_20170409161512.625.jpg?w=250)
צטט כ:
שפר דניאל, פרנקל אמנון.
הערכה של תוכנית החממות הטכנולוגיות בישראל – עשור להקמתן חיפה, ישראל, מוסד שמואל נאמן, 2002. https://neaman.org.il/Evaluation-Technological-Incubator-Program-Israel-and-Projects-Operating-Within-It-Decade-fter-it-Establishment-HEB
פרויקט המחקר בוצע תחת מסגרת התוכנית החמישית של האיחוד האירופאי. היעד העיקרי של המחקר היה לבחון את היעילות וההתאמה של תוכנית החממות הטכנולוגיות הישראליות כמכשיר לעידוד צמיחה של תעשיית ההיי-טק, וכמודל חיקוי באופן כללי למדינות אירופאיות ולאיטליה במיוחד. כדי להשיג את היעד הזה בוצע מחקר שטח מעמיק עם 21 מנהלים של חממות טכנולוגיות ו- 109 יזמים של פרויקטים חדשים. תוכנית החממות הטכנולוגיות של ישראל התחילה לפעול בתחילת שנות התשעים עם ההתעוררות של הזרם של מאות אלפי עולים חדשים מבריה"מ לשעבר. מטרת התוכנית לאפשר ליזמים עם רעיונות חדשים מבטיחים, אבל בלי אמצעים כספיים וכישורים ניהוליים "להגשים את חלומותיהם". בין השנים 1990-1993, 28 חממות כאלו יוסדו בכל המדינה וכיום 24 מהן עדיין מופעלות. המחקר בוחן ביסודיות את היקף ההצלחות של התוכנית. הצלחה נמדדה ע"י שעור הפרויקטים שהסתיימו בהצלחה מהחממה, והיכולת שלהם להשיג תמיכה כספית או בזמן שהם היו בחממה, או בזמן שהם עזבו את החממה. המחקר שם לב במיוחד לתפוצה המרחבית של החממות, רמת ההתמחות שלהם, וסוג החסות שהם קיבלו. תשומת לב מיוחדת ניתנה לתרומה הפוטנציאלית של התוכנית להתפתחות כלכלית אזורית. חקרנו גם את רמת שביעות הרצון של מנהלי חממות ויזמי פרויקטים בנוגע לפעולת החממות. כיום, יותר מעשר שנים מאז תחילת הפרויקט אנו יכולים להסיק שתוכנית החממות הטכנולוגיות הישראליות היא אכן "סיפור הצלחה". התוכנית מממשת חלק ניכר מיעדיה. היא מספקת למספר גדול של מדענים, גם עולים חדשים וגם ישראלים, את ההזדמנות לייסד חברות סטרט-אפ בתחום ההיי-טק כאשר הם בוגרי חממה. היתרון העיקרי של התוכנית הוא לקדם ולתמוך ברעיונות היי-טק שאחרת לא היו יכולים להשיג תמיכה כספית בשוק החופשי.
פרסומים נוספים שיכולים לעניין אותך
תגיות:
