עידוד השקעות תעשייתיות הוא בעל חשיבות מיוחדת לישראל. כדי שהשקעות יהיו מוצלחות בטווח הארוך, הן דורשות תשואה נאותה למשקיעים. בקבלת החלטות על השקעות חדשות, שיעור התשואה הכלכלית הצפוי שנוצר מההשקעה משמש לעיתים קרובות כמדד לאטרקטיביות שלה. עם זאת, יש מחסור בנתונים על התשואה בפועל המותאמת לאינפלציה עבור חברות תעשייתיות. פרופסור שינר פיתח שיטה להערכת התשואה הכלכלית בפועל. השיטה יושמה על חתך רוחב של התעשייה האמריקאית.
בדו”ח זה, התשואה בפועל על ההשקעה (ROI) עבור חברות ישראליות נבחרות מוערכת ככל שניתן לאחור על פי הנתונים מהדוחות השנתיים הזמינים. שיעורי התשואה הם בלתי תלויים במקור ההון שהושקע. ככאלה, הם בעלי עניין מיוחד בישראל שבה התמיכה הממשלתית משמעותית.
תוצאות מותאמות לאינפלציה מתקבלות עבור שבע תעשיות מרכזיות בתחומי הכימיה, החשמל, התרופות, הטקסטיל והתעופה, עם דגש על התעשיות המכוונות לייצוא. שיעורי התשואה בתעשיות המרכזיות בישראל דומים בממוצע לאלה של מקביליהן האמריקאיות, אך התנודתיות של התשואות בתעשייה הישראלית גדולה יותר. רוב החברות הישראליות הראו ירידה חזקה בתשואה המותאמת לאינפלציה על ההשקעה בתקופת האינפלציה הגבוהה, והתאוששו בסוף שנות ה-80. תעשיות רבות בארה”ב גם הראו ירידה בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80, אך היו להן תשואות טובות באמצע שנות ה-80.
מדדים קונבנציונליים אחרים כמו תשואה על ההון העצמי (ROE) הם בעלי ערך מועט כאשר שיעורי האינפלציה גבוהים, ונותנים תמונה מעוותת לחלוטין של בריאות החברה.
אנו מקווים שמחקר נוסף בשיטות אלו יתרום לדיון חשוב זה ויוביל למדיניות ממשלתית יעילה יותר לקידום בסיס תעשייתי בריא יותר לכלכלת ישראל.
