המחקר נערך בשיתוף עם מכון שמיר למחקר במימון משרד המדע.
המציאות בימי ההתמודדות עם מגיפת הקורונה הציבה אתגרים רבים ולא מוכרים עבור ציבור התושבים וכן עבור מקבלי ההחלטות. מחקרים מצביעים על כי לחצי חיים בתחומים שונים כלכליים, בריאותיים וחברתיים עלולים להשפיע על רגשות ותחושות לחץ וחרדה, ובהמשך לכך גם לפגוע בבריאות הנפשית. הלחצים האלה הם חלק מאתגרי ההתמודדות של הציבור בתקופת הקורונה.
במקביל, המגבלות שנגזרו מהתמודדות עם המגיפה צמצמו את מגוון האפשרויות של הציבור לצאת אל הטבע, ואת היכולת שלו להפיק את ההטבה הנפשית והבריאותית שהטבע יכול לספק.
מטרת המחקר הייתה לבחון כיצד מפגש עם הטבע במסגרת תנאי הסגר הראשון יכול היה לסייע כאמצעי לקידום חוסן אישי, באמצעות קידום רגשות חיוביים והפחתת לחץ ורגשות שליליים.
שאלון בנושא בעברית ובערבית הועבר במהלך תקופת הסגר, ולמדגם נוסף בשבוע שלאחר הסגר.
כמו כן, הופעלה מניפולציה מחקרית מבוססת תמונות לבחון את תרומת החשיפה לתמונות טבע כאמצעי נוסף לקידום רווחה נפשית.
סך הכל התקבלו 1146 שאלונים.
הממצאים מראים כי קשר עם הטבע תורם לבריאות הנפשית ויכול לקדם חוסן נפשי בתקופת משבר הקורונה, גם בתקופת סגר וגם כשאין סגר. עוד מראים הממצאים כי חלק גדול מהציבור מדווח כי אין טבע בקרבת ביתו.
יתר על כן, בקרב האוכלוסייה שיש לה טבע ליד הבית, נמצא כי גברים בילו בפועל בטבע יותר מנשים.
ממצא חשוב נוסף הינו שגם בהינתן מצב של פגיעה כלכלית, שכרוכה ברמות גבוהות יותר של לחץ, קשר עם הטבע ממתן את רמת הלחץ, ומוביל לרמות נמוכות יותר של משתנה זה.
כמו כן, נמצא כי גם צפייה בתמונות טבע משפרת את מדדי הרווחה הנפשית – מי שצפה בתמונות טבע היה בעל רמות לחץ נמוכות יותר ממי שלא צפה בתמונות כלל.
מבין המדדים שנבדקו במחקר המשמעותיים ביותר להשפעה על מכלול המדדים של רווחה נפשית היו המדד של ‘טבע בקרבת הבית’ ו’טבע הנשקף בחלונות הבית’.
לאחר הסגר נמצא כי הפעילות המועדפת הייתה יציאה אל הטבע.
ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של מתן הזדמנות שווה לכל תושבי המדינה להיות בקשר יומיומי עם טבע, גם בימים רגילים ועל אחת כמה וכמה בעתות משבר.
ההמלצה העיקרית העולה מן המחקר היא שעל מנת לפתח חוסן אישי, לרבות חוסן נפשי, חשוב לפתח קשר עם הטבע, לרבות פארקים וטבע עירוני.
ממצאי המחקר יוכלו לסייע בקבלת החלטות בעת התמודדות עם מצבי חירום דומים בעתיד.
ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת הבינלאומי “פסיכולוגיה סביבתית”
