פרופ'(אמריטוס) זאב תדמור,
ד"ר דפנה גץ,
ורד גלעד,
ציפי בוכניק,
ד"ר ערן לק,
אלה ברזני,
בלה זלמנוביץ,
עידן ליבס,
אושרת כץ-שחם,
אליעזר שיין,
ד"ר נועה לביד
לבקשת אונסקו מד"ר דפנה גץ, נכתב ע"י מוסד שמואל נאמן, פרק לגבי מדע, טכנולוגיה וחדשנות (STI) בישראל. הפרק התפרסם במסגרת דו"ח אונסקו על מצב המדע בעולם 2015 -
UNESCO SCIENCE REPORT 2015: Towards 2030.
מומחים מכ-60 מדינות כתבו בדו"ח לגבי המגמות וההתפתחויות במדיניות המדע, הטכנולוגיה והחדשנות במדינתם בשנים 2009-2015.
הדו"ח מספק מידע חיוני לגבי סדרי העדיפויות של המדינות והנושאים שברצונן להתמקד בהם ולהמשיך ולפתח בשנים הבאות בתחום STI.
הפרק על ישראל בנוי משישה חלקים. החלק הראשון מהווה מבוא וכולל סקירה גאו-פוליטית, כלכלית, השפעת הצטרפות ישראל כחברה ל-OECD וסקירת שוק העבודה בישראל. ארבעת החלקים המרכזיים של הדו"ח עוסקים במגמות במו"פ בישראל, מגמות במדיניות מדע, טכנולוגיה וחדשנות, מגמות בסקטור המו"פ הפרטי ומגמות בשיתופי פעולה במדע, טכנולוגיה וחדשנות עם מדינות וארגונים בינלאומיים. החלק המסכם של הדו"ח מציג את הנושאים המרכזיים שעלו בדו"ח ומציין יעדים מרכזיים של ישראל בתחומי STI, ביניהם:
- המשק הישראלי מונע על-ידי תעשיות המבוססות על אלקטרוניקה, מחשבים וטכנולוגיות תקשורת. הגלים הבאים של הטכנולוגיות צפויים להגיע מתחומים אחרים כגון: ביולוגיה מולקולרית, ננוטכנולוגיה ומדעי החומרים בשילוב עם ICT. בהעדר מדיניות לאומית למערכת ההשכלה הגבוהה, יקשה על מוסדות אלה לספק את הידע, הכישורים וכוח האדם שנחוצים לתעשיות עתירות מדע אלה.
- גיבוש אסטרטגיה לאומית ל -STI, שיהיו שותפים לה כל בעלי העניין.
- בשנים האחרונות התפתח באקדמיה בישראל מחקר מדעי בין-תחומי כמו למשל ביו-אינפורמטיקה, ננו-ביולוגיה, ביולוגיה חישובית, ביו-חומרים, ביולוגיית מערכות ומדעי המוח, אך עדיין לא הגיעו המחקרים בתחומים אלה ליישום נרחב בתעשייה הישראלית. כדי שתחומים אלה יהוו את מנועי הצמיחה הבאים, יש לגבש מדיניות ממוקדת ורגולציה שיאפשרו את התשתית הדרושה להתאמת תוצרי המחקר האקדמי בתחומים אלה לשימוש כלכלי ויישומי.
להלן קישור ל- UNESCO Science Report 2015: http://en.unesco.org/node/252168
