חוקרים בכירים, ישראלים או זרים, שנקלטו באוניברסיטאות בישראל
עבודת מחקר זו התבצעה לבקשת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועוסקת בחוקרים בכירים, ישראלים או זרים, שהיו חברי סגל בכירים באוניברסיטאות בחו”ל ובחרו לקבל תפקיד של סגל בכיר בדרג אקדמי של פרופסור חבר או פרופסור מן המניין באוניברסיטאות בישראל.המחקר נערך מתוך הבנה כי לחוקרים הבכירים הבאים לעבוד בישראל מאוניברסיטאות מובילות בחו”ל עשויה להיות תרומה רבת ערך […]
פרופיל של “מנהיגות מחויבת-חברתית מצטיינת”
מחקר זה משתמש בשיטות איכותניות כדי להציג את פרופיל בוגרי תוכניות ארגון שותפויות אדמונד דה רוטשילד כמנהיגים ומנהיגות מחויבים/ות חברתית הפועלים/ות לצמצום פערים חברתיים וכלכליים בחברה הישראלית. המחקר בוחן כיצד הבוגרים והבוגרות משפיעים על המסגרת ממנה הגיעו או על המסגרת בה הם נמצאים – בין אם אלו מתוך הארגונים הציבוריים, העמותות, הרשויות המקומיות או הארגונים […]
אחריות תאגידית של סקטורים בעלי השפעה סביבתית מוגברת בישראל – מאחריות תאגידית לערך ההשפעה
אחריות תאגידית, (Corporate Social Responsibility) CSR, הולכת ומוטעמת כנורמה הכרחית בהתנהלות תאגידים. זהו הביטוי לסט הערכים המבטא התנהגות ארגונית כוללת, שארגונים משיתים על עצמם הכוללים (מעבר לרווח) היבטים של אחריות חברתית וסביבתית ומשולבים בעקרונות הקיימות. ארגון בעל אחריות תאגידית הוא ארגון המכיר בכך שהוא חלק מהמארג בו הוא פועל ואינו מבודד מסביבתו, מודע לתחומים בהם […]
צרכי חברות בתעשייה וחוקרים בטכניון בתחום ההתקנים המשלבים הנדסה וביולוגיה
כחלק מפיתוח התחום המשלב ביולוגיה והנדסה (bio-convergence) כמנוע צמיחה כלכלי בישראל, קיימת חשיבות רבה באיסוף נתונים הנוגעים להיבטים שונים של הצורך בתשתיות עבור התעשייה ובכלל זאת מהו הציוד הנדרש, מהם סוגי המוצרים שעבורם נדרש השירות, אילו מיומנויות הנדסיות נצרכות ועוד. מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בשיתוף עם המרכז למיקרו וננו פבריקציה בטכניון (MNFU) בוחנים […]
רטרוספקטיבה על המדיניות הלאומית לטיפול בפסולת עירונית מוצקה בשנים 2022-2007
בישראל מיוצרים מידי שנה כשישה מיליון טונות של פסולת עירונית מוצקה הכוללת פסולת ביתית, פסולת גושית ופסולת מסחרית (להלן: “פסולת”). הרגולטור בתחום הוא המשרד להגנת הסביבה (להלן: “המשרד”) בעוד שעל הרשויות המקומיות חלה האחריות לאיסוף ופינוי הפסולת והן הנושאות בעלויות שרשרת הטיפול בה. בישראל מיוצרים מידי שנה כשישה מיליון טונות של פסולת עירונית מוצקה הכוללת […]
מיפוי תוכניות לימודי המשך וחוץ לבוגרי אקדמיה בתחומי ה- STEM, וצרכי לימוד לאורך החיים בתחומים של טכנולוגיות מפציעות
לימוד לאורך החיים מהווה נדבך נוסף ב”שרשרת החינוך” המצטרף לנדבכים המוכרים של חינוך ראשוני, שניוני ושלישוני. לימוד לאורך החיים צריך להיות מטופל מתוך ראייה שעליו להקנות בכל שלב ידע, מיומנויות וכישורים, ומתוך הבנה שההכשרה והלימוד אינם מסתיימים בחינוך שניוני או שלישוני ויש צורך לאפשר לכל בוגרי ובוגרות מערכת ההשכלה את היכולת להמשיך ולהתקדם בין אם […]
תופעות “הפוסט-אמת”: הגדרות, השלכות ופתרונות חינוכיים
בשנת 2020, עם פרוץ מגפת הקורונה, עלה לכותרות המונח “אינפודמיה”. אינפודמיה היא מגפה של מידע, ברובו כוזב ומטעה אשר מתפשט בצורה נרחבת במרחב המקוון. האינפודמיה היא אחד המופעים של “פוסט-אמת”, מונח המתאר הפחתה או שלילה של תפקידן של עוּבדות בחיים הציבוריים. מופעים של פוסט-אמת, כמו חדשות כזב ותיאוריות קונספירציה, רווחים כיום במרחב המקוון. הם מקשים […]
הנדסה דיגיטלית והטמעתה בחינוך מהנדסים
המהפכה התעשייתית הרביעית המתרגשת עלינו בשני העשורים האחרונים, כוללת בתוכה מספר מגמות חשובות, שאחת מהן היא המהפכה הדיגיטלית או כפי שהיא מכונה הטרנספורמציה הדיגיטלית. במסמך זה אנו מציגים היבטים מגוונים של הטרנספורמציה הדיגיטלית, עם דגש על מרכיביה ומשמעויותיה להנדסה דיגיטלית, שהיא הטרנספורמציה הדיגיטלית של ההנדסה בתחומים השונים. ההיבטים השונים של הנדסה דיגיטלית כוללים בין השאר […]
מגיאו/ביו-פוליטיקה להסכמים בין ממשלות (G2G) ושותפות ציבורית-פרטית: התפקיד הייחודי של אקו סיסטם האימפקט הישראלי באתיופיה
מטרות המחקר ותרומתו יחסי ישראל-אתיופיה כוננו לראשונה בשנת 1956. ישראל התייחסה באופן מסורתי לאתיופיה כמדינה רבת חשיבות מבחינה פוליטית ובהיבט הגיאו-אסטרטגי. מערכת היחסים התאפיינה בדומיננטיות המדינה, ראשית, מבחינת ההתערבות הממשלתית בשני הצדדים, בעיקר בביטויה דרך גלי העלייה הגדולים מאתיופיה. שנית, מאז שנות ה-90 המוקדמות, תפקיד המדינה הוגדר הן ביחס לאינטרס האסטרטגי הגיאו-פוליטי באתיופיה ובמדינות המקיפות […]
פורום אנרגיה 52: תחנת כוח גרעינית בישראל
חשמל מכורים גרעיניים מיוצר בעולם כבר מן התקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה ובאופן מסחרי החל משנות ה-50 של המאה הקודמת. נכון לסוף שנת 2021, פועלים בעולם 437 כורי כוח (כורים לייצור חשמל) בכ-30 מדינות, בתפוקה כוללת של כ-380 ג’יגה-ואט חשמל, שהיו אחראים לייצור של כ-10% מכלל ייצור החשמל בעולם. עד כה נצברו בעולם מעל 19,000 […]