לקראת מדיניות פיסקלית מאוזנת: אחריות תקציבית מול צרכים חברתיים
עבודה זו נערכה במקור לפני משבר הקורונה, ועל כן היא לא מתיימרת לתת מענה לאתגרים הנוכחיים שניצבים בפני המשק הישראלי בגין משבר חמור זה. אולם, תהליכים ארוכי טווח שהגיעו לידי בשלות ערב הקורונה, מחייבים ממילא הערכה מחדש של המדיניות הכלכלית ששלטה עד אז. אנו נתייחס לתקופה הנוכחית שבה ההתמודדות עם משבר הקורונה היא דומיננטית כתקופה […]
רפורמה בהליך החקיקה בכנסת: בית הקלפים או בית המחוקקים?
מטרת העבודה הנה להציע רפורמה בכללי המשחק על של הכנסת, במגמה להגביר את אמון הציבור במוסד הכנסת הנמצא כיום בשפל. אנו מתמקדים בשלושה כשלים בולטים בהתנהלות של חברי הכנסת: היעדר דיון אמיתי, הסתפקות ברוב מינימלי, וריבוי הצעות חוק פרטיות. ההצעה המרכזית היא יצירת מדד חדש של “עוצמת החוק” ככלי בהליך החקיקה, הנגזר ממידת התמיכה בחוק […]
מוּכנוּת האוכלוסייה החרדית בישראל לרעידות אדמה ומצבי חירום
במסגרת המחקר נבדקו קבוצות מדגמיות מקרב קהילות חרדיות שונות ברחבי הארץ (N=692) לגבי תפיסתם, מוּדעותם ומוּכנוּתם למצבי חירום שונים, בדגש על רעידות אדמה. בנוסף, נערכו מספר ראיונות עומק עם בעלי תפקידים בכירים בתחום החירום ועם מספר מובילי-דעה במגזר החרדי. ממצאי המחקר מעלים כי החרדים תופסים את הסיכוי להתרחשות רעידת אדמה במדינה וביישוביהם כבינוני-נמוך, אך תופסים […]
אלימות, פשיעה ושיטור בחברה הערבית: מדד הביטחון האישי והקהילתי 2019
מדד הביטחון האישי לשנת 2019 הוא הדו”ח השלישי בנושא “אלימות, פשיעה ושיטור בחברה הערבית”. המדד נולד מתוך המציאות המדממת בחברה הערבית, אשר מגיעה לשיאים כואבים חדשים בשנים האחרונות. בכל שנה אנו רואים כי חלה עלייה נוספת במקרי האלימות והפשיעה בחברה הערבית: בשנת 2018 קופחו חייהם של 71 אזרחים ואזרחיות ערבים, ושיעורם מכלל הנרצחים וההרוגים בישראל […]
מדריך היערכות רשויות מקומיות לתחבורה פרטית חשמלית – מהדורה שנייה
ניידות חשמלית משנה באופן מהותי את דפוסי צריכת האנרגיה המשמשת להובלת בני-אדם וסחורות, שהינם חלק קריטי בכל כלכלה מודרנית. להחלפתם ההדרגתית של כלי רכב בעלי מנועי בעירה פנימית על ידי כלי רכב חשמליים צפויות להיות השלכות מרחיקות לכת על משק האנרגיה, על איכות הסביבה ועל המרחב הבנוי. על מנת למצות את הפוטנציאל הגלום בשינוי זה, […]
ממשק אקדמיה- חינוך בבתי ספר כמנוע לשינויים מערכתיים
כדי להניע תהליך אפקטיבי לקידום החינוך בכל הקשור להקניית ידע וכישורי המאה ה-21, שהוא אתגר משותף לכל שרשרת החינוך, ובתוכה בתי ספר, צה”ל/שירות לאומי ואקדמיה, מוצע לפעול לשיפור שרשרת החינוך ליצירת תשתית שבה לכל בעלי העניין תהיה מוטיבציה לחולל שינויים לשיפור הממשק שבין האקדמיה ובתיה”ס. דרך פעולה זו מבוססת על ההערכה והניסיון בארץ ובעולם שמדיניות […]
מדינת הייטק וכלכלת שוק
המאמר מציג תזה שנוגדת לדעה המקובלת שפריצת תעשיית ההיי טק הישראלית היא פרי מדיניות כלכלית ליברלית מדיניות שוק. למעשה היא תוצאה של תהליכי עומק אחרים לחלוטין.
הצטיינות מדעית
המושג הצטיינות מדעית נעשה מקובל יותר ויותר בשנים האחרונות. הקמתם של מרכזי הצטיינות, מוקדי מחקר, פיתוח כלים למדידה, השוואות בין תחומים ובין מוסדות, הם היום עניין שבשגרה. הנחות היסוד המקובלות בקהילה המדעית של חופש אקדמי, פרסום, ניידות, תחרות חופשית על משאבים, הם מרכיבים חשובים בקידומה של הצטיינות זו. האם ניתן למצוא קשר בין קיומם של […]
בוגרי תארים במסלול המשולב רופא-חוקר MD/PhD באוניברסיטאות בישראל
מוסד שמואל נאמן התבקש על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית לרפואה מדעית ליד ההסתדרות הרפואית בישראל, לבצע מחקר בנוגע לבוגרי מסלול הלימודים MD-PhD בישראל בעשרים השנים האחרונות. מטרת המחקר היא לבחון מאפיינים עיקריים של המסלול בישראל תוך התייחסות, בין היתר, להשתלבותם של הבוגרים בסקטורים השונים (מערכת הבריאות, אקדמיה, תעשייה, ממשל), האפשרויות העומדות בפניהם לממש את יכולות […]
מחקר בוגרים וסטודנטים של הטכניון: מיומנויות המאה ה-21, תעסוקה והחוויה הטכניונית
הדוח נועד לצורך גיבוש מדיניות טכניונית בתחום הכנת בוגרי הטכניון לעולם העבודה והיזמות במאה ה-21. הדוח מהווה חלק ממאמצי עדכון ושיפור ההוראה בטכניון. חזונו של הטכניון הוא להיות אחת מעשרת אוניברסיטאות המחקר במדע וטכנולוגיה המובילות בעולם. ההנהלה הבכירה של הטכניון זיהתה את הצורך בשינוי תכניות הלימודים בטכניון, על מנת להתאימן לאתגרים הנוכחיים. חלק מהשינוי הזה […]