להתיר את “הפקק הגורדי”: מתווה תחבורתי לטווח הקצר
הכשל התחבורתי בישראל הפך לאחת הבעיות החמורות ביותר המעיבות על חיי אזרחיה, אשר גובה מחירים כלכליים, סביבתיים, חברתיים ופסיכולוגיים הולכים ומאמירים. הובילה לכך תת-השקעה בתחבורה ציבורית, לצד פיתוח נרחב של כבישים אך ללא ניהול מושכל של ביקושים ותנועה. ההשקעות התחבורתיות המקודמות כיום יוכלו אולי למנוע החמרה בטווח הארוך אך לא בשנים הקרובות: צפיפות גבוהה וגוברת, […]
בינה מלאכותית, מדעי הנתונים ורובוטיקה חכמה- תקציר דו”ח ראשון
מטרת הפרויקט לגבש תמונת מצב עדכנית ומלאה אודות הפעילות הנעשית כיום בישראל בתחומי בינה מלאכותית, מדעי נתונים ורובוטיקה חכמה, וכן לבחון את האפשרויות לקדם תחומים אלו. במסגרת הדו”ח בוצעה עבודה נרחבת להגדרת תחומי המחקר, סקירת ומיפוי הפעילות במדינת ישראל וזיהוי ראשוני של החוזקות והחולשות של מדינת ישראל. הדו”ח מביא גם ממצאים מתוך מעל 60 ראיונות […]
הערכת בשלות התעשייה בסולם ייצור המתקדם: מודל IMAM
מגמת היצור המתקדם במסגרת המהפכה התעשייתית היא מגמה חיונית לתעשייה הישראלית. במסגרת עבודתנו לקידום יצור מתקדם ניתחנו את המגמות בתחום בעולם, והצענו מתווה למדיניות לאומית לקידום יצור מתקדם בתעשייה הישראלית. לאחרונה, פרסם משרד הכלכלה והתעשייה תכנית לאומית לקידום יצור מתקדם, וגם הפיץ מכרז להקמת מכון ליצור מתקדם בצפון. אחד הצעדים החשובים ליישום מגמת היצור המתקדם […]
כיצד ליצור מידע מדיונים בשולחן עגול: מאמר מתודולוגי
המשותף לדיונים במסגרת שולחנות עגולים הוא שקיימת אג’נדה עם שאלות מפתח לדיון. קיימים מתכונות שונות של שולחנות עגולים, חלקם מובנה וחלקם במתכונת פתוחה. חלקם איכותניים וחלקם כולל גם הערכות כמותיות. במאמר זה מוצגות 3 מתכונות שונות של שולחנות עגולים, כולל הדגמות ותובנות מיישום בפועל, והמלצות ליישום בהמשך.
בינה מלאכותית, מדעי הנתונים ורובוטיקה חכמה- דו”ח ראשון
מטרת הפרויקט לגבש תמונת מצב עדכנית ומלאה אודות הפעילות הנעשית כיום בישראל בתחומי בינה מלאכותית, מדעי נתונים ורובוטיקה חכמה, וכן לבחון את האפשרויות לקדם תחומים אלו. במסגרת הדו”ח בוצעה עבודה נרחבת להגדרת תחומי המחקר, סקירת ומיפוי הפעילות במדינת ישראל וזיהוי ראשוני של החוזקות והחולשות של מדינת ישראל. הדו”ח מביא גם ממצאים מתוך מעל 60 ראיונות […]
גישה חדשנית למדידת הפער הדיגיטלי בישראל: עקבות דיגיטליים ככלי לגיבוש מדיניות
במהלך שני העשורים האחרונים, נצפו שינויים משמעותיים ומהירים בהתפשטותן של טכנולוגיות התקשורת והמידע. השימוש ההולך וגובר באינטרנט משפיע באופן ניכר על מרבית תחומי החיים, תוך כדי שהוא הולך ומשנה את הדרך בה בני האדם מתקשרים, צורכים מידע ומנהלים את פעילויות היומיום שלהם. עם זאת, מתברר כי טכנולוגיות המידע לא אומצו במידה שווה על ידי כל […]
הערכת תרומתה של “אינטל ישראל” לכלכלה הלאומית
עבודה זו הינה חלק מניסיוננו לבחון את הסוגיה של תרומות חברות גדולות למשק הלאומי. מידת תרומתה של אינטל ישראל למשק נבחנה בשלושה “מישורי תרומה”: התרומה הישירה, התרומה המצרפית והתרומה הרכה. התרומה הרכה כומתה בחלקה לערכים כספיים. לפי הממצאים דומה שניתן לקבוע שאינטל ישראל הינה אבן יסוד כליו נשענת “תעשיית העילית” של ישראל.
פורום אנרגיה 43: הסרת הבידוד האנרגטי מעל ישראל
משק האנרגיה הישראלי הוא בעל מאפיינים ייחודיים. אחת הבעיות המרכזיות היא היות המדינה מבודדת משכנותיה מבחינת אספקת וייצוא אנרגיה, בבחינת “אי אנרגטי”. מדובר גם על דלקים למיניהם, כגון גז טבעי וגם על חשמל – המדינה מספקת לעצמה ובעצמה את החשמל ואינה מחוברת לרשת הולכה חיצונית. הסיבות הן כמובן בעיקר גיאופוליטיות, כי קשר אנרגטי, אילו היה […]
מערך לדיווח ורישום פליטות גזי חממה בישראל – סיכום דיווחי שנת 2016
המשרד להגנת הסביבה מפעיל מאז שנת 2010 מערך לדיווח ורישום פליטות גזי חממה (להלן:”המערך”). בשנת 2016 (המדווחת בשנת 2017) דיווחו 63 חברות וגופים שונים במשק הישראלי, המייצגים כ–51% מכלל הפליטות במצאי הפליטות הלאומי. דיווח ורישום פליטות גזי חממה על ידי החברות המשתתפות הינו וולונטרי אולם כפוף לקריטריונים ולשיטות אשר פותחו על ידי המשרד להגנת הסביבה […]
חינוך מהנדסים במאה ה-21: היבטים גלובליים ונגזרות למדינת ישראל
מוסד שמואל נאמן בטכניון יזם פתיחה של תהליך לאומי לבחון מחדש את החינוך של מהנדסים במוסדות האקדמיים בישראל מתוך מטרה להכשיר דור צעיר של מהנדסים בעלי יכולות לקידום חדשנות בתעשייה עתירת הטכנולוגיה והמסורתית, ורתימת החזית המדעית למטרות אלה. הדו”ח הנוכחי משמש כבסיס למהלך זה והוא מציג דיון וסקירה ביקורתית של הסוגיות שיש לתת עליהן את […]