פרופסור (אמריטה) רחל אלתרמן
תארים אקדמיים:
תואר דוקטור בתכנון ערים ואזורים, הטכניון (1976)
תואר שני (M.C.P.) בתכנון ערים, אוניברסיטת מניטובה, וויניפג, קנדה (1970)
תואר ראשון עם שנה לקראת תואר שני למצטיינים (Honors BA) במדעי החברה, אוניברסיטת מניטובה, (1968)
תואר ראשון (LL.B) במשפטים, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב (1985).
פרופסור (אמריטה) בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. ראש המעבדה למחקר השוואתי בתכנון, משפט ומקרקעין בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. חוקרת בכירה במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית.
תפקידים אקדמיים בהם כיהנה בטכניון: - נושאת הקתדרה לארכיטקטורה/ תכנון ערים על שם דוד עזריאלי, ראש המרכז לחקר העיר והאזור, מייסדת וראש המסלול הבין-פקולטי לתואר שני בלימודי מקרקעין, חברה בוועד המנהל של הטכניון, סגנית דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים.
מייסדת ונשיאה של הארגון האקדמי הבין לאומי לתכנון, משפט ומקרקעין The International Academic Association on Planning, Law and Property Rights - PLPR. (נוסד בהולנד בפברואר 2007 ובו חברים אנשי אקדמיה מרחבי העולם בתחומי התכנון והמשפט.
מייסדת ויו"ר של "הפלטפורמה הבין לאומית של משפטנים בתכנון ובנייה". קבוצת חשיבה בין לאומית לסוגיות נבחרות
תחומי התמחות:
נחשבת בת סמכא מובילה בעולם במחקר השוואתי בנושאי מקרקעין ורגולציה של תכנון ובנייה ובמיוחד בתחומים הבאים:
מדיניות מקרקעין - בישראל ובהשוואה בינלאומית.
מדיניות דיור וזכויות דיור בהשוואה בין לאומית.
זכויות של חקלאים בקרקע בהשוואה בין לאומית.
דיני תכנון ובנייה ומוסדות תכנון - בישראל ומחקר השוואתי בינלאומי.
היערכות לשינוי אקלים מבחינת דיני תכנון ומקרקעין.
אילוצים במיקום של אנרגיות מתחדשות – ניתוח משווה של הסדרי תכנון וזכויות במקרקעין.
דרכים להשגת קרקע ומימון לשירותי ציבור. הסכמים בין יזמים למוסדות תכנון.
מדיניות של שימור אתרים היסטוריים במדינות שונות
תיאוריות של תכנון ציבורי; תכנון ופוליטיקה. שיתוף הציבור; אתיקה בתכנון.
ביצוע של מדיניות תכנון ומדיניות ציבורית באופן כללי.
פרסמה כ 200 ספרים ומאמרים אקדמיים.
קבצים להורדה:
האריסות הקרקעית של הקיבוצים והמושבים: אסונם של יישובי העוטף כקריאה לבחינה מחדשת של הקונספציה הארכאית של בעלות קרקע לאומית ביישובים השיתופיים
אירועי השבת השחורה הזכירו לציבור הרחב מיקצת מתרומתם הרבה של היישובים השיתופיים לאורך ההיסטוריה והגיאוגרפיה של המדינה. האסון הבליט את אחד מנכסי הקהילתיות - החוסן החברתי של קהילות אלה. כחוקרת בין לאומית, אעיד שקהילות אלה הן ייחודיות בעולם ומושא לקינאה. אולם עד לשבת זו, ומזה שניים-שלושה עשורים, דמותם של היישובים השיתופיים - ובעיקר הקיבוצים - הוכתמה בכינויים כגון "פריבילגים", "אדוני הארץ", ואף גרוע מזה1. כלפי היישובים השיתופיים, הומצאה הפיסה של " צדק חלוקתי" – שפירושה הפוך ממה שאדם מן החוץ היה מניח: במקום שהציבור הרחב יהיה חב לתרומתם החריגה בכול אמת מידה של פחות מ 2% מאוכלוסייה ישראל, הרי שהתפיסה המעוותת הפכה את הקערה: לפיה, דווקא הקיבוצים (והמושבים) הם לכאורה אלה שחבים חוב לציבור. והם שילמו, ומשלמים.
מדיניות המקרקעין בישראל ומחירי הדיור
מוסד שמואל נאמן לקח על עצמו את האתגר לבחון את הסיבות לעליה במחירי הדיור בישראל. בין השאר נמצא כי העיסוק באמצעים לרסן את מחירי הדיור הגבוהים מתעלם מהשלכות העובדה שרק בישראל מתוך כל מדינות ה-OECD קיימת בעלות לאומית על רוב המקרקעין, במקום שוק פרטי. בציבור מקובלת הדעה שהבעלות הלאומית אמורה לאפשר שליטה על המחירים יותר מאשר השוק הפרטי.
הבעלות ציבורית, היתרונות לא
05 אוגוסט, 2015
לבעלות ציבורית על קרקעות יכולים להיות יתרונות רבים לטובת האזרחים. אלא שמחקר חדש מצא שבישראל, בה רוב הקרקע שייכת למדינה, הציבור אינו נהנה מהיתרונות הללו, ונשאר בעיקר עם החסרונות.
