אושרת כץ-שחם

Oshrat Katz-Shacham
חוקרת
972-77-8871816
oshrat@sni.technion.ac.il
הערכה מעצבת לתוכנית "אפיק מעבר מקוצר" בטכניון

הערכה מעצבת לתוכנית "אפיק מעבר מקוצר" בטכניון

המחקר מתמקד בהערכת "אפיק קבלה מקוצר" בטכניון, המציע מסלול חלופי לקבלת סטודנטים לטכניון. המחקר נועד לבחון את האפקטיביות של מסלול קבלה זה, להגביר את הגיוון בקרב סטודנטים בטכניון ולזהות דרכים למשוך אוכלוסיות חסרות ייצוג. המחקר נעשה תוך שילוב שיטות כמותיות ואיכותניות, עם ראיונות חצי מובנים שנערכו בשני שלבים.
פרופיל של "מנהיגות מחויבת חברתית מצטיינת"

פרופיל של "מנהיגות מחויבת חברתית מצטיינת"

מטרת המחקר היא תיאור הפרופיל של בוגרי תוכניות של ארגון שותפויות אדמונד דה רוטשילד כמנהיגים מחויבים חברתית, הפועלים לצמצום פערים חברתיים וכלכליים בחברה הישראלית.
מחקר והערכה מעצבת לתוכנית בריאות בחברה הערבית

מחקר והערכה מעצבת לתוכנית בריאות בחברה הערבית

משרד הבריאות בשותפות עם הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים מבקשים לקדם תוכנית ממשלתית ממוקדת בבריאות האוכלוסייה הערבית בישראל שמטרתה להציע "טיפול שורש" במצב הבריאות והפערים בבריאות ובשירותי בריאות.
סקירת מחסור כוח אדם בתחומי הבינה המלאכותית בישראל

סקירת מחסור כוח אדם בתחומי הבינה המלאכותית בישראל

מטרת המחקר הנוכחי, אשר הוזמן על ידי רשות החדשנות, היא בדיקת מספר עובדי המחקר החסרים בתעשייה בתחומי המחקר בבינה המלאכותית על מנת לסייע לקביעת המדיניות המוצעת לצמצום מחסור זה.
תחזיות טכנולוגיות לצורכי כוח אדם מדעי וטכנולוגי

תחזיות טכנולוגיות לצורכי כוח אדם מדעי וטכנולוגי

מחקר זה מבוצע החל משנת 2017 במסגרת מכרז ארבע שנתי עבור המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה. מטרת המחקר לבצע תחזיות צרכי כוח אדם מדעי וטכנולוגי לתחומים/מקצועות נבחרים לטווח קצר (10 שנים), בהתבסס על תחזיות טכנולוגיות עולמיות שהותאמו לישראל. הרציונל הוא כי עבודה זו תסייע בהרחבת ההבנה והידע בנוגע לדרישות עתידיות לכוח אדם מדעי וטכנולוגי תוך התמקדות בנושאים מסוימים ובהכוונה וקביעת סדר עדיפויות בהשקעות להכשרות כוח אדם במדע וטכנולוגיה בתחומים נדרשים.
מיפוי דרישות הון אנושי לתעשייה המתקדמת בירושלים

מיפוי דרישות הון אנושי לתעשייה המתקדמת בירושלים

מוסד שמואל נאמן ביחד עם הרשות לפיתוח ירושלים, עיריית ירושלים, הפורום הכלכלי חברתי ומנהלת המעסיקים חברו יחד להתנעת פרויקט לעידוד חיילים משוחררים ללימודים אקדמיים ותעסוקה בירושלים. מטרתו העיקרית של הפרויקט היא לזהות מגמות של שוק העבודה בירושלים בהיבטים של הון אנושי, ובהתאם לכך לסייע לחיילים משוחררים (עד 5 שנים מהשחרור) להשתלב במסלולי לימוד רלוונטיים לצרכי השוק ובפריון גבוה.
מנהיגות וניהול במוסדות להשכלה גבוהה

