לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO) נכון ל- 2022, יותר ממיליארד בני אדם ברחבי העולם סובלים מהשמנה – מתוכם 650 מיליון מבוגרים, 340 מיליון מתבגרים ו- 39 מיליון ילדים.
נתון זה נמצא במגמת עלייה ולא פסח על מדינת ישראל. כמו מדינות רבות בעולם, ישראל ניצבת אף היא בפני בעיית השמנה בקרב כל האוכלוסיות ויותר ממחצית מהישראלים חיים עם עודף משקל והשמנה בדרגות שונות.
בעיית ההשמנה בישראל רווחת בייחוד (אך לא רק) בקרב אוכלוסייה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, אוכלוסייה חרדית וערבית וכן בקרב ילדים וקשישים.
העלות הכלכלית של תופעת ההשמנה בישראל מוערכת בכ- 20.2 מיליארד ש”ח בשנה, המהווים כ- 4.1% מהתוצר הלאומי הגולמי. סכום זה מגלם בתוכו נזקים כלכליים ישירים למערכת הבריאות ונזקים כלכליים עקיפים הנובעים בעיקר מפגיעה בפריון.
מחקר זה בוחן את הקשר שבין מניעת השמנה למוביליות חברתית-כלכלית ולצמצום פערים וסוקר רפורמות, רגולציה ותוכניות התערבות ברמה לאומית ומקומית בארבע מדינות מבחן: אנגליה, אוסטרליה, קנדה ודנמרק, שנבחרו לאחר סקר ספרות מקדמי, בהתייעצות עם מומחים מג’וינט-אשלים ומשרד הבריאות.
כמו כן, נערכה בדיקת ROI לתוכניות התערבות נבחרות מהארץ ומהעולם אשר בוצעו להן מחקרי הערכה להערכת יעילותן. זאת, כדי לבחון את מידת כדאיות ההשקעה בהתערבויות למניעת השמנה ברמה הקהילתית והלאומית.
מחקר זה בוצע בהזמנת ג’וינט-אשלים ומשרד הבריאות
