קטגוריה: דוח

תכנית לאומית לתעשייה הכימית בישראל – תקצירים

פרויקט “תכנית לאומית לתעשייה הכימית בישראל”, הוא פרויקט רחב היקף שמוסד שמואל נאמן מוביל כבר משנת 2004. הפרויקט מנתח את ענפי הכימיה והפרמצבטיקה שמיוצרים בישראל, בהווה ובעתיד, מציג אלטרנטיבות, וענפים חדשים בתחום, מעלה השוואות עם שווקים גלובליים ומציע כלי מדיניות למקבלי ההחלטות בממשלה ליישום. שותפים בו, מלבד מוסד שמואל נאמן, הממשלה – משרד האוצר, והתאחדות […]

אסטרטגיה לפיתוח התעסוקה בקרב הערבים בישראל: חזון הרחבתו של המעמד הבינוני הערבי

עבודה זו מציגה אסטרטגיה לפיתוח התעסוקה בקרב הערבים בישראל. אסטרטגיה זו באה לתת מענה לבעיות התעסוקה של הערבים בישראל וזאת בהתבסס על המאפיינים הייחודיים של החברה הערבית ועל הפוטנציאל של ההון האנושי שלה. העבודה מורכבת מחמישה פרקים: הפרק הראשון מנתח את בעיית התעסוקה של הערבים בישראל ומתבסס הן על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאורך שנים, […]

זכויות קניין עתירי ידע וההתפתחות של קרן הון-סיכון (STE-WP-39)

הון סיכון היא המצאה עיקרית מוסדית המתבססת על זיהוין של כלכלות הנמצאות בטווח האינטראקציה של ידע טכנולוגי, החוברות עם יכולות ניהוליות, מעמד ויוקרה,סינון תהליכים וצדק. המצאה זו סללה את הדרך להתמזגות עם שווקים חלופיים לידע,  לדוגמא שווקים פיננסיים המתמחים במסחר ידע של זכויות קניין. התפתחות זו בעלת הטבות חשובות במונחים של ניהול בתחומים הנושאים סיכון […]

פרוטוקול הכנס “מעבר למערכת השכלה גבוהה המונית – השוואה בינלאומית ונקודות מבט”

David Bloom, David Pierpont Gardner, Pier Paolo Giglioli, Shlomo Grossman, Haim Harari, Grant Harman,  Joshua Jortner, Guy Neave, Thorsten Nybom, Henry Rosovsky, Ulrich Teichler, Leslie Wagner   ספר זה מכיל את המאמרים שהוצגו בכנס מדעי בינלאומי שנקרא “מעבר למערכת השכלה גבוהה המונית – השוואה בינלאומית ונקודות מבט” שהתקיים במוסד שמואל נאמן בטכניון, חיפה, ב 5-6 […]

מעגל האלימות? ניתוח אמפירי של הרוגים בסכסוך הישראלי-פלשתיני

מאמר זה בוחן את הדינאמיקה של האלימות בסכסוך הישראלי-פלשתיני מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה (אינתיפאדת “אל-אקצה”) בספטמבר 2000. במהלך הסכסוך נהרגו יותר מ-3,800 פלשתינים ויותר מ-1,000 ישראלים. תוך שימוש במספר ההרוגים היומי בין ספטמבר 2000 לינואר 2005, אנו אומדים את פונקציות התגובה של שני הצדדים, ומוצאים עדות לסיבתיות גריינג’ר חד-כיוונית, מאלימות פלשתינית לאלימות ישראלית, אך לא […]

פורום אנרגיה 3: הפקת אנרגיה מפסולת

  המפגש השלישי של פורום האנרגיה במוסד שמואל נאמן הוקדש לנושא הפקת אנרגיה מפסולת  בו קימת התעניינות רבה ואף התקדמות רבה בעולם בשנים האחרונות. המפגש נערך ב-23 לאוקטובר 2006 במוסד שמואל נאמן בטכניון והשתתפו בו  כ 25  מומחים בנושא מתחומי התעשייה, האקדמיה והממסד הממשלתי והציבורי.  המשתתפים בפורום, שנבחרו בקפידה עקב מומחיותם, מהווים, ללא ספק, קבוצה […]

הערכת האיכות של מחקר הנדסי/מדעי והשפעתו על התעשייה, הכלכלה והחברה: סקירת ספרות

סקירת הספרות הנוכחית הינה חלק מעבודה, שבוצעה במוסד שמואל נאמן בהזמנת הנהלת הטכניון, שבה נבחנה רמת המחקר ההנדסי בטכניון ובאוניברסיטאות בישראל בהשוואה לעולם על סמך נתונים ביבליומטריים. העבודה כוללת שלושה חלקים שמופיעים בפרסומים נפרדים. בחלק הראשון המובא בפרסום זה, מוצגת סקירת ספרות לבחינת הקריטריונים להערכת מחקר הנדסי/יישומי ומחקר מדעי/בסיסי והשיטות הנפוצות בעולם להערכתם, וסקירה של […]

מעמדם של ישראל והטכניון בהשוואה למדינות ומוסדות נבחרים בעולם על פי מדדים ביבליומטריים

פרסום זה הינו חלק מעבודה, שבוצעה במוסד שמואל נאמן בהזמנת הנהלת הטכניון, שבה נבחנה רמת המחקר ההנדסי בטכניון ובאוניברסיטאות בישראל בהשוואה לעולם על סמך נתונים ביבליומטריים, וכן סקירת ספרות של השיטות להערכת ההשפעה של המחקר ההנדסי/מדעי על הכלכלה, התעשייה והחברה בישראל. העבודה כוללת 3 חלקים שמופיעים בפרסומים נפרדים. בחלק השני המובא בפרסום זה, נערך ניתוח […]

ההשכלה השלישונית בישראל – פרדיגמה חדשה למדיניות

העבודה בוחנת היבטים שונים במערכת ההשכלה הגבוהה של ישראל וממליצה לגבש פרדיגמה חדשה שבמרכזה קידום המחקר האקדמי והעלאת איכות ההוראה. כמו-גם, לקדם את שיעור הזוכים בהשכלה גבוהה בישראל.  ההמלצות כוללות מתן אפשרות להעברת קרדיט בין שלושה שערי כניסה להשכלה השלישונית, והם: בין מוסדות להשכלה גבוהה, בין מוסדות על-תיכוניים למוסדות להשכלה גבוהה, כמו גם בתכניות לימודים […]

מדיניות חדשנות לצרכי פיתוח כלכלי (STE-WP-34)

מאמר זה מציע מסגרת לחשיבה על מדניות חדשנות המכוונת במפורש להאיץ את הפיתוח הכלכלי (development) של ארצות מתפתחות. בהקשר זה יש להתייחס לחדשנות כמושג רחב מאוד, הכולל סוגים שונים של חידושים במוצרים ובתהליכי ייצור שהם פרי של תושיית העובדים לא פחות מאשר של מו”פ מובנה. כמו כן יש (א’) להתאים את ההצדקה לתמיכה ממשלתית במו”פ […]