הערכת מצב הסביבה בחברה הערבית

מצב הסביבה בחברה הערבית משתפר בשנים האחרונות, בפרט עקב השפעות חקיקה ותקציבים ממשלתיים, ובראשן פעילות הממשלה לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים ותוכניות החומש לצמצום פערים בחברה הערבית, אך גם הודות למעורבות של עמותות ורשויות מקומיות, שמניעות ומיישמות את השינוי.
מטרת הסקירה של מצב הסביבה ברשויות הערביות היא לזהות סיפורי הצלחה, אתגרים מרכזיים והזדמנויות לשינוי במצב הסביבה בחברה הערבית, ובפרט בתחום פיתוח בר קיימא ותשתיות סביבתיות.
המיקוד בסקירה הוא במאפיינים של החברה הערבית, הכוללים חוזקות – וביניהן סיפורי הצלחה והזדמנויות לשינוי, לצד אתגרים – וביניהם חסמים, חולשות וסיכונים.
החוזקות הן מנוף שניתן ליישם בכל תחום, ובפרט באמצעות התוכניות הממשלתיות לקידום החברה הערבית בתחומי הסביבה. הן כוללות את המעורבות הקהילתית של נשים ושילובן בתעסוקה וכן את הקמת הארגונים הסביבתיים, מוסדות המחקר, היחידות הסביבתיות ואיגודי הערים לסביבה. גופים ומסגרות אלה הפיקו תוכניות עדכניות שניתן ליישם במסגרת המטרות שפורטו בתוכנית החומש 550.
האתגרים נוגעים בין היתר להשפעה של רמה סוציו-אקונומית נמוכה, של האזרח ושל הרשות, על תחום הסביבה. קיימים פערים בין החברה הערבית ליהודית וקיימת תרבות ניהול שונה. כמו כן קיימת השפעה של פשיעה גוברת, קיצוץ בתקציבי תוכנית 550 – שמהווה מנוע עיקרי לפיתוח, השלכות מלחמת אוקטובר 23, ואתגרים סביבתיים ברמה העולמית והלאומית, שהשפעתם גדולה יותר על אוכלוסיות המיעוטים.
האתגרים המרכזיים שזוהו כוללים –
• חסר ידע וליווי טכנולוגי-כלכלי לשם השקעה במתקנים, תשתיות ומנגנוני ניהול ברשויות
• חסר תקציב – תקצוב ממשלתי הוא הכרחי להצלחה, עיכוב או ביטול תקציבים מסכל כל יוזמה ליישום
• חסמים עיקריים בקידום יזמות ערבית הם בחינוך מגיל צעיר ובהיעדר מוסדות כלכליים ותעשייה
• כוח האדם ברשויות המקומיות הוא מצומצם, דבר המקשה על היכולת לקדם פרויקטים חדשים
• קיים חוסר אמון הדדי בין משרדי הממשלה וישובים ערבים, שפוגע בקבלת תמיכה של ידע ומימון
• חסר צוות מקצועי שיבחן את הכלים האפשריים לקידום חקלאות בישובים ערבים, כפריים ועירוניים
• חסרה אכיפה בשטחים פתוחים לגבי השלכת פסולת ושפכים שפוגעת בתושבי האזור
• חסרה אכיפה לצמצום מעורבות של גורמים פליליים בתהליכים לפיתוח הרשויות הערביות
• חסר ניטור של מצב הסביבה בחברה הערבית לאורך זמן באמצעות איסוף נתונים ובדיקת מצב יישום התוכניות לפיתוח כאמצעי לקבלת החלטות מושכלות.
הסיכונים הם בעיקר עקב שינוי האקלים והשפעתם בעיקר על אוכלוסיות מעוטות יכולת, שייתכן וייפגעו במתקני אנרגיה, בחקלאות ובמיזמי תיירות שמהווים מקור הכנסה לתושבים.
קיימים סיפורי הצלחה מעטים שמהווים מנוע ודוגמא לתהליכי שינוי רצויים. דוגמאות אלה מסמלות את ההתחלה של השינוי הנדרש בישובים הערבים. ובפרט, בתחום האנרגיה – ההצלחה של ג’לג’וליה בסקירת האפשרויות להתקנת מערכות סולאריות והתייעלות אנרגטית באמצעות שיתוף פעולה עם החברה הכלכלית האזורית וחברת אנרגיה מקומית; בתחום החקלאות – שיתוף הפעולה עם מוסדות מחקר בוואדי-עתיר שבנגב שמסייע בפיתוח פתרונות המתאימים לחברה המקומית; ובתחום התיירות – שגשוג מיזמי התיירות בנצרת שמאוגדים ונתמכים על ידי הרשויות המקומיות לאחר שהוקמו כחלק ממיזם של משרד התיירות לפני כשני עשורים.
סיפורי ההצלחה שמהווים דוגמא להצלחות נוספות ואפשריות בעתיד מתבססים בין היתר על החוזקות הבאות –
• שיתופי פעולה שהם המפתח להצלחה – שת”פ עם משרדי הממשלה, ברשויות אזוריות, איגודי ערים, מגזר פרטי ועסקי ועוד
• קיום של שיח וגיבוש הסכמות משותפות בין הרגולטור לרשויות באמצעות פיתוח מודל לניהול משאבי הקרקע ובפרט הקרקעות הפרטיות, שמהוות חסם לפיתוח הכלכלי-סביבתי בהן
• מיזמים לפיתוח כוח אדם מקצועי וניהולי בתחום הסביבה בחברה הערבית – כוח אדם כזה קיים כבר בחלק מהרשויות המקומיות, בחברות הכלכליות, בתאגידים ובעסקים המקומיים והוא יכול לקדם את הנושא בכל רבדיו
• הוקמו תאגידי אנרגיה ותשתיות לניהול השינוי בתחום באמצעות חברה כלכלית, כך שכולם ביחד מהווים כוח אדם מקצועי שמוביל פיתוח יעיל ומושכל
• הוקמו מרכזי מחקר, שהם המנוע ליוזמות מבוססות נתונים שמותאמות למאפיינים של כל רשות ואזור
• החל איסוף ידע לגבי השפעות שינוי האקלים על תשתיות ויוזמות לפיתוח כלכלי – מידע זה הוא קריטי להצלחת כל יוזמה ויוזמה כחלק מהפיתוח הכלכלי-סביבתי