מעשיים מיקרו-כלכליים לפיתוח וחידוש של מוצרים חדשים. נושא כולל מאחד כלים אלה המבוססים על מאפייני חידושים. על ידי כימות של מאפייני מוצר והערכת העלויות ומחיר השוק של שיפור כל אחד, נוצרת מסגרת קונספטואלית פשוטה אבל בעלת כוח. שימוש במסגרת זו […]
מדיניות מחקר ופיתוח בישראל – סקירה כללית והערכה מחודשת, מדע, טכנולוגיה והתכנית הכלכלית (STE-WP-2)
מטרת מאמר זה היא לספק סקירה של מדיניות המו”פ בישראל ולבחון באופן ביקורתי את המדיניות הנוכחית ואת ההצעות לשינויה. בחלק הראשון אנו סוקרים את התוכניות השונות של לשכת המדען הראשי (OCS) של משרד התעשייה והמסחר בישראל, ולאחר מכן דנים במחקרים על השפעת התמיכה של ה-OCS, ומספקים סקירה של עליית מגזר ההיי-טק בישראל בעזרת נתוני פטנטים. […]
האם סבסוד מו”פ מדרבן או דוחק הצידה מחקר ופיתוח פרטי ? מדע, טכנולוגיה והתכנית הכלכלית (STE), סדרת מאמרים מרוכזים ושימושיים (STE-WP-1)
בהערכת ההשפעות של תמיכה כספית במו”פ אנחנו צריכים לדעת מה החברות הנתמכות היו מוציאות על מו”פ אם הן לא היו מקבלות תמיכה כספית. בקרב חברות ייצור ישראליות בשנות התשעים אנו מוצאים שהתמיכה הכספית במו”פ הניתנת ע”י משרד התעשייה והמסחר ממריצה הוצאות מו”פ פרטיות של החברות הממומנות: הגמישות שלהן לטווח הארוך ביחס לתמיכה כספית במו”פ היא […]
חדשנות בישראל 1997 – 1968 : אנליזה השוואתית תוך שימוש במידע נתוני פטנטים, מדע, טכנולוגיה והתכנית הכלכלית, (STE-WP-5)
מגזר ההיי-טק הישראלי נחשב לאחד מהמוצלחים בעולם, וכמו כן מגזר זה תרם רבות לצמיחתו של המשק כולו בשנות התשעים. במאמר זה אנו מציגים תמונה מפורטת של החדשנות הטכנולוגית בישראל במשך 30 השנים האחרונות, בהסתמך על נתוני פטנטים. אנו משתמשים למטרה זו בכל הפטנטים הישראלים שנרשמו בארה”ב (יותר מ- 7,000), וכמו כן פטנטים אמריקאים ופטנטים ממדינות […]