חציית ‘עמק המוות’ בין מחקר אקדמי לבין מדיניות אפקטיבית
מדוע מחקר אקדמי רב ואיכותי לא מוצא ביטוי במדיניות ציבורית, לעתים? אני טוען שהדרך להשגת אמינות ורלבנטיות עבור מקצוע הכלכלה הינה – בעזרת ניסויים אקראיים מדעיים (RCT’s) בהם המטודה של עריכת ניסויים מדעיים מתחברת לכלכלה התנהגותית ותובנותיה. חיבור זה ישלב את ההקפדה (rigor) של שיטת המחקר המדעי עם התובנות של כלכלה התנהגותית, כדי לשקם את […]
שכבות מגן במלחמה בקורונה
הציבור בישראל, שהתנסה באיומים מהסוג הביטחוני, מכיר את מושג ההגנה הרב שכבתית שכוללת את כיפת ברזל, שרביט קסמים וחץ. מאמר זה מציע ליישם מודל שכבות להגנה מהמגפה. מודל כזה מאפשר לשמר את המרכיב הייחודי של קבוצות שונות בחברה הישראלית, ומצד שני לאפשר להשתלט על המגיפה הבריאותית, הכלכלית והחברתית.
אפיון התנהגות משתמשים ברשת האינטרנט באמצעות בסיסי נתונים משולבים: עדות מנתוני סקרים ונתוני עקבות דיגיטליים
המחקר הנו חלק מפרויקט ישראלי-סלובני במימון משרד המדע והטכנולוגיה וסוכנות המחקר הסלובנית. המחקר נערך בין התאריכים 1 באוקטובר 2018 ל-30 בספטמבר 2020, בהשתתפות המרכז למידע חברתי באוניברסיטת ליובליאנה שבסלובניה (CSI) ומוסד שמואל נאמן לחקר מדיניות לאומית (SNI). משימות הפרויקט, הן המשותפות והן הנפרדות, עסקו בהיבטים מתודולוגיים ומעשיים של איסוף נתונים מסקרים מקוונים תוך הרחבה ושילוב […]
הבעלות הלאומית על המקרקעין ומחירי הדיור
למרות המקום המרכזי שתופסת מדיניות הדיור בישראל מאז 2011, והחלופות השונות שנשקלו וחלקן יושמו, נושא אחד מעולם לא הועמד למודעות וחשיבה ציבורית: הבעלות הלאומית הריכוזית על המקרקעין והשלכותיה על מחירי הדיור. האם יש ביניהן קשר? האם ייתכן שעצם הבעלות הלאומית הריכוזית גורמת לעליית מחירי הדיור, במקום להורדתם? בעיתוי הנוכחי, בו אולי נפתחו חלונות עם אופקים […]
מחקר רפואי בישראל – על הממשלה להתעורר לפני המשבר הבא
מתוך ניתוח נתוני הלמ”ס ו-OECD הנוגעים להשקעה של המדינה במו”פ בתחום הבריאות עולה תמונת מצב עגומה: רק 0.5% מההשקעות הממשלתיות במו”פ הן בתחום הבריאות; חלה ירידה של 20% בחמש שנים בהשקעות במחקר בבתי החולים ישראל מדורגת נמוך בהשקעות בבריאות ביחס למדינות ה-OECD. לצד הנתונים העגומים, חוסר ניהול וחוסר שקיפות של תוכניות בריאות וממשלתיות בישראל וכן […]
זיהוי חסמים המשפיעים על יישום סימביוזה תעשייתית בישראל
סימביוזה תעשייתית מבוססת על שיתוף פעולה בין תעשיות ועסקים המייצרים פסולת, עודפי אנרגיה, תוצרי לוואי מתהליכי ייצור ועוד. חברות משתמשות בתוצרי לוואי או בפסולת של חברות אחרות, מפחיתות שימוש בחומרי גלם בתוליים, וכך “סוגרות את המעגל” כדי ליצור מצב קרוב יותר לאפס פסולת. עיקר התועלת מסימביוזה תעשייתית נובעת ממכירה או מסירה של פסולת וחיסכון בעלות […]
נתגבר, נתחבר, נשתפר: תכנון ויזואלי של אסטרטגיה לשיקום של מדינת ישראל בעקבות מגיפת הקורונה – חלק שלישי
דו”ח זה הוא החלק השלישי של מחקר בשלושה חלקים, “נתגבר, נתחבר, נשתפר” (Build Back Better) – לקראת תכנית אסטרטגית ויזואלית לציאה מוצלחת מהמגפה – המקרה של ישראל. בדו”ח זה אנו מציעים תכנית אסטרטגית לטווח ארוך עבור מדינת ישראל, כאשר היא חוצאת ממגפת הקורונה. אנו משתמשים במטודה ויזואלית להשוואת הישגי ישראל למדינות העולם, בתחומי הכלכלה, החברה […]
נתגבר, נתחבר, נשתפר: תכנון ויזואלי של אסטרטגיה לשיקום של מדינת ישראל בעקבות מגיפת הקורונה חלק שני – ניתוח :SWOT ישראל בהשוואה לעולם
סידרת פרסומים זו מתארת אסטרטגיה לתכנית שיקום של מדינת ישראל לאחר השינויים שחלו בעקבות מגיפת הקורונה. בחלק השני מוצג ניתוח SWOT של ישראל בהשוואה למדינות אחרות – מבחינת חוזקות וחולשות, סיכונים והזדמנויות.
נתגבר, נתחבר, נשתפר: תכנון ויזואלי של אסטרטגיה לשיקום של מדינת ישראל בעקבות מגיפת הקורונה חלק ראשון
סידרת פרסומים זו מתארת אסטרטגיה לתכנית שיקום של מדינת ישראל לאחר השינויים שחלו בעקבות מגיפת הקורונה. בחלק הראשון נסקרו מחקרים בנושא ‘build back better’: כיצד מדינות שונות בעולם התמודדו עם מצבים קיצוניים והתגברו על אסונות מסוגים שונים.
מ-M&Ms לשקיות תה—לקחים מחדשנות low-tech
סקירה זו עוסקת ב-11 המצאות יצירתיות, מעולם ה-low-tech, שמהן ניתן להפיק תובנות חשובות לעולם החדשנות – מ-M&Ms לשקיות תה