מנהיגות וניהול במוסדות להשכלה גבוהה

מגזר ההשכלה הגבוהה מתמודד עם אתגרים רבים מאי פעם, ולכן זקוק למנהיגים ומנהיגות שיכולים להוביל את חברי הסגל (העמיתים) ולהבטיח את יישום מטרות האקדמיה. 
בחינת מכלול ההיבטים  להקמת "מרכז אקדמי בעיר פתח-תקווה"

בחינת מכלול ההיבטים להקמת "מרכז אקדמי בעיר פתח-תקווה"

בחינת מודלים שונים שיאפשרו פתיחה של מרכז אקדמי חדש שכולל בית ספר למצטיינים בפ"ת, או חלופה אחרת למרכז כזה. תוך שימוש בקיום ראיונות ובחינת הספרות, צוות הפרויקט גיבש שלושה מודלים אפשריים מתוכם יבחרו נציגי עיריית פתח-תקווה את המודל המתאים ביותר לאקו-סיסטמה העירונית: מרכז למידה לאורך החיים Lifelong Learning, מרכז אקדמי יישומי ושילוב של מרכז למידה לאורך החיים ומרכז אקדמי קיים.​
דו"ח המדע של אונסקו 2021:  מדע וחדשנות בישראל

דו"ח המדע של אונסקו 2021: מדע וחדשנות בישראל

דו"ח המדע של אונסק"ו נוסד ב-1993 תחת השם "מצב המדע בעולם". מאז פורסמו שבעה דוחות בסדרה. דוחות הסדרה מתארים וסוקרים את התפתחות מערכות התמיכה במדע, בטכנולוגיה ובחדשנות בעולם לאורך זמן. הדו"ח מצביע על מגמות מפציעות ושם אותן בהקשר פוליטי וסוציו-אקונומי. כל דו"ח מתחיל בסקירה של המגמות הגלובליות. את הפרק על ישראל כתבו ד"ר דפנה גץ וצוות מוסד שמואל נאמן.
נשים ביזמות טכנולוגית ומדעית

נשים ביזמות טכנולוגית ומדעית

במסגרת מחקר זה זוהו מכשולים המונעים מנשים להיות מעורבות ביזמות (entrepreneurship) במחקר ובטכנולוגיה ווהוצעו דרכים להגדיל את השתתפותן של נשים בפעילות יזמית בטכניון ומעבר לו.
סקירת מקורות מימון של אוניברסיטאות בעולם

סקירת מקורות מימון של אוניברסיטאות בעולם

מוסדות להשכלה גבוהה נתקלים בקשיים פיננסיים רבים המושפעים משינויים בהכנסות ובהוצאות התפעול. האוניברסיטאות בוחנות גישות שונות כדי להתמודד עם הקשיים הכלכליים. לא קיים מודל יחיד שעשוי להתאים לכל המוסדות האקדמיים. ניתן לסווג את הפתרונות למספר מסלולים: הגדלת הכנסות, פעולות התייעלות, יצירת שיתופי פעולה ומיזוג מוסדות אקדמיים, וכן "המצאה מחדש" של המוסד (reinventing).
מחקר הערכה ליוזמה למען רפואה מותאמת אישית

מחקר הערכה ליוזמה למען רפואה מותאמת אישית

היוזמה למען רפואה מותאמת אישית (רמ"א) מתקיימת בשותפות של יד הנדיב, קרן קלרמן והקרן הלאומית למדע, בתמיכת הוועדה לתכנון ולתקצוב  (ות"ת) וישראל דיגיטלית. מטרת היוזמה היא לקדם מחקר בסיסי ולפתח שיטות דיאגנוסטיות וטיפוליות חדשות על ידי חוקרים ישראלים באוניברסיטאות, בבתי חולים ובמוסדות רפואיים אחרים בארץ.
מחקר: בינה מלאכותית, מדעי הנתונים ורובוטיקה חכמה

מחקר: בינה מלאכותית, מדעי הנתונים ורובוטיקה חכמה

מטרת המחקר לגבש תמונת מצב עדכנית ומלאה אודות הפעילות הנעשית כיום, באקדמיה ובתעשייה בתחומי בינה מלאכותית, מדעי נתונים ורובוטיקה חכמה, וכן לבחון את האפשרויות לקדם תחומים אלו, בדומה לפעילויות במדינות מתקדמות רבות בעולם.
Public Funding of R&D: PREF

