סדרי עדיפות לאומית בתחום איכות הסביבה בישראל – מסמך עמדה 4 – כרך א – החינוך הסביבתי בישראל
כרך זה הינו כרך ראשון מתוך שלושה מסמכי עדיפות לאומית בתחום הסביבה לשנת 2004. מסמכים אלה יוצאים לאור על ידי מוסד נאמן למחקר מתקדם במדע ובטכנולוגיה זו הפעם הרביעית, החל משנת 1999. הכרך הראשון של המסמך השנה הוקדש לנושא החינוך הסביבתי, נושא הנראה לנו כמרכזי בתחום הסביבה. ללא התובנה של האוכלוסייה, המודעות של אנשי המקצוע […]
הזדמנויות עסקיות בתחום איכות הסביבה – קובץ תקצירים
מוסד שמואל נאמן עוסק זה למעלה משנה בהזדמנויות העיסקיות הגלומות בפתוח טכנולוגיות סביבתיות פרי פיתוח ישראלי ליישום בישראל , ליצוא וליצירת מקומות עבודה במשק . בעבודה מקדמית שהכין מוסד נאמן , אותה ניתן למצוא באתר האינטרנט של המוסד, נמצא כי היקף השוק העולמי של הטכנולוגיות הסביבתיות עומד על כ 200 מיליארד דולר בשנה , מכלל […]
סדרי עדיפות לאומית בתחום איכות הסביבה בישראל – מסמך עמדה 4 – כרך ב – משק האנרגיה והתחבורה בישראל
כרך זה הינו כרך שני מתוך שלושה מסמכי עדיפות לאומית בתחום הסביבה לשנת 2004. מסמכים אלה יוצאים לאור על ידי מוסד נאמן למחקר מתקדם במדע ובטכנולוגיה זו הפעם הרביעית, החל משנת 1999. הכרך השני מוקדש כולו לבעיות הקשורות במגזר האנרגיה והתחבורה בארץ, שוב תחום בעל חשיבות ראשונית לסביבה, לאיכות החיים ולכלכלה בישראל. בכרך זה שלושה […]
חידושים וגבולות הסמכות הממשלית : מחקר ופיתוח ומדיניות תעשייתית בטייוואן בתכנון מעגלים משולבים ותוכנה. (STE-WP-21-2004)
מבין המדינות המתועשות החדשות במזרח אסיה (NIC), סיפור ההצלחה של טייוואן הוא אחד המרתקים ביותר. כמעט בכל התיאורים של טייוואן, המדינה מתוארת כגורם העיקרי לפיתוח הכלכלי ולשדרוג הטכנולוגי. מדיניות הממשלה הטייוואנית בעשור האחרון שמה לה למטרה לעודד יכולות חדשנות במוצרים חדשים. מאמר זה בוחן את היכולות והמגבלות של המדינה הטייוואנית בהשגת מטרות אלו בשני מגזרים […]
סדרי עדיפות לאומית בתחום איכות הסביבה בישראל – מסמך עמדה 4 – כרך ג – סוגיות במינהל הסביבתי בישראל
כרך זה הינו כרך שלישי מתוך שלושה מסמכי עדיפות לאומית בתחום הסביבה לשנת 2004. מסמכים אלה יוצאים לאור על ידי מוסד נאמן למחקר מתקדם במדע ובטכנולוגיה זו הפעם הרביעית, החל משנת 1999. מאז שנת 1999 מוציא מוסד שמואל נאמן את מסמכי העדיפות הלאומית בתחום הסביבה, מסמכים המיועדים לדון בצורה מקצועית בנושאים המרכזיים העומדים על הפרק […]
חקלאות בת-קיימא – כיצד להביא למימוש ערכים חיצוניים של החקלאות כחלק מהכנסות החקלאי באזורי הארץ השונים
עבודה זו נערכת בהמשך לעבודה קודמת, בה נערכה בדיקה של המגזר החקלאי בתנאים של מגבלות בכמויות המים העומדות (ושיעמדו) לרשות החקלאות. תנאים כאלה אינם היפותטיים אלא הם המציאות אשר בה נמצאת החקלאות במדינת ישראל. מציאות זו ניכרת בהיבט הפרטי – בפרנסתם של החקלאים, בהיבט הציבורי – בקביעת רפורמות ומדיניות למשק המים, ובהיבט הסביבתי – בנוף […]
סדרי עדיפות לאומית בתחום איכות הסביבה בישראל – מסמך עמדה 4 (תקציר באנגלית)
מסמך עדיפות לאומית בתחום הסביבה לשנת 2004 יוצא לאור על ידי מוסד נאמן למחקר מתקדם במדע ובטכנולוגיה זו הפעם הרביעית, החל משנת 1999, והוא כולל שלושה כרכים. הכרך הראשון של המסמך השנה הוקדש לנושא החינוך הסביבתי, נושא הנראה לנו כמרכזי בתחום הסביבה. ללא התובנה של האוכלוסייה, המודעות של אנשי המקצוע והמעורבות הפעילה של מקבלי ההחלטות […]
מעורבות של משתמשים בקונסורציומים מו”פ: ישראל כמוצג
(פרסום זה הינו באנגלית בלבד) קונסורציומים, וגם קונסורציומים מו”פ בפרט, הם אחד אשכולות אשר המהווים דרך להפגיש בין גורמים רלוונטיים שונים, על מנת לעודד חדשנות וצמיחה כלכלית. קונסורציומים היו, ועודם, מפוזרים באזורים גיאוגרפיים (הבינלאומי, לאומי, אזורי) ומופעלים על ידי מפעילים פרטיים או ציבוריים. לעתים קרובות, העיצוב שלהם מגביל את השתתפות יצרני חדשנות (גדולים ו/או קטנים, אקדמים ו/או […]
ניתוח וגיבוש מדיניות להעברת טכנולוגיות מהאוניברסיטאות לתעשייה – דוח מסכם
המחקר בוצע בתמיכת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ומשרד המדע, התרבות והספורט. מדע וטכנולוגיה קשורים זה לזה ותורמים לתהליכי חדשנות, המשמשים מקור חשוב לקידמה ולצמיחה כלכלית. הקשר בין המדע (האקדמיה) לטכנולוגיה (תעשייה) כולל, בין היתר, מעבר של ידע מהאקדמיה לתעשייה, באמצעות בוגרים, פרסומים ומסחור של ידע באמצעות הענקת רשיונות, וייעוץ מקצועי. מצד שני מאידך יכולה התעשייה […]
השוק הסביבתי הגלובלי – הזדמנות כלכלית לישראל – מסמך עמדה ראשון – ניתוח מצב ומסקנות ראשוניות
היקף ההשקעה בתחום איכות הסביבה (מוצרים ושירותים) בעולם עומד על סכום של כ- 570 מיליארד דולר לשנה כאשר כשליש מסכום זה מוצא מדי שנה על טכנולוגיות סביבתיות. מדובר בשוק יציב, הגדל מדי שנה בקצב שבין 1% במדינות מפותחות ועד 8% במדינות המתפתחות. זהו שוק גדול פי 14 משוק הביוטכנולוגיה העומד על היקף סחר של כ- […]