אחד ממקורות האנרגיה המקומיים של מדינת ישראל הוא פצלי שמן – מקור של דלק פוסילי המופיע בצורת סלעי חואר או קרטון עשירים בחומר אורגני שהינו ברובו קרוגן. ניתן לנצל את פצלי השמן בשריפה ישירה ולהפיק מהם חום, ואף נבדקה האפשרות להשתמש בהם כתחליף לפחם. אולם, בשל הערך הקלורי הנמוך יחסית, והאחוז הגבוה של חומרים מינראליים נוצרת כמות גדולה יחסית של פסולת מינראלית לאחר השריפה, שיש למצוא לה פתרון. ניתן גם להפיק ישירות את השמן האורגני בתהליך של מיצוי על ידי חימום (retorting), ולאחר מכן ניתן לזקק ולהפיק ממנו תוצרים כגון בנזין, קרוסין וסולר.
פצלי שמן מוכרים במרבצים רבים לאורך כל מדינת ישראל. ידועים כ- 30 מרבצים של פצלי שמן בגדלים, עומקים ואיכויות שונות. באזור מישור רותם העובי הממוצע של שכבת פצלי השמן הוא כ- 48 מטר וקיימות רזרבות המוערכות ב-2.5 מיליארד טון עם תכולת חומר אורגני של למעלה מ-10%. עקב העומק הרדוד ניתן להפיקם בכרייה פתוחה, ושריפה ישירה של פצלי שמן לשם אספקת אנרגיה נעשית יותר מעשרים שנה באזור אפעה שבצפון הנגב עבור מפעלי רותם אמפרט. מתחת לפצלים בנגב נמצאים פוספטים, והסרת שכבת הפצלים שמעליהם כדי להפיק אנרגיה מגבירה את כדאיות ניצולם. נעשו ניסויים לניצול פצלים אלה גם בשריפה ישירה וגם במיצוי, בעיקר ע”י חברת פמ”א (פיתוח משאבי אנרגיה), בקנה מידה הדגמתי. מקור אחר של פצלי שמן, עשיר במיוחד בכמותו ובתכולת הקרוגן, נמצא בשפלת יהודה, בעומק של כמה מאות מטרים. קיימות תכניות להפיק ממנו תזקיקים ללא כריה בשיטת In-Situ.
לפיתוח פצלי שמן בישראל יש פוטנציאל לתרום רבות למשק האנרגיה של המדינה, לעצמאות אנרגטית ולהקטנת התלות בדלקים מיובאים – בראש ובראשונה נפט ותזקיקי נפט. אך, הדעות בנושא הפקת פצלי שמן בישראל הן רבות ולעיתים מנוגדות. מסמך זה מתאר את הדעות השונות, כפי שהושמעו ע”י משתתפי הפורום.
