מנהיגות וניהול במוסדות להשכלה גבוהה- אוניברסיטאות: חקר מקרי דיקנות מטיבה

ד"ר דפנה גץ, אושרת כץ-שחם, רינת קליין

צטט כ:
גץ דפנה, כץ-שחם אושרת, קליין רינת. מנהיגות וניהול במוסדות להשכלה גבוהה- אוניברסיטאות: חקר מקרי דיקנות מטיבה חיפה, ישראל, מוסד שמואל נאמן, 2022. https://neaman.org.il/Leadership-and-Academic-Management-in-Higher-Education-2-2-2

קבצים להורדה:

דוח_מנהיגות וניהול במוסדות להשכלה גבוהה- אוניברסיטאות(5227KB)

באוגוסט 2021 פרסם מוסד שמואל נאמן את הדו"ח "מנהיגות וניהול במוסדות להשכלה גבוהה - אוניברסיטאות: סקירת ספרות וראיונות עומק עם בעלי תפקידים".
מטרות מחקר ראשון זה היו לבחון את המצב הקיים של המנהיגות והניהול באקדמיה בישראל ולאתר דרכים לשיפור וחיזוק המנהיגות לאורך כל שדרת הניהול האקדמית.באוגוסט 2021 פרסם מוסד שמואל נאמן את הדו"ח "מנהיגות וניהול במוסדות להשכלה גבוהה - אוניברסיטאות: סקירת ספרות וראיונות עומק עם בעלי תפקידים". מטרות מחקר ראשון זה היו לבחון את המצב הקיים של המנהיגות והניהול באקדמיה בישראל ולאתר דרכים לשיפור וחיזוק המנהיגות לאורך כל שדרת הניהול האקדמית.הדו"ח הנוכחי המסכם את השנה השנייה של מחקר "מנהיגות וניהול במוסדות להשכלה גבוהה - אוניברסיטאות" עוסק בדיקנות מיטיבה. למעשה המחקר הנוכחי הוא מסע בעקבות מה שהוגדר כ"דיקנות מיטיבה", כלומר תקופה אשר במהלך כהונתו של דיקן.ית מסוים.ת הפקולטה השתנתה לטובה והתקדמה לכיוון הרצוי.

מטרת המחקר

לתאר מקרים של דיקנות מיטיבה באוניברסיטאות בישראל.
לבדוק אילו מסקנות רחבות יותר ניתן להסיק ממקרים בודדים אלו על דיקנות מיטיבה.

שאלות המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הדיקנות המיטיבה?
מהם הגורמים האישיים והסביבתיים שאפשרו את השינוי והקידום של הפקולטה?
האם ניתן להסיק מסקנות מתקופה של דיקנות מיטיבה וליישם אותן הלאה?

מתודולוגיה

צוות המחקר בחר להשתמש במתודולוגיה של חקר מקרה בגישתה האינסטרומנטלית, קרי - על אף העניין בכל אחד מהמקרים בנפרד, ההנחה היא שכל מקרה עשוי לספק הבנות מעבר למקרה הספציפי ולשמש ככלי לגיבוש הכללות על דיקנות מיטיבה. אל אוסף של ארבעה מקרים ספציפיים ניתן להתייחס כאל "חקר מקרה קולקטיבי" ולהגיע להכללות רחבות יותר באמצעות הדגשת המשותף והדומה בין המקרים.

מהלך המחקר

על מנת לזהות מקרים של דיקנות מיטיבה ניהל צוות המחקר בתחילת שנת 2022 ראיונות עומק עם ארבעה רקטורים מארבע אוניברסיטאות בישראל: אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית בירושלים, בהם התבקשו הרקטורים להציע מועמדים המתאימים לדעתם למחקר זה.

צוות המחקר בחר מתוך המלצות של הרקטורים את מקרי החקר כך שיתקבל מגוון רחב ככל האפשר מבחינה דיסציפלינרית, מגדרית וכרונולוגית. צוות המחקר ערך רעיונות עומק עם הדיקנים הנבחרים ולאחר מכן עם בעלי תפקידים בפקולטה, חברי סגל ואנשי הצוות המנהלי בסביבת הדיקן שחוו את תקופת הכהונה באופן אישי.

עבור כל דיקן הורכבה "תעודת זהות של דיקנות מיטיבה" – סיכום אישי כפי שמצטייר מתוך רעיונות העומק תוך דגש על הישגים, יחסים עם ההנהלה והצוות המנהלי, אווירה בפקולטה, יכולות ניהוליות ותכונות אישיות בולטות.

על אף השוני הבולט הן מבחינת שייכות פקולטית, מגדרית, גיל ומשך הכהונה, מתוך הסיכומים של מקרי בוחן במחקר זה ניתן לזהות מספר מגמות לגבי הפרמטרים האופייניים לדיקן שלתקופת כהונתו ניתן להתייחס כתקופת ה"דיקנות המיטבית".