צטט כ:
איזנברג אלי, רווה איילת.
בדיקת יישום מיומנויות של המאה ה 21- המקדמות מצוינות ב- STEM במערכות חינוך מתקדמות במדינות בעולם חיפה, ישראל, מוסד שמואל נאמן, 2020. https://neaman.org.il/Examining-the-implementation-of-21st-century-skills-that-promote-excellence-in-STEM
לינק אל הפרסום המלא.
המאה ה 21- מתאפיינת בשינויים מהירים בתחומים רבים של החיים: גלובליזציה, הגירה, התפתחות טכנולוגית ותקשורתית, שינויים בידע, במידע, ובמאפייני שוק העבודה. מיומנויות המאה ה 21- מגדירות את הכישורים ואת יכולות הלמידה שמערכות החינוך מעוניינות להקנות לבוגריהן, על מנת לעודד השתלבות מיטבית בחברה ובעולם התעסוקה. המיומנויות החדשות הכרחיות לצורך עמידה בדרישות המשתנות של שוק העבודה והחברה, כפי שמדגימה ביתר שאת תקופה זו של אי ודאות בשל מגפת הקורונה והעתיד הלא ברור שמעבר לה.
לבקשת יוזמת 5פי 2, התמקדנו במחקר זה במיומנויות המקדמות מצוינות בתחומי ה-STEM
Science, Technology, Engineering & Mathematics
- עבודת צוות, שיתוף פעולה ושותפות, תקשורת בין אישית
- למידה עצמית, למידה לאורך החיים
- פתרון בעיות מורכבות, חשיבה ביקורתית
- יזמות, חדשנות, יצירתיות
- גמישות מחשבתית ורגשית, כושר הסתגלות מהיר, חוסן נפשי
- מודעות בין תרבותית, כשירות גלובאלית, הכלת השונה
- לקיחת אחריות וקבלת החלטות, מודעות אתית ומוסרית
מיומנויות אלו מוגדרות כמיומנויות משמעותיות במאמרים, דוחות מחקר, אתרים, ספרים, כנסים ועל-ידי רוב רובם של החוקרים והעוסקים בתחום בארץ ובעולם. אולם, מעבר למספר מצומצם של "איי מצוינות",מיומנויות אלה אינן מוטמעות במערכת החינוך של מדינת ישראל. לאור זאת נתבקשנו לבדוק מהם הגורמים התורמים ליישום מיומנויות המאה ה 21- המקדמות מצוינות בתחומי ה- STEM )להלן: מיומנויות המקדמות מצוינות ב- STEM ( במערכות חינוך מתקדמות בעולם. בחרנו לחקור זאת במערכת העל-יסודית, בדגש על בתי-הספר התיכוניים, בחמש מדינות: אסטוניה, פינלנד, סינגפור, הולנד ומחוז אונטריו בקנדה.
שאלות המחקר הן:
- האם וכיצד גובשו מיומנויות המקדמות מצוינות בתחומי ה- STEM בהתאם לצרכי הכלכלה והחברה במדינות המחקר.
- האם ועד כמה מיושמות מיומנויות אלו בתוכניות הלימודים הלאומיות.
- האם ועד כמה מיושמות מיומנויות אלו בתהליכי ההערכה והמדידה של מערכת החינוך.
במסגרת המחקר נבחנו תהליכי הגיבוש וההחלטה על המיומנויות; תכני ושיטות ההוראה, הלמידה, ההתנסות וחומרי הלימוד כפי שהם מפורטים בתוכניות הלימודים; היבטים מרכזיים במערכת הבחינות הלאומיות
לרבות גילאי הנבחנים, יעדי ושיטות ההערכה, מרכוז ההערכה או ביזורה, פרסום והנגשת התוצאות לתלמידים, הורים, צוות חינוכי, מקבלי החלטות וקובעי מדיניות.
להלן המסקנות והתובנות המרכזיות שנמצאו במסגרת המחקר:
- המיומנויות לעיל הופיעו בניסוחים זהים או דומים מאוד למיומנויות המקדמות מצוינות בתחומי ה- STEMכפי שצוינו בתוכניות הלימודים, ההערכה והמדידה של מערכות החינוך המתקדמות של מדינות המחקר.
בעת זו של מגפת הקורונה התחדדה חשיבותן של מיומנויות אלו בכלל, ושל המיומנויות של גמישות מחשבתית ורגשית, יזמות/חדשנות/יצירתיות, ושיתוף פעולה ושותפות בפרט, ויש הרואים בהן כמיומנויות הישרדותיות של ממש.
- קיימת הסכמה רחבה כי תכנון ויישום של תהליך מובנה, שיטתי ומתמיד תורם משמעותית ליישום המיומנויות במערכת החינוך. התהליך הכולל מיפוי וזיהוי של המיומנויות, פיתוח תכנים וחומרי לימוד והוראה, גיבוש שיטות הוראה, למידה והתנסות, ופיתוח דרכי ההערכה ומדידה, נמשך לפחות שלוש שנים, במחזוריות של שש עד עשר שנים. התהליך צריך להיות משתף ומשותף לכלל בעלי העניין הרלבנטיים: קובעי מדיניות ומקבלי החלטות במשרד החינוך ובמשרדי ממשלה רלבנטיים אחרים, מנהלי בתי-ספר, מורים מובילים, הורים, תלמידים, אנשי תעשיה ומשק, ארגוני מורים, מנהלי אגפי חינוך ברשתות המקומיות, מומחים וחוקרים באקדמיה, אנשי אתיקה, מוסר ופילוסופיה בחינוך ואנשי ציבור.
- צמצום הנושאים התוכניים של מקצועות ה- STEM בתוכניות הלימודים ושילוב המיומנויות בצמידות לנושאי הלימוד הרלבנטיים, מסייעים בהטמעת המיומנויות וביישומן.