מימון ציבורי למחקר ופיתוח: PREF

מוסד שמואל נאמן שותף בפרויקט PREF בחסות האיחוד האירופי (7FP). מטרת המחקר היא לבנות מאגר מידע על המימון הציבורי למחקר ופיתוח, במדינות אירופאיות ובמדינות נוספות בינהן ישראל. לאחר בניית המאגר, ינותחו הנתונים של מימון מחקר ציבורי בפילוח לפי נושאים ולפי סוג ההקצאה (מימון תחרותי/ פרויקטלי ומימון מוסדי). התוצר הסופי הוא סקירה של המצב הנוכחי וניתוח מגמות של פני השנים 2000-2014 של המימון הציבורי למחקר עבור המדינות הנסקרות.
UNESCO 2015:Science and Innovation in Israel

אונסקו 2015 : מדע וחדשנות בישראל

At UNESCO’s request from Dr. Daphne Getz, SNI has written a chapter about science, technology, and innovation (STI) in Israel. The chapter was published as part of the UNESCO Science Report 2015.
A Survey to Examine the Difficulties of Transmitting Nano Technologies from the Academe to the Industry

סקר לבחינת הקשיים בהעברת טכנולוגיות ננו מהאקדמיה לתעשייה

פורום תל"ם (הפורום לתשתיות לאומיות למחקר ופיתוח) תוך הסתייעות בוועדה הלאומית לננו-טכנולוגיה (INNI-Israel National Nanotechnology Initiative) פעל בשמונה השנים האחרונות להקמת שישה מרכזי מחקר בתחום הננו-טכנולוגיה שמומנו בשיטת Matching. עד כה הושקעו בתחום הננו כ-400 מליון דולר ע"י ממשלת ישראל וגופים אחרים. מרכזי המחקר שהוקמו קלטו עשרות חוקרים מהארץ ומחו"ל וביצעו אלפי מחקרים המתבססים על ננו-טכנולוגיה, שהשפעתם טרם באה לידי מימוש הפוטנציאל המירבי.
Israel

מערך ה-SETI של ישראל סדרת המחקרים של אונסק"ו

המחקר הוזמן על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועתיד להתפרסם בסדרת המחקרים של אונסק"ו בנושאי מדיניות מדע, הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות במהלך שנת 2015.
Evaluating the Infrastructure Program of the Science and Technology and Space Ministry

הערכת תוכנית התשתיות של משרד המדע והטכנולוגיה והחלל

מחקר המשך להערכת ההשפעות קצרות וארוכות הטווח של מחקרים ומרכזי ידע, שקבלו מימון ממשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל בשנים 2000-2010 במסגרת תוכנית התשתיות.
Mapping National Research Infrastructures in Israel

מיפוי תשתיות מחקר בישראל

מוסד שמואל נאמן מבצע בשנת 2012-2013 מחקר המשך בנושא 'מיפוי תשתיות מחקר בישראל'. בשנת 2008 יצאה המולמו"פ – הועדה לתשתיות מחקר (ות"ם), באמצעות משרד המדע והטכנולוגיה, למכרז לביצוע מחקר בנושא מיפוי תשתיות מחקר בישראל, שאותו נבחר לבצע צוות של מוסד נאמן. מטרת מחקר המיפוי היתה לבנות את בסיס הידע והנתונים שיאפשר למדינת ישראל לגבש מפת דרכים לתכנון, שדרוג והקמה של תשתיות מחקר.
יחסים אקדמיים בין ישראל לארהב

יחסים אקדמיים בין ישראל לארה"ב

ICC) - Israel on Campus Coalition) הינה רשת ארצית של סטודנטים, סגל, ואנשי מקצוע בארה"ב, ששמה לה למטרה לחזק את התנועה הפרו-ישראלית בקמפוסים ברחבי ארה"ב. מחלקת המחקר של ICC פנתה אל מוסד שמואל נאמן בבקשה לבצע סקירה של מצב הקשרים האקדמיים בין ישראל לארה"ב בעשור האחרון.
קידום המו"פ והחדשנות בפריפריה בישראל