פיתוח, פרסום והנגשה של חומרי לימוד, הוראה והתנסות מגוונים לאוכלוסיות שונות, וכן של דרכי הערכה ומדידה עם מחוונים מפורטים, מקדמים גם כן את הטמעת המיומנויות. לצד זאת הוענקה אוטונומיה פדגוגית וניהולית דיפרנציאלית לבתי-הספר על פי הבשלות והמוכנות לקבל אחריות שכזו( לגורמי השטח ברשות המקומית, ברשת החינוך ובבתי-הספר עצמם.). מתן אמון בצוותי ההוראה בבתי-הספר מחייב שקיפות מחד וסמכות מאידך, ועמידה ביעדים ובמדדים, שהוסכמו על-ידי גורמי משרד החינוך ומנהלי בתי-הספר.
לרשות בתי-הספר הועמדו הכלים, התקציב ואנשי המקצוע (מורים מנהיגים ומובילים מבתי-ספר אחרים)הנדרשים לצורך הצלחת התהליך.
- ניסוח המיומנויות בתוכניות הלימודים הוא במונחים התנהגותיים ביצועיים, ומציין בצורה ברורה ובהירה את הנדרש מהתלמידים לבצע על מנת לשקף את רמת השליטה במיומנויות שרכשו. בנוסף, ניסוח של כלל מסמכי התוכנית ליישום מיומנויות המאה ה -21 (ניירות עמדה ומטה, תוכניות לימודים, חומרי וכלי לימוד והוראה, דרכי הערכה ומדידה ועוד) בלשון פשוטה ולא מליצית, הברורה, ממוקדת ומובנת למורה מן השורה ולכלל הציבור, מעלה את אמון הציבור במערכת החינוך ותמיכתו בה בהטמעת המיומנויות.
בכל מערכות החינוך המתקדמות שנבדקו במחקר פותחו ויושמו מקצועות לימוד בין-תחומיים ורב- תחומיים כמו: קיימות, טכנולוגיה וחיים, בריאות וגלובליזציה. תחומי לימוד אלו מזמנים אפשרויות קלות וטבעיות יותר לשילוב מיומנויות המקדמות מצוינות STEM בתכנים, בשיטות ההוראה והלמידה, בסביבות ההתנסות, ובדרכי ההערכה המעצבת והמסכמת. כמו כן פותחו ויושמו שיטות הוראה ולמידה חדשניות כגון שיטת למידה מבוססת פרויקטים בסביבות makers ובשילוב האקתונים; הוראה, אימון וחונכות על-ידי מספר מורים למספר מקצועות (כמו מקצועות מדע וטכנולוגיה) ביחד; התייחסות של מורי מתמטיקה ומדעים ליישומים בתחומי החיים והטכנולוגיה, והתייחסות של מורי הטכנולוגיה לעקרונות המדעיים והמתמטיים ביישומים רלבנטיים לעולם התלמידים.
- הערכה ומדידה הן בעלות תפקיד משמעותי בעיצוב התנהגות ובכללה למידה. כיוון שתהליך ההערכה נעשה לשם הלמידה עצמה ולא רק לסיכום הלמידה, על ההערכה להתבצע כחלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה. במדינות המחקר שולבה ההערכה התהליכית המעצבת על-ידי המורים בבתי-הספר וגורמים חיצוניים )אנשי תעשייה וחברה, מפקחים ומדריכים, אנשי אקדמיה(עם ההערכה המסכמת של המבחנים הלאומיים והמבחנים הבין-לאומיים. דרכי ההערכה הן מגוונות) צפייה בתהליך הלמידה וההתנסות, ראיונות עם התלמידים, הצגה מנומקת ומבוססת נתונים אישית וקבוצתית, מבחנים עם שאלות פתוחות וסגורות ועוד וכלי ההערכה העומדים לרשות הצוות החינוכי כוללים מחוונים ברורים המקלים על הערכת רמת השליטה של התלמידים במיומנויות שרכשו. ממצאי המחוונים ניתנים להצגה על סרגלי פרופילים של התלמידים, ובכך להאיר על היבטים שונים של שליטת התלמיד במיומנויות מקדמות מצוינות ב- STEM . המידע הנצבר בתהליכי ההערכה מונגש ומשרת את המורים, התלמידים, ההורים, המוסדות להשכלה גבוהה, מקבלי החלטות והציבור בכללותו.
שילוב הקניית המיומנויות מקדמות מצוינות ב- STEM גם בחינוך הבלתי פורמלי כגון חוגים, מוזיאונים, ומרכזי מחקר חיצוניים, באופן מתואם ומוסדר עם הקנייתן בחינוך הפורמלי, עשוי לקדם משמעותית את הקניית המיומנויות. באופן דומה נראה כי גם שילוב פעולה עם מערכת ההשכלה הגבוהה להכללת מיומנויות המאה ה 21- בכלי המיון ותנאי הקבלה למוסדות הלימוד המתקדמים, וכן למידה מכלי ההערכה והמיון של מיומנויות המאה ה 21- הנהוגים בצה"ל יכולים לסייע בהטמעת המיומנויות במערכת החינוך ובאוכלוסייה כולה.
פרסומים נוספים שיכולים לעניין אותך
התאמות המשק והחברה לעידן הפוסט-קורונה: המלצות ותקצירים
גלעד פורטונה ,
אביגדור זוננשיין ,
איתן אדרס ,
גיורא שלגי ,
יובל ניב ,
רפי נוה ,
רון קנת ,
תמר דיין ,
אופירה אילון ,
נעמה שפירא ,
כרמית פדן ,
ארנון בנטור ,
שי לין ,
אלי איזנברג ,
יוסי בן דוב