קידום המו"פ והחדשנות בפריפריה בישראל

מחקר זה, שהוזמן על ידי המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל (מולמו"פ), נועד לספק למקבלי ההחלטות ולמעצבי המדיניות תמונת מצב בנושא השתלבותם של אזורי השוליים במדינת ישראל בפעילות המו"פ והחדשנות. עידוד החדשנות בפריפריה נתפש כמנגנון שעשוי לקדם צמיחה כלכלית שתצמצם פערים מרחביים, שבשנים האחרונות גדלים במדינת ישראל.
הכשרת כ"א ופיתוח הון אנושי בתחום הגנת הסייבר בישראל

הכשרת כ"א ופיתוח הון אנושי בתחום הגנת הסייבר בישראל

מחקר זה הוזמן על ידי מטה הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה ובוצע במימון משותף של מטה הסייבר הלאומי ושל מוסד שמואל נאמן.
סקר קשרי החוץ של ישראל במדע ומחקר ופיתוח ברמה הלאומית והמוסדית

סקר קשרי החוץ של ישראל במדע ומחקר ופיתוח ברמה הלאומית והמוסדית

בשנת 2014 השלים מוסד נאמן את השלב הראשון בסקר קשרי החוץ של ישראל במו"פ, ברמה הלאומית והמוסדית. במסגרת שלב זה בוצע סקר ונבנה מאגר מידע ממוחשב בו רוכז מידע רב על קשרי החוץ המדעיים הלאומיים והמוסדיים של מדינת ישראל. בשנת 2016 בוצע השלב השני של הפרויקט, שכלל השלמות והרחבות לפעילות שבוצעה במסגרת השלב הראשון. השלב השלישי מתבצע בשנת 2017 ובמסגרתו יבוצע עדכון כל נתוני מאגר המידע.
יזמות בטכניון

יזמות בטכניון

דו"ח זה הוכן ביוזמת וע"פ בקשת הנהלת הטכניון והוא נועד לשמש כחומר רקע לצורך גיבוש מדיניות טכניונית בתחום היזמות. הדוח מנתח את היעדים של אוניברסיטת מחקר טכנולוגית במאה ה-21 ומצביע על היזמות כאחר המרכיבים החשובים בהגשמת הייעוד השלישי של אוניברסיטה, מעבר למחקר והוראה.
בינה מלאכותית, מדעי הנתונים ורובוטיקה חכמה- סקר חברות

בינה מלאכותית, מדעי הנתונים ורובוטיקה חכמה- סקר חברות

יולי, 2019
מטרת הפרויקט לגבש תמונת מצב עדכנית ומלאה אודות הפעילות הנעשית כיום בישראל בתחומי בינה מלאכותית, מדעי נתונים ורובוטיקה חכמה, וכן לבחון את האפשרויות לקדם תחומים אלו.
בינה מלאכותית, מדעי הנתונים ורובוטיקה חכמה- תקציר דו"ח ראשון

בינה מלאכותית, מדעי הנתונים ורובוטיקה חכמה- תקציר דו"ח ראשון

אוגוסט, 2018
מטרת הפרויקט לגבש תמונת מצב עדכנית ומלאה אודות הפעילות הנעשית כיום בישראל בתחומי בינה מלאכותית, מדעי נתונים ורובוטיקה חכמה, וכן לבחון את האפשרויות לקדם תחומים אלו.
בינה מלאכותית, מדעי הנתונים ורובוטיקה חכמה- דו"ח ראשון

בינה מלאכותית, מדעי הנתונים ורובוטיקה חכמה- דו"ח ראשון

אוגוסט, 2018
מטרת הפרויקט לגבש תמונת מצב עדכנית ומלאה אודות הפעילות הנעשית כיום בישראל בתחומי בינה מלאכותית, מדעי נתונים ורובוטיקה חכמה, וכן לבחון את האפשרויות לקדם תחומים אלו.
יזמות בטכניון מסמך רקע לגיבוש מדיניות טכניונית

יזמות בטכניון מסמך רקע לגיבוש מדיניות טכניונית

אפריל, 2017
מסמך רקע הסוקר את מטרות ודרכי החינוך ליזמות באוניברסיטה ומציע קווי פעולה. המסמך כולל סקר וניתוח ביקורתי של דרכי הפעולה של אוניברסיטאות מובילות בעולם.
גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות